מספר הת' מענדי אלהרר, אחד הפעילים במרכז ממעל ממש בתל אביב, על סיפור מופת שאירע לאחרונה לאחד השלוחים במקום:
י"ג תמוז תשפ"ב. מרכז חב"ד 'ממעל ממש' בתל אביב. במקום נערכת התוועדות חסידית לכבוד חג הגאולה של האדמו"ר השישי בחסידות חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון.
תוך כדי ההתוועדות הופיעו בפתח שתי נערות שהגיעו להשתתף בשיעור הקבוע שמתקיים מידי יום שלישי וגילו שהשבוע מדובר בהתוועדות. הן התייישבו סמוך לכניסה והחלו לפטפט. אחת מהן, העונה לשם שמרית, סיפרה לחברתה על מה שמטריד אותה בעת האחרונה: "יש לי אחיין מתוק שיש לו מוגבלות בתקשורת, מה שנקרא: ילד מיוחד. לאחרונה האחיין החמוד הפסיק פתאום לאכול. כך, ביום אחד, ללא סיבה נראית לעין. הוא אושפז בבית רפואה ומאכילים אותו דרך אינפוזיה. הרופאים כבר בדקו אותו בכל הבדיקות האפשריות, אך לא מצאו סיבה. בגלל המוגבלות בתקשורת, הם גם לא מצליחים להבין ממנו מה מפריע לו... כל המשפחה עומדת אובדי עצות", סיימה הנערה לשטוח את הסיפור העגום.
בדיוק כשסיפרה את המעיק על ליבה, עבר במקום חסיד חב"ד שנמנה על הפעילים במרכז 'ממעל ממש'. הוא שמע את הסיפור והציעה לשמרית לכתוב לרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח ולבקש את ברכתו הקדושה באמצעות האגרות קודש. לאחר ששמעה במה מדובר הסכימה, וביקשה מהחסיד הדרכה בביצוע הכתיבה. "כשאת ניגשת לבקש ברכה עלייך לקבל על עצמך החלטה טובה", הסביר לה. "מהי החלטה טובה?", שאלה שמרית. "זה מעשה טוב שאדם מקבל על עצמו לעשות, כדי להיות ראוי שהשם יעשה נס עבורו. ככל שההחלטה הטובה היא גדולה ומשמעותית יותר, כך היא מהווה צינור גדול ומשמעותי יותר לקבלת הברכה המיוחלת!", הסביר.
"איזו החלטה יכולה להיות משמעותית עבורי?" - החסיד שלף מיד: "ללמוד חת"ת! חת"ת זה ראשי תיבות של שלושת ספרי היסוד בעם ישראל – חומש, תהילים ותניא. כשלומדים כל יום שיעור קבוע בספרים אלו, כפי הסדר שגילו לנו אדמו"רי חב"ד, זה מהווה כלי עצום לברכה גדולה!". "קיבלתי! אני לוקחת על עצמי למשך שבוע ללמוד את החת"ת", הכריזה שמרית והתיישבה לכתוב את בקשת הברכה לרבי שליט"א מלך המשיח. את המענה המדוייק היא קיבלה בכרך יז, עמוד רמב: "כיון שכותב שמבני ביתו יש כאלה שחסר להם בבריאות הגוף וזקוקים לרפואה, ידועים דברי חכמינו ז"ל שרמ"ח אבריו של אדם הם כנגד רמ"ח מצוות עשה ושס"ה גידיו הם כנגד שס"ה לא תעשה . . כשמוסיפין חיות בנשמה הרי מתווסף גם כן חיות כפשוט בגוף ומתווספת ההצלחה בטיפול הרפואי". לקראת סיום המכתב מופיעה ההוראה הבאה: "בטח יודע משלושת השיעורים דחומש תהילים ותניא הידועים . . אשר שווים הם לכל נפש וסגולה לכמה וכמה עניינים . . בברכה לבשורות טובות". התשובה הייתה מדהימה. גם מענה ברור בקשר לרפואה של קרובי משפחה, וגם התייחסות מפורשת לחשיבות לימוד שיעורי החת"ת. שמרית יצאה בהחלטה נחושה ללמוד במשך שבוע את החת"ת.
למחרת בבוקר, עוד בטרם למדה בפעם הראשונה את שיעורי החת"ת, מתקשרת אליה אחותה, אימו של הילד, ובפיה הבשורה: הילד התחיל כעת לאכול!
כשאדם רק לוקח על עצמו החלטה טובה, מיד הוא פותח לעצמו בשמיים צינורות מיוחדים של ברכה!
ושמרית? מאז שראתה את כוחו הגדול של לימוד החת"ת היא מקפידה עליו באדיקות, הרבה מעבר לשבוע שנכלל באותה ההחלטה הטובה.
תגובות