• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ב ניסן התשפ"ד (20.04.2024) פרשת מצורע

מלחמת המפרץ, פרק עשירי: ניסי נסים ברמת גן

טיל בודד שנורה על רמת גן בשבוע הרביעי למלחמה, גרם לנזק ב 500 דירות. כמה אנשים נפגעו מהטיל ההרסני? ומה היו הנסים המדהימים ממש באותם ימים בגבול ירדן, במצרים, ובירושלים? • כתבה עשירית בסדרה
מלחמת המפרץ, פרק עשירי: ניסי נסים ברמת גן
הטיל שנפל ברמת גן (מתוך עיתון חדשות 10 בפברואר)
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

בימים אלו מציינים אנו 32 שנה למלחמת המפרץ הראשונה ולנסים הגדולים שאירעו בה. כזכור, לאחר הפלישה של עיראק לכוויית, בחודש מנחם אב שנת התש"נ (אוגוסט 1990 למנינם), התייצבו ארה"ב ועשרות מדינות נוספות מול הצורר העיראקי בדרישה חד משמעית להוציא באופן מיידי וללא שום תנאים מוקדמים את כוחותיו מכוויית. בתגובה איים סדאם חוסיין לתקוף אותן ואת ישראל בנשק כימי וביולוגי ובטילי סקאד. 

בלילה השני של המלחמה נפלו 8 הטילים הראשונים בישראל, ובנסי נסים רק אחד מהם הביא לנפגעים – כולם פצועים קל בלבד. גם המטח השני שכלל 4 טילים הסתיים בנס גלוי בצורה דומה. לקראת המטחים הבאים נפרסה בישראל מערכת הפטריוט, אולם היא כשלה כבר במבחנה הראשון, כאשר טיל בודד שנורה במטח השלישי, פגע ישירות בבניין גדול ברמת גן, ברחוב אבא הלל, והביא להרס רב ולעשרות נפגעים, שרק בנסי נסים היו ברובם הגדול פצועים קל, וגם לא היו שום הרוגים ח"ו מפגיעה ישירה של הטיל.

מסמכים מסווגים רבים על מלחמת המפרץ, הותרו לפרסום בשנים האחרונות, ורבים מהם הובאו בספרו של ראש התחום לחקר הרמה האסטרטגית במחלקה להיסטוריה בצה"ל, אל"מ (מיל') שמעון גולן - "טילים על ישראל"1. מסמך נוסף בסיווג "סודי ביותר" הותר לפרסום בשנה שעברה. מסמך זה מכיל את המספרים המדויקים של טילי הפטריוט שנורו לעבר כל אחד משיגורי הסקאד וכן את המספר המדויק של טילי הסקאד בכל מטח2

מסמכים אלו שופכים אור רב על ביצועי הפטריוט במלחמה.

כפי שהובא בפירוט בכתבות הקודמות, על סמך המסמכים הללו, בכל מטחי הירי הפגין הפטריוט יכולת נמוכה ביותר ליירט את הראש הקרבי של הסקאד. בחלק מהמקרים פגע הפטריוט בקרקע, וגרם בעצמו לנזק כבד. 

עובדה זו נגרמה הן בשל העובדה שהסקאד המיושן היה מתפרק באוויר לכמה חלקים (והפטריוט היה פוגע באחד מהם – אך לא בראש הקרבי שהיה נע במהירות הגבוהה ביותר), והן בשל יכולתו המוגבלת של הפטריוט, היות שהוא נבנה ותוכנן מראש ליירט מטוסים, ולא ליירט טילים ארוכי טווח.

גם במטח החמישי לעבר ישראל - שכלל 9 טילי סקאד, מולם שוגרו 29 טילי פטריוט - הפגין הפטריוט תוצאות עלובות למדי (ראה בפירוט בכתבה השביעית בסדרת הכתבות), וכמעט כל ראשי הקרב של הטילים לא הושמדו. אחד מראשי הקרב של המטח החמישי נפל גם הוא על רמת גן, באזור רמת חן, והביא לאבדות בנפש.

כך היה גם במטח העשירי שלפנינו – שנורה לעבר ישראל לאחר הפוגה של כשבוע ללא שום ירי, ולאחר שהמטחים הקודמים נורו לאזור השומרון. הטיל הבודד שנורה במטח העשירי פגע אף הוא ברמת גן, בלא שטילי הפטריוט הצליחו ליירטו, כפי שיפורט בהמשך. 


תא"ל (מיל') עזריאל נבו, מי שהיה בזמן מלחמת המפרץ מזכירו הצבאי של ראש הממשלה יצחק שמיר, אמר שבאותה תקופה הייתה בדיחה נפוצה: 

"פטריוט וסקאד נפגשים בשמים, הסקאד שואל את הפטריוט: 'תגיד לי, איפה רמת גן?'

