רגעי התגלות

בשיחותיו הקדושות של הרבי שליט"א מלך המשיח, מוכרת שנת תנש"א (1990/91) כשנת "נפלאות אראנו", השנה עליה העידו הסימנים במדרש שהיא ה"שנה שמלך נגלה בו", "ומאז . . עומדים כבר  "בשעה שמלך המשיח בא"". במילים קצרות ופשוטות: בשנת תנש"א התגלה הרבי שליט"א כמלך המשיח.

אלא שכאן הבן שואל: הכך נראית התגלותו של מלך המשיח? היכן הוא בית המקדש השלישי שיורד מן השמים? הכיצד זה עדיין לא נתקבצו ובאו כל היהודים מארבע כנפות הארץ? ומדוע עדיין צריכים להיאבק באויבים שקמים עלינו לכלותינו (ח"ו)?

וכפי שמתאר הרבי שליט"א מלך המשיח - באחת מהשיחות שנאמרו באותה שנה נפלאה - את האמונה של היהודי ב"ביאת משיח צדקנו": "יהודי מאמין באמונה שלימה, שמשיח צדקנו, "מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כו'" (על ידי זה ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל") נכנס כעת ממש לבית הכנסת זה".

הרי לנו שביאת משיח כוללת בתוכה אירועים כבירים שלא התרחשו במלואם בשנת תנש"א. לכן חשוב להבהיר את משמעותם של המושגים "ביאת משיח" ו"התגלות משיח".

שם העצם ושם מושאל

הרבי הריי"ץ כותב ש"כל תואר יש בו העצמי והמושאל".

כלומר, לכל תיאור של דבר, יש "שם העצם" ויש "שם המושאל", כמו לדוגמא המילה "קדמון" שרק ה' הוא באמת קדמון לכל המציאות של העולמות ב"שם העצם", אבל המילה קדמון יכולה לתאר גם דבר עתיק מאוד, או דבר שהיה קודם לדברים אחרים ב"שם המושאל".

התגלות משיח

בדומה לכך גם לגבי התגלות משיח, יש את עצם המאורע שנקרא "התגלות משיח", שהגדרתו היא כפי שמבאר הרבי שליט"א מלך המשיח "גילוי המשיח מורה על המצב ד"משיח ודאי" שזהו דווקא לאחר בנין בית המקדש".

ויש מאורעות שאף הם נקראים "התגלות משיח", אלא שהם בשם המושאל, מפני שהם באים לתאר שלב מסויים בהתגלותו של מלך המשיח, ולא את ההתגלות השלימה. וכמו המדרש שמתאר ש"עתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה".

ביאת משיח

אף יום ביאת המשיח מוגדר על ידי הרבי שליט"א מלך המשיח באחת מאיגרותיו - "הכוונה כשינצח" – וכדברי הש"ס "כיון דאתי [=כיון שבא] הכל עבדים לישראל". אבל בשם המושאל, גם עצם קיומו של מלך המשיח אף שטרם התגלה, יכול להיקרא ביאת המשיח.

לפי זה מובן שגם התגלותו של הרבי שליט"א מלך המשיח בשנת תנש"א נקראת "ביאת משיח". ותיכף ומיד נזכה להתגלותו השלימה של הרבי שליט"א מלך המשיח אמן כן יהי רצון.    

מקורות: עירובין מג, א. רש"י דניאל יב, יב. קונטרס לימוד החסידות פ"א-ב. אג"ק ח"ב אי' רפח. לקו"ש חכ"ח ע' 135 הערה 33. ש"פ נשא וש"פ בלק ש"פ דברים תנש"א. הערות התמימים ואנ"ש 770 גליון שצ ע' 9 ואילך.