התשובה שדחפה קדימה

"באותו לילה של מוצאי שמחת תורה, מצאנו את עצמנו במצב נפשי מאד קשה אחרי כל מה שראינו במהלך היום". הדובר הוא ד"ר יאיר אנסבכר, בתפקידו הוא לוחם לוט"ר (לוחמה בטרור), המקום הוא 770 בכפר חב"ד, בעת כינוס השלוחים בארץ הקודש, שם הוא גולל את סיפורו האישי, שאירע לו יום לאחר שמחת תורה, בו הוא מצא את עצמו נלחם במשך שעות מול המחבלים ימ"ש.

"מגיע הבוקר, וצריכים להתפלל, ואני לא מצליח להתפלל. לא מצליח בשום פנים ואופן אז מה עושים שצריכים להתפלל, ולא רוצים. נזכרתי ברבי מרוז'ין, שאומר שלהאמין בקב"ה בתחילת הגאולה זה יהיה כמו לטפס על קיר חלק.

למה נזכרתי בו? כי היו לי בראש מחשבות נוראות ואיומות שאסור לחשוב מחשבות שכאלו, באמונה עליה חונכתי. עצם המחשבה הזו, שהיא אולי המחשבה הכי נמוכה, זה הזכיר לי את הרבי מרוז'ין שאומר שיבוא משיח צדקנו יהיו שלוש שעות הכי קשות, שאז להאמין ב-ה' ותורתו זה יהיה קשה כמו לטפס על קיר חלק.

ואז נזכרתי בזה, אמרתי, אז מה עושים? צריך לכתוב לרבי שליט"א מלך המשיח.

כתבתי והכנסתי את המכתב לאגרות קודש. זה היה המכתב הכי קצר שכתבתי בחיים שלי. כתבתי "מה אתה רוצה מאיתנו..." משהו כזה.

בדרך כלל, הרבי שליט"א מלך המשיח עונה לי כשאני שואל. יש לי הרבה סיפורים יפים מזה.

חשבתי שהוא יכתוב לי משהו מרגיע ומנחם, אל תדאג, זה בסדר. אבל הוא לא כתב שום דבר מהדברים האלה. מה שהיה כתוב זה: "יהודי צריך להתפלל". "ואם הוא לא מצליח להתפלל, ואין לו הרגש, ישים עצמו כאילו הוא איש אחר, והוא איש ישראל".

אני קורא את זה, בהתחלה התעצבנתי מהתשובה, מה זה הדבר הזה, אבל אחר כך זה נתן לי הרבה כח.

מה זה בעצם אומר? הרבי שליט"א מלך המשיח, אומר (ככה אני הבנתי את זה). 'אתה עכשיו לא יאיר אנסבכר'. כשאתה יאיר אנסבכר, אז יש לך כל מיני ענינים, ולא רק זה, אתה כבר ראית כל מיני דברים, והמציאות שלך היא ספוגה בכאב. ובקושי ובכעס, אתה לא יכול להתפלל באמת.

אז תעזוב את זה. שים את זה בצד, אתה עכשיו "איש ישראל" אתה מתחבר לכל עם ישראל, ובתור יהודי שבמקרה נמצא פה על הדשא בניר יצחק, בשעה הזו היעודה ובזמן הזה, אתה צריך להתפלל!

אתה עכשיו חלק מעם ישראל, אתה "איש ישראל".

ובאמת התפללתי שם. וההרגשה היתה, שזה שינה משהו, ואתם יודעים, אנחנו הרי לא מתפעלים ממופתים, אבל התחיל לרדת גשם, בתפילה. וכל כך התרגשתי מזה, שהלכתי לכל החבר'ה מהלוט"ר, ואמרתי להם את הדבר הזה.

אמרתי להם אנחנו עכשיו "איש ישראל". אתה לא מאיר, ואתה לא בן לולו, ואתה לא חזי, ואתה לא אבשלום, ואתה לא מלול, כל אחד מאיתנו עכשיו, "איש ישראל", אנחנו נלחמים בשביל כל עם ישראל לא רק עכשיו, בכל מקומות שהם נמצאים, אלא בכלל, בכל המקומות.

הביאו אותנו לפה ברגע הזה, אנחנו נילחם, נעשה מה שצריך. והאמת שזה נותן הרבה כח.

כשנגמר לך הכח, אתה מבין שאתה לא לבד, אתה בקצה, בחוד של איזה משהו מאד גדול. שעם ישראל כולו נמצא מאחוריך ודוחף אותך קדימה".