מצות, יין ואמונה יוקדת

ביום האחרון של חג הפסח, (בשנה זו, בארץ ישראל, ביום שבת קודש, שביעי של פסח) נוהגים לערוך 'סעודת משיח'. נוטלים את הידיים לאכילת מצה, לפני שקיעת החמה, ובסעודה זו הנמשכת לתוך מוצאי החג שותים גם ארבע כוסות יין כמו בליל הסדר.

את הטעם לתקנה קדושה זו, גילה הבעל שם טוב, "כי באחרון-של-פסח מאיר גילוי הארת משיח", הרבי הרש"ב (רבי שלום-דובער, הנשיא החמישי בשושלת חסידות חב"ד) הנהיג לשתות בסעודה זו ארבע כוסות. הרבי שליט"א מלך המשיח, מציין כי יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה. עד כדי כך שאם לא כיוון, יש לחזור ולשתות את הכוסות מחדש.

בשכר הציפיה

האמונה בביאת המשיח, הינה יסוד עיקרי ביהדות. החיד"א מגלה ומסביר את התפילה הנאמרת שלש פעמים ביום "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", כי הסיבה והטעם לכך שאנו מבקשים את ביאתו של מלך המשיח היא משום הטעם הנאמר מיד לאחר מכן "כי לישועתך קיווינו של היום", בשכר הצפיה האיתנה של היהודי במשך היום כולו, זוכים להתגלות המשיח, תיכף ומיד ממש.

אלא, שביום מיוחד זה, היום האחרון של החג, המסמל יותר מכל את הגאולה הראשונה, זו שפתחה את הדרך לשאר הגאולות הבאות בעקבותיה, כולל זו האחרונה בקרוב ממש, ברעגים האחרונים של החג, המביא לשיא את האמונה של עם ישראל, הבאה לידי ביטוי בכוסו של אליהו המונח בגאון בכל שולחן ליל הסדר, בכל בית בישראל, בחג בו אנו חוזרים אחורה 3,333 שנה לאותם רגעים נעלים בהם יצא עם ישראל לחירות והפכנו להיות בני חורין, מתעצמת בקרבנו האמונה והצפיה, הבאה בין היתר לידי ביטוי בהשתתפות בסעודה גשמית הכוללת אכילה ושתיה, המונחים על השולחן ונאכלים, ובכך מקבלת האמונה הרוחנית ביטוי של חפצים גשמיים, בסעודת משיח.

ובלשונו של הרבי שליט"א מלך המשיח: "ויהי-רצון שכל זה יהיה בגילוי ממש באופן שכל אחד מראה באצבעו ואומר זה – בדוגמת סעודת משיח שמראים באצבע המצה והיין, ובפנימיות – בדוגמת המצה והכוסות דסעודת משיח שנעשים דם ובשר כבשרו, ומתוך שמחה וטוב לבב, ותיכף ומיד ממש, דלא עיכבן אפילו כהרף עין".

להביא את הגאולה מיד

כעת, כשאנו נמצאים בתקופה נעלית זו של 'ימות המשיח', כאשנו חווים על בשרינו את שרשרת הניסים ונפלאות האופפים את העם היהודי בכל התקופה האחרונה, ובמיוחד בשנה זו תהא שנת אראנו פלאות, הרי שעלינו לחזק ביותר את קיום המנהג, ולדאוג באופן אישי שכל אחד מעם ישראל יטול חלק בסעודת מסוגלת זו. גבאי בתי הכנסת והרבנים נקראים להנהיג ולחזק את הסעודה בכל מקום ומקום. הנשים והילדים נקראים לקיים את הסעודה גם בבית הפרטי. 

ובזכות זאת נזכה לבוא מיד לגאולה בפשטות למטה מעשרה טפחים. וכנאמר "בודאי ובודאי שבכח של מעשינו ועבודתינו, כולל אכילת סעודת משיח ושתיית ד' כוסות באחרון של פסח, להביא את הגאולה מיד, כהרף עין ממש".