והפטריוט אומר לו: 'סע אחרי'...

וזה כי, מסביר תא"ל נבו, "מה שקרה בהרבה מקרים זה שהפטריוט היה הטיל שנפל ועשה את רוב הנזק. לפעמים יותר נזק מהסקאד"3

המטח העשירי

בשלושת המטחים הקודמים שוגרו הטילים לעבר השומרון, ובחסדי ה' לא היו נפגעים וגם 

לא נזקים. לאחר מכן הייתה הפסקה בירי של כמעט שבוע, ותושבי ישראל זכו להפוגה משמעותית משיגורי הטילים, האזעקות, והריצה ל"חדר האטום". 

המטח העשירי במלחמה כלל טיל אחד בלבד, שנורה בליל שבת כ"ה שבט (9 לפברואר) בשעה 02:40 לפנות בוקר, לעבר אזור המרכז. 

הטיל נחת ברחוב יונה ברמת גן, בלב שכונת מגורים, ורק בנסי נסים לא גרם לאבדות רבות בנפש.

כמובא בפירוט בכתבות הקודמות, טילי הפטריוט בדרך כלל לא יירטו את טילי האל-חוסיין, אולם, הם היו מתפוצצים בקרבת הטיל, ולעיתים פוגעים במנוע שלו, או בחלק אחר מגוף הטיל, וכך היה נוצר רושם מוטעה של יירוט מוצלח. זוהי הסיבה לכך שבאחד העיתונים נכתב ביום ראשון: "הפטריוט פגע בסקאד – השברים גרמו הרס רב"4

לעומת זאת, בעיתון אחר נכתב בהבלטה: "הפטריוט נכשל"5

ובעמוד השער של אותו עיתון נכתב: "טילי פטריוט שוגרו אך לא הצליחו ליירט את הסקאד".

מסמכי צה"ל שהותרו לפרסום, מאפשרים לנו כיום לדעת את האמת במלואה.

שלוש סוללות פטריוט לא מצליחות ליירט טיל אחד

על פי המסמכים של צה"ל6, כבר בדיווחים הראשוניים שהועברו למוצב הפיקוד העליון של צה"ל, נאמר במפורש שטיל פטריוט שוגר לעבר הסקאד, אולם הוא לא פגע בו כלל!

מסמכים נוספים מגלים שמול טיל האל-חוסיין הבודד שוגרו 3 טילי פטריוט2, וכאמור לעיל כולם לא פגעו בו והוא נפל בלב השכונה ברמת גן! 

מסמך של מפקדת חיל האוויר7, מתאר בפירוט פגישה של ראש מטה חיל האוויר תת אלוף גיורא רום ובכירים נוספים, עם הגנרל האמריקני ארמסטרונג. הפגישה התקיימה לאחר נפילת הטילים, ובמהלכה עדכן מפקד כוחות הנ"מ [שהוא האחראי על הפעלת כל סוללות הנ"מ ובכללן הפטריוט] כי: 

"שלוש סוללות הפטריוט שבאזור תל אביב ירו טיל כל אחת... שלושת הטילים התפוצצו סמוך לטיל הסקאד, אך לא גרמו לפיצוצו".

הכשלון של מערכת הפטריוט, אם כן, היה ברור ומוכח – למרות ששלושת סוללות הפטריוט שהיו מוצבות באזור המרכז ניסו ליירט את הסקאד, וכל אחת מהן שיגרה טיל אחד לעברו – שלושתן כשלו! 

הגנרל האמריקני עדכן מצידו, שמטוסי 16-F  של ארה"ב זיהו את השיגור בשטח מערב עיראק, והגיעו לאזור שלו תוך 3 דקות, אולם מעטה של עננים מנע מהם לזהות את המשגר ולהשמידו. בנוסף, גם שני מטוסי 15-F  שהגיעו לאזור, לא הצליחו לזהות את רכבי השיגור. 

כל רכבי השיגור הצליחו לירות לעבר ישראל ולחמוק ללא פגע, למרות פעילותו של חיל האוויר האמריקני באזור. 

נסי נסים ברמת גן

הכשלונות האמריקנים היו בולטים ומרים:

1. טובי המטוסים של חיל האוויר האמריקני לא הצליחו למנוע את השיגור.

2. המטוסים גם לא הצליחו להשמיד את המשגר לאחר שירה את הטיל לעבר ישראל. 

3. מערך ההגנה של סוללות הפטריוט, כשל לחלוטין – 

שלוש סוללות ניסו ליירט את הטיל הבודד, ושלושתן נחלו כשלון חרוץ.

