מחניית אמבולנסים למקום המקדש העתידי, סקירה על בניין 770

בניין 770 המפורסם בעל שלושת המשולשים משמש כמרכז חב"ד העולמי, ולמעשה הלב הפועם של עם ישראל בארץ ובעולם כולו.

בבניין זה מקבל הרבי שליט"א מלך המשיח את החסידים, מתפלל, מתוועד ונושא את דבריו לציבור, ומבית זה שולח את אלפי שלוחיו לכל רחבי תבל, להכין את העולם כולו לקבלת פני משיח צדקנו.

החלק האייקוני של הבניין הוא החזית האדומה המפורסמת, שם נמצא משרדו הפרטי של הרבי שליט"א מלך המשיח, חדר המזכירות, בית הכנסת הקטן ששימש את הקהל בשנים הראשונות של חב"ד בארצות הברית, ועוד.

השאלאש

לצד בניין 770 הייתה חצר גדולה ששימשה במקור כחנייה עבור האמבולנסים של המרפאה ששכנה בבניין.

עם גדילתו של הקהל החב"די בניו יורק בית הכנסת הקטן כבר צר מלהכיל את כולם ובשנת תשי"ד החל לעבור בית הכנסת בהדרגה לשטח החצר, שהיה נקרא אז בשם "השאלאש".

ניתן לראות את רחבת "השאלאש" בין 770 והבניין הסמוך לו

בסוף שנת תשי"ט החלו אא אט לקבע את המקום. בתחילה רק אטמו את התקרה מפני גשם ורוחות, ולקראת חודש החגים של תשכ"א סיימו את השיפוץ ואז נקבעה בימתו של הרבי שליט"א מלך המשיח בחלק הקדמי מצד ימין.

ההרחבה הראשונה

חמש שנים לאחר מכן, בחורף תשכ"ה, נרכשו הבניינים הסמוכים הסמוכים ל770. הבניין הימני יועד לספרייה של הרבי שליט"א מלך המשיח והבניין השמאלי לצורך הרחבת 770.

הקניה התבצעה על ידי איש עסקים חב"די בשם ר' אהרון קליין שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי שליט"א מלך המשיח בעצמו.

מספרים שכאשר ר' אהרון קליין נכנס לרבי שליט"א מלך המשיח ליחידות והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון, שאלו הרבי שליט"א מלך המשיח: "אתה בטוח שנצטרך כזה בית הכנסת גדול?!" ר' אהרן ענה בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה", והרבי שליט"א מלך המשיח הסכים. 

השאלאש

לאחר כשנתיים - בחודש אלול שנת תשכ"ז, החלו עבודות ההרחבה. התכנון היה שתוך חודש ישלימו את הכשרת המרתף לשמש כבית כנסת כך שעד ראש השנה יהיה המקום מוכן. בפועל העבודות נמשכו יותר מהמצופה.

ההרחבה כללה כמה שלבים. השלב הראשון הוא חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. השלב השני הוא שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784, ובשלב השלישי - הכשרת המרתף המאוחד שנוצר לבית כנסת אחד גדול.

השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שבירת הקיר גילו הפועלים שהקיר שמפריד בין הבניינים עשוי מביטון מזוין ומברזל, עוביו שלוש פיט, ואורכו עשרים מטר, ולכן היה בלתי אפשרי לסיים את כל העבודה עד לראש השנה.

בית משיח 770 (צילום: שניאור נבון)

בליל ערב חג הסוכות תשכ"ח, לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד של הבניין הצמוד ושבירתו תתאפשר רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.

"התמימים" שהיו במקום החליטו שאי אפשר לעצור באמצע השיפוץ (מכיוון שלמחרת זה כבר ערב חג ובחול המועד לא עובדים) ובהחלטה ספונטנית נטלו צינור ברזל ארוך וכבד והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד גדול, ואת ארון הקודש ובימת הרבי שליט"א מלך המשיח העבירו לקדמת המרתף.

בית הכנסת לאחר ההרחבה הראשונה

כך נותר הבניין הצמוד ללא תמיכה הנדסית, והפועלים שהגיעו למחרת, לא האמינו למראה עיניהם. הם הניחו כבש שיגשר בין רצפות החצר ("השאלאש") והבניין הצמוד (748), וניקו את המקום משאריות עבודות הבניה.

כולם המתינו בציפייה דרוכה לכניסת הרבי שליט"א מלך המשיח ל"בית הכנסת החדש". לקראת תפילת מנחה של ערב חג הסוכות ירד הרבי שליט"א מלך המשיח מחדרו הקדוש ונכנס לזאל הגדול. הרבי שליט"א מלך המשיח התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.

ההרחבה השנייה

770 אמנם גדל משמעותית, אך כבר באותה שנה המקום היה צר מלהכיל את כל החסידים, ולכן הוחלט - בברכת הרבי שליט"א מלך המשיח - שבית הכנסת ימשיך להתרחב גם תחת הבניין הסמוך לו, בניין 788.

לאחר עיכוב של כמה שנים החלו העבודות להרחבה הנוספת לקראת סיום שנת תשל"ג, כשהתכנון היה לסיים את הבנייה לקראת חודש תשרי.

רחבת המרתף של הבניין הסמוך נמשכה עד רחוב קינגסטון, שזהו קדמת בית הכנסת עד היום הזה.

הקיר הקמי צופה בלבנים יקרות בצבע לבן שנתרמו על ידי נדיבים, קיר שמזוהה כאחד הסמלים של 770.

