הכרזה כפולה, משמעות עכשוית

ליל הסדר המבוסס ברובו על קריאת ההגדה, נפתח ומסתיים באותה הכרזה - בשינוי קל - המאגדת את ציפיתם של עם ישראל היושבים חגיגיים סביב השולחן הערוך כל טוב. בתחילת ההגדה מופיע האיחול: "השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל. השתא עבדין, לשנה הבאה בני חורין". ובתרגום מארמית: השנה כאן, לשנה הבאה בארץ ישראל. השנה אנו עבדים, לשנה הבאה בני חורין. בסיום הסדר מכריזים "לשנה הבאה בירושלים".

הרבי הריי"צ ביאר כמה פעמים שבאמירת "לשנה הבאה" אין כוונתנו שאנו נחכה עד השנה הבאה, אלא הכוונה, שמשיח יבוא תיכף ומיד ויוליך את בני ישראל לארץ הקודש ולירושלים, ואז ממילא בשנה הבאה כבר נהיה בירושלים הבנויה.

מתחיל כבר עכשיו

הכרזת "לשנה הבאה בירושלים" נאמרת גם בסיומו, ברגע השיא של יום הכיפורים, היום הקדוש בשנה. הרבי שליט"א מלך המשיח מגלה כי ברגעים מקבילים אלו, ליל הסדר ותפילת נעילה, בכוחו של יהודי לתבוע ולדרוש ולהכריז ולהחיש את הגאולה האמיתית והשלימה שתבוא ברגע זה ממש.

את הסיבה לכך שאנו מכריזים ואומרים שבשנה הבאה נהיה "בירושלים" דווקא, ולא "בארץ ישראל" וכדומה, מקשר הרבי שליט"א מלך המשיח לשמה של ירושלים, ולתוכנה הפנימי - 'יראה שלם' - שלימות היראה. דרגה נעלית בה יהיו בני ישראל בגאולה האמיתית והשלימה. שלימות היראה. זו משמעות הבקשה וההכרזה, הדרישה וביטוי האמונה שאכן הנה זה תיכף ומיד באה הגאולה האמיתית והשלימה ואנו נמצא את עצמנו במצב של שלימות היראה. בירושלים של מעלה. 

כן הוא הדבר ביחס לעבודה האישית של כל אחד ביציאתו ממצרים, כפי שמסבירה תורת החסידות על דברי המשנה "בכל דור ודור (ובכל יום ויום) חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", 'מצרים' אין הכוונה רק לאותה אומה ששיעבדה את אבותינו אז לפני אלפי שנה, אלא גם ל'מיצרים' והגבולים בהם לפעמים מוצא את עצמו האדם ומבקש לצאת לחירות. בעבודה זו שייך כבר עכשיו להגיע לגאולה הפרטית בעבודת ה'.

שיר לשון זכר

3,333 שנה אחרי, ועם ישראל מתכנס סביב שולחן החג, 'דופק על השולחן' ומכריז, מצפים ומחכים ליציאה ממצרים, והפעם באופן סופי. השבוע גם, החלו המוני בית ישראל בקריאת פרקו החדש של הרבי שליט"א מלך המשיח, פרק ק"כ בתהילים הפותח את מזמורי 'שיר המעלות'.

על מעלת הגאולה האמיתית והשלימה אמרו חז"ל, כי תשע שירות אמרו ישראל לפני הקב"ה החל מהשירה על הגאולה ממצרים, ולעתיד יאמרו את השיר העשירי, אלא שההבדל בין השירות בעבר לשיר לעתיד (תיכף ומיד ממש), הוא שהוא נקרא בלשון זכר: 'שיר', ללמדך שאין אחריו עוד צער ולידה, אלא גאולה זו מבטלת אחת ולתמיד את כל המיצרים, את כל ההגבלות ומביאה את כל ישראל לשבת יחדיו בבית המקדש השלישי, בגאולה האמיתית והשלימה, בהתגלות הרבי שליט"א מלך המשיח, ונאכל שם מן הפסחים ומן הזבחים. אמן.