שכנוע מגבוה

היכן נערוך את תפילות הימים הנוראים השנה? ניקרה השאלה במוחי. אנו זוכים לשמש כשליחי הרבי שליט"א מלך המשיח בשכונת מגדל המים בבית שמש, וכמידי שנה אנו מחפשים מקום גדול לתפילות ראש השנה ויום הכיפורים שמושכות יהודים רבים. ואז עלה רעיון נועז: העירייה ממוקמת ממש מול הבית חב"ד ולובי הבנין מרווח דיו.

ר' ישראל מנדלסון, נציג חב"ד בעירייה, ניסה להפעיל את קשריו כדי להשיג אישור לקיום התפילות במתחם אך כל מאמציו עלו בתוהו. יום לפני ראש השנה, חשתי שאין מוצא והחלטתי לעשות מעשה. עליתי לבניין העירייה והגעתי ללשכתו של מר אסף מטרי, מנהל הבניין שבידיו נתונה הסמכות. ניסיתי לדבר אל ליבו ולשכנע אותו בחשיבות קיום התפילות במתחם. הזכרתי לו שזה לא מיועד עבור המתפללים הרגילים של בית חב"ד, אלא לעשרות תושבי השכונה שפחות פוקדים את בתי הכנסת. ניסיונות השכנוע לא עזרו. אסף נשאר איתן בדעתו שלובי הכניסה לעירייה לא אמור להפוך להיות בית כנסת...

לקראת סיום השיחה הוא התרכך מעט ואמר שבאם מנכ"ל העירייה יאשר - יסכים אף הוא. יצרתי קשר עם המנכ"ל שאמר שיבדוק ויחזיר תשובה, אבל מחוגי השעון המשיכו להתקדם והאישור המיוחל לא הגיע.

הערב כבר ירד ופתרון לא נראה באופק. עמדתי מחוץ לבית חב"ד, כשלפתע אני שומע מאחורי קריאה: "הרב מענדי, הסתדרתם בסוף?", הסתובבתי וראיתי את אסף. "לא הסתדרנו", השבתי לו, "בינתיים אין פיתרון"...

"תראה", שטח בפני אסף את מחשבותיו, "אני לא רוצה להיות זה שימנע את קיום התפילות של ראש השנה ויום כיפור, אבל אני חושש מאוד לתת לאשר. בבניין יש ציוד ורכוש בשווי עשרות מליוני שקלים! עשרות מסכי פלאזמה ענקיים, ציוד מיחשוב יקר מאוד, לשכת גזבר העירייה, מוצגים ארכיאולוגיים ועוד. מדרגות החירום שבתוך הבניין מוכרחות על פי חוק להישאר פתוחות תמיד, שמהלובי יש גישה לכל קומות הבניין. רק הביטוח על הציוד בבניין הזה עולה 150,000 ₪ בשנה. לא יעזור לי גם שתיתן צ'ק פיקדון, כי אם יקרה נזק בבניין הצ'ק שלך לא יתחיל לגרד... לכן אינני מעיז לקחת על עצמי לאשר תפילות בלובי"...

ראיתי שהוא בהתלבטות גדולה, אכן שאלה גדולה על הפרק, ולא היו מילים בפי. אבל לפתע נפל לי 'רעיון משמים': "אסף", אמרתי לו, "ההתלבטות שלך היא אכן גדולה וקשה! בוא תשאל את הרבי שליט"א מלך המשיח באגרות הקודש מה עליך לעשות"...

אסף שמח על הרעיון. ניגשנו לבית חב"ד, אסף התבונן בתמונתו של הרבי שליט"א מלך המשיח ושטח את התלבטותו. הוא פתח את ספר האגרות קודש, קרא בו מספר שניות, ומיד אמר לי "אין בעיה! תעלה אלי מחר בבוקר למשרד ואתן לך את המפתח!"...

הודיתי לו מקרב לב והסקרנות בערה בי. ניגשנו לתפילת ערבית ומיד לאחריה פניתי למצוא את המכתב - מה שהיה קל כי הספר נשאר פתוח על השולח - כרך י"ח שנפתח בהשגחה פרטית בעמוד רפח.

המכתב שנפתח יועד במקורו לאישה ששלחה המחאה להעביר לצדקה, ובמכתבה ציינה שזה גם בתור הבעת תודה על מה שהרבי שליט"א מלך המשיח פעל למענה. במענה נכתב: "בידה להביע הודאה בצורה עוד נעלית על-ידי העזר בעבודתי, שהוא באמת תפקיד כל איש ואישה הישראלים, והוא הפצת היהדות והחזקתה, על-ידי קירוב ליבן של בני ישראל . . לאבינו שבשמים". (ההדגשות אינן במקור).

המסר היה ברור. ואסף השתכנע... כ-100 יהודים ויהודיות זכו להשתתף בתפילות בלובי העירייה, ובוודאי התפילות התקבלו לפני ה' ברצון.