אלפים גודשים את 770 בית משיח, המקום קטן להכיל את כולם

לקראת סיום ההרחבה רצו הממונים להסיר את העמודים הרבים שהיו בחלק הקדמי, אך מחשש ליציבות הבניין שאלו את הרבי שליט"א מלך המשיח, שענה שבאם הדבר מהווה סכנה אין להוריד את העמודים. בפועל במהלך העבודות נכנס אחד הטרקטורים באחד העמודים והפיל אותו ואז נוכחו לדעת שהסרת העמודים לא מהווה סכנה ליציבות הבניין ומשום כך הסירו כמעט את כולם.

בליל ערב ראש השנה תשל"ד היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקות לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו לסיים את הבניה עד אור הבוקר, או אז היה ה"זאל הגדול" מורחב עד ליכולתו המקסימלית. 

הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים של רחוב איסטערן פארקוויי הייתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה.

מקומו של הרבי שליט"א מלך המשיח בפינה המזרחית של בית הכנסת

לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור השיפוץ כולו, הן בזאל הגדול, והן בעזרת הנשים.

ההרחבה השלישית - בעיצומה 

במשך השנים המשיך קהל החסידים לגדול ולהתפתח במהירות ובית הכנסת נעשה כבר קטן מלהתאים לצרכי המקום. בחודש החגים בעיקר ניתן לחוש בצפיפות העצומה ובדוחק האיום שלעיתים גורם למצבי סכנה של ממש.

במשך זמן רב נמשכו הדיבורים להרחבה נוספת, הפעם מצידו הימני של בית הכנסת, לכיוון רחוב יוניון.

בשנת תשמ"ח החלו התכניות לקרום עור וגידים ובחודש אלול נערך מעמד "הנחת אבן הפינה" לקראת ההרחבה הגדולה.

הרבי שליט"א מלך המשיח בהנחת אבן הפינה

בתחילה תוכנן מעמד קטן וצנוע בהשתתפות קהל מצומצם, אך עם היוודע דבר האירוע גדשו את המקום מאות ואלפי חסידים.

באותו היום, י"ז באלול תשמ"ח, התפלל הרבי שליט"א מלך המשיח כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפילת מנחה התקיימה חלוקת דולרים ובמהלכה ניגש יו"ר 'קרן ידידי מחנה ישראל' - מר דוד צ'ייס, וסיפר לרבי שליט"א מלך המשיח על התוכנית להרחיב ולהגדיל את 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי שליט"א מלך המשיח את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש להזמין את הרבי שליט"א מלך המשיח להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה בחצר 770.

באופן מפתיע נענה הרבי שליט"א מלך המשיח להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהייתה שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי שליט"א מלך המשיח באידיש: "להתראות ב-‏5:00".

בחזית 770 הוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי שליט"א מלך המשיח, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה". בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי שליט"א מלך המשיח ברכבו, יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה, עליה נשא שיחת קודש במשך כעשר דקות.

אבן הפינה כיום קבועה בכניסה לבית משיח 770

בשיחה דיבר הרבי שליט"א מלך המשיח על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - 'גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע, וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת לאבן השתיה ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא בקודש הקדשים. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש, אך הלה נאם באנגלית, אך חתם את נאומו: "רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. "רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)". למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי שליט"א מלך המשיח חיוך רחב בפנים מאירות מאוד.

לאחר מכן נאם גיסו של הרבי שליט"א מלך המשיח - הרש"ג (ר' שמרי' גורארי'), ומיד לאחר מכן ירד הרבי שליט"א מלך המשיח מהבימה, נטל אבן גדולה שהוכנה מראש והניח אותה בשני ידיו הקדושות. לאחר מכן כיסה את האבן במעט חול, ואחריו כובדו זקני החסידים בכיסוי האבן.

בפועל, עבודות ההרחבה התעכבו, ורק בשנת תשנ"ב החל החלק הראשון של העבודות במהלכו שופצה הרחבה שתחת עזרת הנשים, נבנה לובי חדש, ותחתיו נבנתה קומה חדשה עבור תאי שירותים וחדר לימוד.

השטח שתחת עזרת נשים

שנים רבות שעסקנים וחסידים רבים ניסו לקדם את המשך ההרחבה. מלבד קיום רצונו של הרבי שליט"א מלך המשיח המצב בשטח דורש הרחבה משמעותית כאשר בכל שנה ציבור התמימים והחסידים הפוקדים את 770 גדל ומתרחב.

בשבועות האחרונים התגלתה תחת עזרת נשים ברחוב קינגסטון מנהרה רחבה, שבאמצעות שיפוץ קל יכולה להוות פתיחה טובה להרחבה עבור בית הכנסת.

בתקווה שכל הנוגעים בדבר יבינו את גודל השעה יחד עם הצורך המתבקש וירחיבו את בית משיח 770, וכלשונו של הרבי שליט"א מלך המשיח בקונטרס "בית רבינו שבבבל":

"נעשה צורך והכרח להגדיל ולהרחיב עוד יותר את "בית רבינו", ועד להגדלה והרחבה שהיא באופן דפריצת גדר, "פרצת" (בגימטריא 770), כמו בנין בית חדש.

וע"פ האמור לעיל ע"ד גודל העילוי ד"בית רבינו שבבבל" – ש"נסע מקדש וישב שם", ו"הוא מקום המקדש גופי' דלעתיד", ועד שבו יתגלה מקדש העתיד ומשם יחזור לירושלים – מובן גודל הזכות דכאו"א מישראל להשתתף בגופו ובממונו (וכל המרבה הרי זה משובח) בבניית "בית רבינו שבבבל", כהכנה לירידת והתגלות מקדש העתיד תיכף ומיד ממש...".