רשות חירום לצדקה וחסד

מעשיה ידועה מספרת על אותו איכר, שמאזן ההוצאות וההכנסות שלו נטה מטה, בעקבות מזונות סוסו שמשכו ממנו סכום נכבד. מאחר ומדובר היה בתקופת צמצום בכל הוצאות המשק, החליט מיודענו כי גם על הסוס לשאת בנטל ומעתה יש להפחית מעט ממזונו בכל יום. לאחר כמה ימים, משלא נרשם שינוי בתפוקתו של הסוס, החליט האיכר שאם כך, סביר להניח שהסוס אכל הרבה מידי לחינם, ומעתה אפשר להפחית עוד במזונו. וכך מידי שבוע הצטמצם המספוא המוגש, עד שכל ה'ארוחה' הסתכמה בגרגיר חיטה אחד בלבד. החיסכון הבא, כשחיפש האיכר להפחית עוד, היה 'יום אוכלים, יום לא'. ביום הראשון זה עבד, אך למחרת.. האוכל נחסך סופית, הסוס התפגר. "לא יאומן, חשב לעצמו האיכר, בשביל גרגיר חיטה אחד הסוס המפונק התפגר והלך..."

להציל נפשות בישראל
סיפור נאה, אך הנמשל המדבר על המצב כיום, קצת פחות נעים. מזה תקופה של שנים ארוכות שגזירות כלכליות שונות ניחתות על גב הציבור המתקשה לעמוד בנטל ההוצאות. יהודים כמו יהודים, תמיד שרדו. למרות הכל, רובו של העם הצליח לשרוד את המשוכות הכלכליות ו'להתגלגל' - השוליים אמנם קרסו ונאלצו להעזר בתמיכה ומזון לקראת החגים - אך המצב לא היה נורא ואיום אצל רוב הציבור.
אך המשבר הכלכלי הכבד המשתולל בחודשים האחרונים - בעקבות החלטות משרד הבריאות - מביא עוד ועוד למשבר הומניטרי גדול מנשוא. כמעט כמו אותו סוס, רבים חשים כי אפילו גרגיר החיטה הבודד כבר לא זמין לאכילה כתמול שלשום. כל מי שחלף בשבועות האחרונים במרכזי הערים גילה שלטי "למכירה" צצים כפטריות אחרי הגשם בפתחי החנויות הנסגרות זו אחר זו. הנתונים הרשמיים של מבקשי העבודה ומקבלי דמי האבטלה מרקיעים שחקים ומספר הפונים לקבלת עזרה וסיוע למזון, פשוטו כמשמעו - שיהיה מה להניח על השולחן - רק גדל והולך.
המצב אליו נקלענו, צריך להדיר שינה מעיני כל מקבלי ההחלטות, מרמת הפעיל החברתי בשכונה ועד לדרגים הגבוהים ביותר. תוכנית חירום אמיתית להצלת נפשות בישראל חייבת לצאת לדרך, מתוך שינוי והיפוך המגמה ומתן עזרה מתוך שמירת כבוד הבריות.

מקרבת את הגאולה
אם בשעת משבר גדול המתחולל, נפתחים מוקדי חירום להצלת התושבים ורבים מתגייסים בשלל יוזמות כדי להציל חיים באופן כזה או אחר, הרי הצבעה על המתחולל כיום ברחובות ישראל אמורה להיות קריאת השכמה לגיוס המוני של נתינת צדקה וחסד.
ברמה האישית, ידועה הוראת התורה לנתינת מעשר (10%) מכלל ההכנסות של כל אחד, ואף להרבות ולתת חומש (20%) לצדקה ולמוסדות החסד. על כל אחד להוסיף ולהרבות בנתינת הצדקה ולהרבות בזה אף מעבר למתחייב. כך בוודאי נזרז את הפתרון האמיתי לכל בעיות העולם כנאמר "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה", כשהשפע יהיה לכל ישראל וכולם יהיו עשירים ברוחניות ובגשמיות כפשוטו ממש, בהתגלותו המיידית של הרבי שליט"א מלך המשיח בפועל ממש.