לראות את המציאות בראיה גאולתית

הוויכוח המתלהט בחודשים האחרונים, מציב בסדר היום הציבורי את היחס כלפי המאורעות המתרחשים בארצנו בעת הזו. היו כאלו שאף יצאו בקמפיין על גבי שלטי חוצות, בהם הדגישו ציטוטים מדברי פוליטיקאים מסוימים שאומרים כי אנו חווים כעת ניסים.

מטרתם של המפרסמים הייתה ככל הנראה להדגיש כי צריך להתייחס למתרחש רק בהסתכלות שלילית המדגישה את החלקים הלא טובים בכל החודשים האחרונים, בלי לאפשר הסתכלות אחרת. אך מתברר כי ניתן, ואף צריך לראות את הדברים בהסתכלות רחבה יותר. כפי שמלמד אותנו הרבי שליט"א מלך המשיח.

יום עשרה בטבת, מציין את היום בו התחיל המצור על ירושלים, שקדם בכשנתיים וחצי שנים לחורבן בית המקדש הראשון. יום זה נקבע לדורי-דורות לציון היום בו התחיל ההליך שהסתיים בחורבן בית המקדש והגליית שארית הפליטה מארצנו.

אלא שבהסתכלות מעמיקה יותר, וככל שאנו הולכים ומתקרבים לגאולה האמיתית והשלימה, ניתן לראות ביום זה גם את הרגע שבו החל תהליך הגאולה.

שמחה בעת ההריסה

משל למה הדבר דומה, אחד מפתרונות בעיית חוסר הזמינות במקומות מגורים, הוא פרויקטים של בינוי פינוי המתקיימים בערים רבות, במסגרתו מפונים דיירי בניין, ותמורת הריסתו המוחלטת, נבנה בית דירות גדול וגבוה יותר ובו יגורו דיירים רבים, ביניהם לעיתים גם אלו שגרו בבניין קודם הריסתו.

בחלק מהמקומות כיום, אף נהוג לכנס את הדיירים לטקס שבו הטרקטורים מתחילים בהריסת הבנין הישן, תוך ציון המאורע בחגיגיות רבה. נכון, הריסת בנין מגורים, המכיל זכרונות רבים ובמיוחד דירות מגורים, אינו מאורע משמח לכשעצמו, אך כאשר מדובר בהליך שבסופו של דבר יביא לבניית בתים גדולים וחדשים הרי שעצם ההריסה הינה מאורע משמח המצויין בחגיגיות. לו יצוייר שיקלע למאורע שכזה, אדם שאינו בקיא בהליך הבניה, הרי שהוא יעמוד נדהם מול אווירת השמחה המלווה את הרס הבתים.

כמובן, שאין במשל זה כדי לעמוד על מלוא הליך חורבן בתי המקדש, מאורעות מזעזעים כל נפש, שנקבעו לימי אבל על ידי חז"ל עוד בתקופה שמיד לאחר החורבן. אך יחד עם זאת, וכאמור לאור הימצאותינו על סף הגאולה האמיתית והשלימה, וההבנה שהנה, תיכף ומיד יורד משמים, על הר הבית שבירושלים, בית המקדש השלישי, באותו מקום בו עמדו ונחרבו בתי המקדש, יש בו כדי להעניק משמעות עמוקה יותר להסתכלות על יום עשרה בטבת, כיום שבו נזרע הליך הגאולה.

כמו גרעין באדמה

וכמו בעת שזורעים באדמה את הגרעין, הרי שלפני שהוא מתחיל בצמיחה ובלבלוב המרנין, הרי שקודם לכן הוא נרקב, ולא פעם אף מזרזים את הליך הריקבון באמצעות השקיה וכו', אך לאחר הריקבון הרי שכתוצאה ממנו צומח הצמח לו אנו מקווים. כמובן, שאין בהסבר זה, להפחית ולא במשהו מהכאב הנורא שחשות המשפחות השכולות ל"ע ויחד איתם חש כל יהודי באובדנה של כל נפש מישראל, אך יחד עם זאת בוודאי שניתן לגלות זוית נוספת, של הגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש, בהתגלותו של הרבי שליט"א מלך המשיח, ומתוך שמחה וטוב לבב.