נסיעה בהשגחה פרטית

ר' שמעון תורג'מן הינו מבאי בית חב"ד בלב העיר בית שמש בחודשים האחרונים. לא פעם הוא נוטל חלק בפעילות המתקיימת במקום, בהתוועדויות והשיעורים, בהם הוא לומד על תורת חסידות חב"ד וההתקשרות לרבי שליט"א מלך המשיח.

הסיפור שאירע לו לפני חודשיים חיזק אצלו את האמונה וההתקשרות, אף יוצר מכפי שהיה קודם לכן.

באותו לילה, בשעה מאוחרת יחסית, הוא סיים את עיסוקיו בעיר רמלה, ופנה לצאת לנסיעה לעבר ביתו שבבית שמש. לצורך חיזוק הראיה, ובמיוחד בשעות החשיכה, הוא מרכיב לעיניו עדשות מגע, המאפשרות לו לראות ביתר בהירות את הדרכים בהם רכבו נוסע.

כנראה שהשעה המאוחרת והעייפות התגברו עליו, והוא הושיט את ידו כדי לשפשף את עיניו, אך באותו רגע, הוא חש שהעדשה 'קופצת' מתוך ארובת העין ונופלת על הרצפה.

"מיהרתי לאותת ולעצור בשולי הדרך, כשאני נבוך לחלוטין. היה ברור לי שאין אפשרות בחושך השורר ברכב, לאתר את העדשה הסוררת, דבר שאפילו בשעות היום נחשב לפעולה המצריכה מאמץ לא קטן. להמשיך לנסוע בלי העדשות חששתי, מאחר והכביש לא מספיק מואר.

בתחילה הוצאתי את מכשיר הטלפון על מנת לחייג לקרובי משפחתי שיבואו לחלץ אותי. ניסיתי לחשוב מי יכול להיות ער בשעה כזו, אך לא עלה בדעתי מישהו שאוכל להפריע לו בשעה כה מאוחרת, ולא עלה בדעתי להפריע למישהו בשנתו.

כך מצאתי את עצמי, לבד, בשולי הדרך, ללא אפשרות להמשיך בדרכי". סיפר שמעון והמשיך, "הבעיה היתה המיקום בו עצרתי, בשולי כביש מהיר, ללא גישה קרובה למחלף ממנו אפשר להגיע בקלות אלי, והבנתי שכל מי שאבקש ממנו להגיע, יצטרך ממש להתאמץ רבות כדי לסייע לי, חשתי אי נעימות מהמצב אליו נקלעתי".

'לו רק היה מישהו שנוסע לפני, ומאיר את הכביש, יכולתי לנסוע אחריו עד לעיר, שם כבר יש מספיק תאורה' הרהר לעצמו, תוך שהוא מחפש אפשרות לצאת מהסבך אליו נקלע. 'אני לא יכול להשאר כאן עד לבוקר'...

באותו רגע, הוא חש את עצמו מתעורר ומכריז, "ריבונו של עולם, תושיע אותי ותוציא אותי מפה" מבלי שהוא מבין מאיפה נופלות המילים לפה, הוא מוצא את עצמו ממשיך ומכריז נרגשות בתוך הרכב, "אנא, ריבונו של עולם, בזכותו של הרבי שליט"א מלך המשיח, שאזכה לצאת מפה במהירות ובשלום, בלי בעיות כלל". בהתעוררות עצומה שהוא חש בה, הוא התפלל מעומק הלב, במשך מספר שניות.

ואז, מתוך אותה התעוררות, כאילו קול פנימי אומר לו שהכל יהיה בסדר 'תניע את הרכב ותתכונן... הרכב הבא שיעבור, פשוט תתחיל לנסוע אחריו...".

למרות שהדבר נשמע חסר הגיון, הרי מי ערב לו שהרכב אמור להגיע לעירו, אולי הוא ממשיך בנסיעה ליעד אחר, ואז הוא ימצא את עצמו רחוק מהבית. אך בתחושתו הפנימית, הוא הבין שלא סתם נזרקה המחשבה למוחו, הוא אכן התניע את הרכב, ובתוך מספר שניות הוא ראה אורות של רכב, המתקרב באמצע הלילה על הכביש, לעבר המקום בו הוא עמד.

מיד לאחר שהרכב חלף על פניו, הוא השתלב במהירות ובזהירות בכביש והחל לנסוע אחרי הרכב שחלף.

הנסיעה התארכה ונמשכה, וכעבור זמן לא ארוך במיוחד, הוא שם לב, שאכן, הרכב נוסע ל... בית שמש. בדיוק כפי שביקש מאת הבורא ישתבח שמו.