תפילין לבן האובד

הרב ניר גבריאל, השליח בשכונת פלורנטין, משמש כתובת לכל ענין יהודי, לתושבי השכונה, כאשר לא פעם, הם פונים אליו, בבקשת ברכה בעניניהם האישיים, והוא יחד איתם, כותב לרבי שליט"א מלך המשיח.

הסיפור שאירע לו בשבוע שעבר, הותיר גם אותו בהלם.

"מדובר באדם יקר, מנהל מפעל אצלנו בשכונה, כאשר ביום רביעי לאחר השיעור המתקיים בבוקר בבית חב"ד פנה אלי ושטח את צרתו.

"אני כבר לא יודע מה לעשות, פתח ואמר, מדובר בבן שלי, לפני מספר שנים, לאחר שסיים את הצבא כקצין מצטיין ומוערך, הוא נסע להודו לטיול, שם בעקבות שימוש בחומרים שונים, התדרדר מצבו הנפשי האישי. מדובר באדם שהיו לו הצעות עבודה בתפקידים בכירים, שביום אחד התחיל לאבד קשר עם סביבתו, והדברים הגיעו אז, לפני כמה שנים, למצב שבו ביום אחד הוא קם ויצא מהבית ומאז נעלמו עקבותיו...

מה אני יכול לעשות בנושא זה? כבר שנים שהוא לא יצר קשר ואין לנו קצה של מושג היכן הוא ומה עובר עליו". סיים את סיפורו.

כמובן שאמרתי לו שעליו לכתוב לרבי שליט"א מלך המשיח, ולבקש את ברכתו. לאחר הדרכה קצרה והכנות מתאימות הוא הכניס את מכתבו לתוך אחד מכרכי האגרות קודש בבית הכנסת, כשהמכתב שהוא קיבל היה כזה הממוען לאביו של נער בר מצווה, אותו שואל הרבי שליט"א מלך המשיח הכיצד זה שהוא עדיין לא רכש לו תפילין לקראת היום הגדול.

"אינני מבין מה הקשר לבקשתי", שאל אותו אב דואג, ואני הסברתי לו כי הכוונה היא שעליו לרכוש זוג תפילין בעבור בנו. "אבל, הוא נעלם. אינני יודע בכלל מה קורה איתו, מה פתאום כעת לקנות לו תפילין?" הוסיף להקשות ואני השבתי לו שרכישת התפילין לזכותו תזרז בוודאי את חזרתו הביתה בקרוב.

עד כמה קרוב? אפילו אני לא שיערתי.

עברו כארבעים וחמש דקות, ולצורך סידורים אישים יצאתי מבית חב"ד על מנת לרכוש משהו בחנות לא רחוקה, בעודי פוסע חזרה תוך כדי שיחת טלפון עם אימי שתחי', עברתי ליד אחד מדוכני התפילין הרבים, המונחים בפתחי החנויות, כאשר אני מתקרב לעבר דוכן שכזה.

באותו רגע, חלף על פני מישהו, שבמבט ראשון היה נראה כחסר בית מוזנח. אך משהו בי התעורר לפתע.

סיימתי את שיחת הטלפון במהירות, תוך שאני מסביר לאימי שאצור איתה קשר בקרוב. ופניתי לאותו אדם: "אתה מזהה אותי?" הלה ענה: "בטח, אתה הרב ניר מבית חב"ד". "נכון, אמרתי לו, ואתה אותו בן שנעלם לפני מספר שנים...?".

אני חייב לציין, שגם לפני העלמותו נפגשתי עימו רק פעמים ספורות, והפעם האחרונה היתה לפני שמונה שנים, ויחד עם זאת, חשתי שמשמים גורמים לי לפגוש בו ולזהות אותו, בין כל האנשים.

בו במקום הצעתי לו להניח תפילין, והפצרתי בו לשוב ולחדש את הקשר עם אביו. למחרת בפעם הראשונה מזה שנים, אביו קיבל ממנו הודעה כשהם מחדשים את הקשר שניתק.

אביו הזמין בעבורו תפילין כמובן, ולאחר עוד יום, הם כבר נפגשו על מנת ליישר את ההדורים ביניהם, כשכל מי שנחשף לסיפור עומד נדהם מהשתלשלות הדברים, כיצד באורח פלא, בתוך פחות משעה מבקשת הברכה, כבר התקיימה בקשתו וכבר נוצר הקשר הראשוני עם הבן האובד, לאחר שנים כה ארוכות".