האיחוד המוצלח של השבוע

במשך תקופה ארוכה ביותר הם היו בלתי ניתנים לאיחוד. מדובר היה בשתי גישות וקצוות שאינם יכולים להיפגש ולהכיל האחד את השני. רק השבוע אנו שומעים על אותו איחוד מיוחל שכולם ציפו לו. המדובר הוא כמובן, על האיחוד בין העליונים לתחתונים, בין הרוחניות לגשמיות. איחוד שלא היה ניתן לביצוע עד למתן תורה - אודותיו אנו קוראים השבוע בתורה.

עם בריאת העולם, הציב הקב"ה גבול ברור בין החלק הגשמי המהווה את מסת החומר לבין החלק הרוחני ולא אפשר להם להתאחד. אפילו פעולה פשוטה ביותר של הפיכת תפילין לחפץ קדוש שיש לנהוג בו בכבוד ובצורה מסוימת לא התאפשרה אז, בגלל אותה הפרדה, המשולה בדברי חז"ל לגבול העובר בין שני מדינות שאינו מאפשר מעבר ומונע התערבבות בין התושבים. 

כל פעולה משמעותית

במתן תורה בטלה הגזירה, ובאופן מעשי ירד הקב"ה לעולם הזה כפי שאנו קוראים בתורה: "וירד ה' על הר סיני", ובפעם הראשונה נפתחה האפשרות בפני הנבראים התחתונים להכיל את האור הרוחני ולקבלו. כפי שנאמר למשה רבינו: "ואל משה אמר עלה אל ה'".

לאותו איחוד, השלכות רבות. הוא שינה לחלוטין את כל פעולת המצוות של עם ישראל, סלל דרך חדשה לחלוטין שלא היתה יכולה להתהוות קודם לכן, ואת תוצאותיו חווה כל יהודי כל יום.

רק אפשרות זו של האיחוד, פתחה את הדרך להבאת העולם לתכליתו: "להיות לו יתברך דירה בתחתונים", רק האפשרות שהתחילה אז במתן תורה, פתחה את הדרך לשינוי העולם לקראת הגאולה האמיתית והשלימה. מאז, כל פעולה גשמית שעושה היהודי, מכילה משמעות רוחנית המשלימה את תכלית בריאתו ובריאת כל העולמות. אפילו פעולה פשוטה של אכילה או שינה הנעשים מתוך כוונה ראויה ולשם שמים, מביאה את העולם למטרתו.

מחיצוניות לפנימיות

בשבת זו, בה קוראים על מתן תורה, גם מברכים את החודש הבא עלינו לטובה, חודש אדר, עליו נאמר "משכנס אדר מרבין בשמחה". חודש שלם שנהפך לטובה בזכות תאריך לידתו של משה רבינו החל בתחילת חודש זה. זה לא רק פיסת היסטוריה פורימית, אלא משמעות שרלוונטית עד היום - בהלכה נקבע כי מי שיש לו דין ומשפט עם גוי, כדאי לו לגשת לדיונים בחודש זה, בו מזלם של ישראל גובר ויכול הוא לנצח.

אחד הביטויים המיוחדים שנותן הרבי שליט"א מלך המשיח לחודש זה היא, הדרישה להוספה בעניני השמחה והריקודים - ולא רק בפורים עצמו, אלא בהתפשטות על כל החודש. החל מראש חודש - ואפילו בכמה פרטים משבת זו בה מברכים את החודש - ועד חודש ניסן. כנהוג בקהילות רבות שכבר הצטרפו למעגל העולמי של ריקודי השמחה מידי ערב בימי חודש זה, בכל מקום ומקום - שבוודאי יתקיים גם השנה - וביתר שאת.

לריקוד יש מעלה מיוחדת. באמצעות תנועות הרגלים, הגוף כולו עובר למצב השמחה. כאשר אדם רוקד, אפילו כשמדובר רק בתנועה חיצונית ובאיברים נמוכים בגופו, הרי שמחה זו חודרת לפנימיותו ומציתה אור בכולו - אפילו בהגיון ובשכל שלו. ריקודים אלו, הינם חלק בלתי נפרד מעבודתנו כיום - לקבל את פני הרבי שליט"א מלך המשיח, תיכף ומיד ממש.