הבעל שם טוב באיגרתו הידועה לגיסו ר' גרשון מקיטוב, מספר על עליית נשמה שעשה בר"ה שנת תק"ז בה הוא עלה לעולמות העליונים והגיע עד להיכלו של מלך המשיח. ובמענה על שאלתו "מתי יבוא המשיח" ענה לו מלך המשיח שיבוא כאשר "יפוצו מעיינותיך (מעיינות החסידות) חוצה"!
כל חסיד יודע גם שזוהי בעצם המטרה המרכזית בהפצת החסידות, ובלשון הרבי שליט"א מלך המשיח: "אנו אין לנו אלא הוראת הבעל שם טוב ותלמידיו, אשר ברור שמע ומסר אחר כך, בעליית נשמתו בראש השנה, אשר ביאת המשיח, היינו גאולת השכינה וגאולת בני ישראל תלויות בהפצת המעיינות (תורת החסידות) חוצה".
עניין זה, שגילוי החסידות קשור לביאת המשיח, מובן גם מעצם העובדה שגילוי זה החל רק בדורות האחרונים. ובלשון אדמו"ר הזקן: "כמו שכתב האריז"ל (רבי יצחק לוריא), שדווקא בדורות אלו האחרונים מותר ומצווה לגלות זאת החכמה ולא בדורות הראשונים".
אחד ההסברים לכך הוא, שככל שאנו מתקרבים לביאת המשיח ולקץ הגלות גובר החושך הרוחני בעולם, כפי שאכן אנו רואים בעולם בימינו, וכפי שחז"ל מונים מספר דברים בנוגע להידרדרות המוסרית לפני ביאת המשיח "חוצפא יסגי (החוצפה תגדל) . . המלכות תיהפך למינות . . פני הדור כפני הכלב" ועוד.
לכן התגלתה תורת החסידות, כי כדי לגבור על חושך כזה יש צורך בכוחות נעלים במיוחד. כיום, מפאת ירידת הדורות אי אפשר 'להסתדר' בלי תורת החסידות ובלי החיות וההתלהבות שהיא מביאה בעבודת ה' ובלי האור שהיא נותנת בקיום התורה והמצוות.
בעבר, כשהעולם היה יותר מואר, היה די בקיום המצוות בפועל ולימוד חלק הנגלה שבתורה, אך בהתגבר החושך ועמו הקשיים והפיתויים קשה מאוד "להחזיק מעמד" בלי האור הנפלא שנותנת החסידות.
זוהי התשובה שענה אדמו"ר הזקן כאשר התעורר קטרוג על המגיד ממעזריטש על כך שנמצאו בתקופתו דפי חסידות מתגלגלים ברחוב והיו שטענו שצריך להפסיק את הפצת תורת החסידות, ואדמו"ר הזקן ביטל את הקטרוג על ידי משל, מבן מלך, שחלה במחלה מסוכנת וקשה, שלא מצאו לה אלא תרופה אחת: לקחת את האבן היקרה הקבועה בכתרו של המלך, לשחוק אותה, ולערב אותה במים ולשפוך מתערובת זו לשפתיו של בן המלך בתקווה שלפחות טיפה אחת תיכנס לתוך פיו, ותציל את חייו.
כך הוא בעניין החסידות, שהיא "האבן היקרה" הקבועה כביכול בכתרו של מלך מלכי המלכים הקב"ה. מאחר שעם ישראל דומה מבחינה רוחנית לחולה שאין לו מזור אחר, נאלצים "לשחוק" אבן זו ולהפיץ את הסודות הנפלאים שבתורת החסידות וכך יינצלו חייו של בן המלך - עם ישראל.
מקורות: סוטה מט, א ואילך. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג עמוד שכו ואילך. הקדמת הרב חיים ויטאל לשער ההקדמות. לקוטי-שיחות חלק ל עמוד 170 ואילך. אגרות קודש חלק י"א עמוד שנח ואילך. תניא אגרת הקודש סעיף כ"ו.
תגובות