סנדק ידוע מראש

סנדק ידוע מראש

שיחת הגאולה 1347

הרב חיים ששון ביקש כמה פעמים מהרב מרדכי אליהו (זצ"ל) שיהיה סנדק בברית של בנו, ולא וזה לא הסתדר, עד שכתב לרבי שליט"א מלך המשיח, לגבי הברית של הילד ה11. נפלאות עכשיו.

מספר הרב חיים ששון, מרצה מבוקש ומחבר ספרים: בכ"ט בטבת תשנ"ט, נולד לנו בן במזל טוב ובשעה טובה. כיוון שזכיתי להיות קשור עם פסיקותיו והדרכותיו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו (זצ"ל) בתחילת תהליך התשובה שלי, רציתי בכל הבריתות שהוא יהיה הסנדק, אך בכל פעם הדבר לא הסתדר. קיוויתי מאוד שהפעם זה כן יצליח.

כתבתי על כך לרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח באמצעות ה'אגרות-קודש' וציינתי את שמו של הרב מרדכי אליהו. כשפתחתי את הספר, מצד ימין הזדקר לנגד עיני השם "מרדכי הצדיק", ומהצד השני היה כתוב: "מחשובי הרבנים"! ראיתי בכך רמז ברור שהראשון לציון צריך להיות הסנדק.

פניתי ללשכתו אך שם הסבירו לי שהרב לא חש בטוב, ולא יצא זה כמה שבועות. ניסיתי להמתין עוד כיומיים, שמא ירגיש טוב יותר, אך שוב הסבירו לי שאין על מה לדבר והרב לא יוצא לשום אירוע בשבועות אלו. ואז פגשתי את אחד העוזרים של הרב אליהו בשם הרב יהודה מוצפי וסיפרתי לו את הסיפור כולו. הלה שמע ויעץ לי: "שמע ידידי, יש ארוע אחד שהרב אמר שהוא חייב ללכת, אפילו לכמה דקות, ההילולא של ה'בבא-סאלי' כי הוא חייב זאת ל'בבא-סאלי' זי"ע בשל הקשר המיוחד ששרר ביניהם. לך אפוא להילולא, חכה לו במעלית ותפנה אליו ישירות". 'קפצתי' על הרעיון, וכך עשיתי.

ההילולא התקיימה במוצאי-שבת. 'טסתי' במהירות לאולם שבו נערכה ההילולא והמתנתי לראשון-לציון. והוא אכן הגיע. מיד כשיצא מהמעלית, ניגשתי אליו לבשר לו שנולד לי בן. הרב חייך ולחץ את ידי בשמחה ובירך אותי שאזכה להכניסו בבריתו של אברהם אבינו "בעתו ובזמנו". אמרתי שאני מבקש לכבדו בסנדקאות בברית. הרב הביט בחיוך )של חמלה( לעבר עוזריו, ואמר: "תשאל אותם, אני לא יוצא מהבית כבר כמה שבועות, רק להילולת ה'בבא סאלי' שזה קרוב, וגם זה לדקות אחדות לברך את הקהל לכבודו, ומיד אני שב. איני חש בטוב".

אמרתי לרב אליהו: "הרב! אני עושה את הברית בגבעת שאול, שתי דקות מהבית של הרב, ואעשה זאת בכל שעה שיהיה לרב נוח, ובלבד שהרב יהיה הסנדק!" כשראיתי שהרב כאילו מתלבט, כי לא היה נעים לדחות את בקשתי, המשכתי להפציר: "בשלושת הבנים הקודמים זה לא הסתדר, הילד הזה הוא ילדינו האחד עשר (בלי עין הרע); לא מגיע לאמא לאחד עשר ילדים שתשמח אותה בסנדקאות לבנה?" הטיעון האחרון הכריע את הכף, והרב אמר: "אתה צודק - מגיע לה! למרות שקשה לי, אבוא!"

ערכתי את כל התיאומים הנדרשים, ובז' שבט בשעה שתיים אחר הצהרים נערכה הברית ברוב עם בירושלים, כמתוכנן, על ברכיו של הרב מרדכי אליהו. בסיום, כשהרב עמד כבר לחזור לביתו, פניתי אליו והודיתי לו על שזיכה ושימח אותנו כל כך ואז הוספתי: "הרב! יש לי הפתעה נעימה בשבילך! ידעתי מראש שכבוד הרב יהיה הסנדק בברית הזו"! הרב הביט בי בפליאה ובחיוך ואמר: "אתה ידעת מראש שאני אהיה הסנדק? אני בעצמי לא מבין בכלל מה אני עושה פה, ואיך הסכמתי לצאת מהבית במצבי הנוכחי. אז איך אתה ידעת?"

בו במקום שלפתי את כרך ה'אגרות קודש', ואמרתי: "מהמענה שקיבלתי מהרבי שליט"א מלך המשיח הבנתי שאתה תהיה הסנדק!" הראשון לציון הגיב בפליאה עצומה: מה אתה אומר? איפה ראית את זה? "הנה כאן באגרות קודש", אמרתי לו, והצגתי בפניו את מכתבי והמענה שקיבלתי. הרב ביקש לראות מקרוב את הדברים, קרא את השאלה והתשובה בעיון, ואמר: "אני צדיק?" ובענווה האופיינית לו הניף בידו בביטול. ושוב הביט ב'אגרות' בשמחה ובפליאה: "פלא פלאים. הפלא ופלא! עכשיו אני מבין מה אני עושה פה..." ושאל אותי: "למה לא אמרת לי מההתחלה שכבר נקבע שאני אהיה הסנדק?". "לא ידעתי כיצד תהיה תגובת כבוד הרב", עניתי, "ומה זה משנה, העיקר שהרב היה הסנדק כהוראת המכתב!" הרב חייך ואמר: "מה זה משנה? אם הייתי יודע זאת מראש. הייתי בא יותר מוקדם יותר״... ■