אור החיים • ניצוצי גאולה בבית יהושע

הכל התחיל ממופת. לאחר חתונתנו, מתאר הרב חיים שניאורסון, התגוררנו בנתניה וחיפשנו לפעול, בקרבת מקום המגורים שלנו. בשלב מסויים בדקנו את אפשרות בישוב בית יהושע הסמוך לנתניה. ראינו דירה רחבה וטובה, אלא שהמחיר היה גבוה מידי עבורנו. בכל אופן כתבנו לרבי שליט"א מלך המשיח.
התשובה שהתקבלה בכרך כ"א ע' קס"ה הייתה מדהימה: "... מצב בריאות זוג' שתחי' דורש עפ"י הוראת הרופאים דירה נוחה יותר, וחסרים להם האמצעים על זה, ונראה לי אשר מנחם הנ"ל ("מנחם בהרב מיקטרינוסלב" והתכווין לעצמו) יקח גם זה על עצמו.. אם .. ימצא דירה מתאימה". כעת היה ברור לנו הרבי שליט"א מלך המשיח רוצה שניקח את הדירה הרחבה יותר והוא עצמו יספק את האמצעים.
ואז באופן בלתי מובן, אשתי קבלה הפרשי גמול במשכורת. הניסים החלו להתגלגל ובקיץ תשע"ג (2013) עברנו לבית יהושע והתחלנו לפעול בהפצת יהדות אור ושמחה בישוב, הבית חב"ד קורם עור וגידים.
מניין יומי ומקוה
מסמניו המובהקים של כל ישוב יהודי זהו בית הכנסת, אלא שהתברר כי בישוב הוא פועל רק בשבתות. כשמצאתי כמה "מתנדבים" ראשונים, פתחנו את ה"מניין" בשחרית שזכה גם לשיעור יומי. בית הכנסת התעורר לחיים.
כבר במכתב הראשון היתה התייחסות של הרבי שליט"א מלך המשיח על בניית מקוה. בירור קצר גילה כי אין בישוב מקוה. היה ברור שצריך להשתדל בכיוון. התחלנו להחתים בישוב על הקמת מקוה וכאן גילינו להפתעתנו שישנם משפחות שכן שומרות על טהרת המשפחה. מצאנו היענות חיובית גם אצל כאלה שהגדירו את עצמם, כמי שאינם שומרי תורה ומצוות.
כעת פנינו למועצה האיזורית חוף השרון וגם כאן הופתענו לטובה. ראש המועצה לא רק שהסכים לבקשה אלא אף הוסיף, שלדעתו המועצה תוכל לקחת עצמה את תפעול המקוה. ואכן לפני כחודשיים, בישיבה רשמית ועד הישוב אישר את הבקשה.
הקייטנה לילדי הישוב
אחת הפעולות החשובות עם ילדי הישוב, הייתה הקייטנה. באחד המכתבים שקבלנו מהרבי שליט"א מלך המשיח הייתה הנחיה לקייטנה והחלטנו שהולכים על זה. שכרנו את מרכז החוגים בישוב. התחלתנו עם כ- 20 ילדים. בשנה הבאה קבלנו ממנכ"לית המועצה את ביה"ס האיזור. השנה, אני כותב דו"ח לרבי שליט"א מלך המשיח על חג השבועות ומתקבלת התשובה "תודה על הדו"ח ולפלא שעוד לא תיכננו את הפעילות לזמן של החופש מהלימוד". כעת היה ברור לי שיש אישור ואכן מנהלת ביה"ס אישרה לנו בשמחה את הקייטנה בביה"ס.
הפצת בשורת הגאולה
אחד הדברים שהתלבטתי, בתחום הפעילות היה, איך לפעול בנושא משיח וגאולה. האם אנשי הישוב המוגדר כלא דתי, יקבלו את הדברים, על איזה מינון צריך ללכת?
אך גם בתחום זה נוכחתי לראות במוחש, שהפשטות והאמיתיות בהם נאמרים הדברים, הם החוצים את כל המחיצות. באופן כזה העברתי במסגרת השיעורים ובכלל בפעילות, את בשורת הגאולה והגואל כולל הדגל על ביתנו, וב"ה הציבור זורם עם זה.
נושא הכתיבה באגרות קודש, התקבל כאן בדבר טבעי. בשיעור תניא השבועי לנשים, המתקיים בבית אחת המשתתפות, כבר התרגלו, לא עושים צעד חשוב בחיים מבלי לקבלת את ברכתו הקדושה של הרבי שליט"א מלך המשיח. לאחרונה התחלנו גם ללמוד את הדבר מלכות השבועי. ב"ה, מתחילים לחיות גאולה ומשיח.