את מחיר הכשלונות החוזרים ונשנים הללו שילמה ישראל. במהלך המלחמה נפלו בשטח ישראל עשרות טילים, ללא שום הצלחה אמריקנית בפגיעה במערך השיגור הנייד, ובלא שמערך הפטריוט מספק הגנה אמיתית למרכזי האוכלוסיה בישראל.

אולם, שוב, בנסים גלויים, ולמרות שהטיל פגע ישירות בלב שכונת המגורים, היו רק 13 פצועים ורובם הגדול במצב קל8

מספר הנפגעים הנמוך היה מדהים ביחס להרס העצום – כ- 500 דירות נפגעו!  מתוכן 10 נפגעו קשה (5 היו חייבות להיהרס לגמרי ולעבור בניה מחדש), 46 ספגו נזק בינוני, ו- 444 דירות ספגו נזקים קלים. לעשרות מכוניות נגרם נזק כבד9.

חלק מהנס המדהים הוא שהטיל נחת בדיוק בין 2 שורות צפופות של בניני מגורים, והמכתש שלו היה ממש ביניהם10!

סיפורי נסים מדהימים רבים היו בנפילת טיל זה, ולהלן יובאו חלקם.

מספרים נסים ואביבה, שרסיס גדול של הטיל חדר לביתם: 

"שכבתי במיטה בעיניים פקוחות ולפתע נשמעה אזעקה. הערתי את אביבה ורצנו לחדר האטום. אטמתי את הדלת, שמתי סמרטוט רטוב והלכתי להתיישב על המיטה. אבל משהו הציק לי. היה נדמה לי שהסמרטוט לא מונח כמו שצריך. ניגשתי שוב לדלת, ואז נהדפתי לאחור, הדלת נפלה עלי, ראיתי להבות עולות מתוך הסלון... רצתי למטה, אחר כך צלצלתי 100 והודעתי שהטיל נפל אצלי בסלון, כשהייתי בטוח שכולם למטה, חזרתי לדירה... הסרוויסים היו מעוכים, הקריסטלים נמסו ןכך גם כל סרטי הוידאו... הסתכלתי על הסלון – הקיר החיצוני נשבר – הטיל חדר דרך המרפסת ולא דרך התקרה, הוא שבר את התריסים ונחת במרכז הסלון".  נסים עזר לכוחות ההצלה בפינוי הדיירים האחרים. אשתו אביבה הוסיפה: "היה כאן נס גדול... אני לא מצטערת לרגע, שלא עזבתי את הבית". 

נסים ואביבה ניצלו בנסיו הגלויים של ה', ולא נפגעו כלל"11.

ציפי סיפרה:

"בדיוק כשאמרתי לבעלי שאני שמחה שחזרנו לישון בבית... נשמעה האזעקה. שתי דקות אחריה נשמע פיצוץ אדיר. שמיכת הפוך הגנה עלינו מפני הרסיסים. באופן אינסטינקטיבי רצתי לחדר הילדים, נכנסתי ללחץ כי התינוקת שלי לא בכתה. אולם, לאחר כמה שניות הסתבר לי שהיא לא נפגעה. מהחלון ראינו בית בוער ומכוניות חונות עולות בלהבות12.

כלי התקשורת תיארו בהרחבה את הפגיעה הקשה בביתו של סגן ראש העיר של רמת גן, שהתגורר סמוך מאוד למקום נחיתת הטיל, ואף ראיינו אותו:

"בבית שממול מתגורר, או ליתר דיוק התגורר, סגן ראש העירייה. ביתו נפגע באורח קשה, ומכוניתו המפוארת שעמדה בחזית הבית נשרפה. 'שמענו את האזעקה ונכנסנו לחדר האטום. כעבור כמה דקות שמענו רעש של פטריוט כנראה, ולאחר מכן בום גדול. ברחוב פרצה אש אדירה, ששרפה את כל המכוניות. לאחר ההלם הראשון, הכל היה אפוף באבק. חפצים עפו בחדר. 

קרה לנו נס גדול כי עד אתמול התארחה אצלנו בחדר אימי בת 90. אתמול, לאחר שלושה שבועות, נמאס לה והיא חזרה לביתה. זה נס גדול כי בחדר שהיא ישנה נגרם הרס, ארונות עפו, חלונות נעקרו, וחלקי קיר נחתו על המיטה"13.

היו גם כאלו שכלל לא שמעו את האזעקה, לא הספיקו להיכנס אפילו לחדר האטום (ובוודאי שלא למקלט), וניצלו בנס. כך סיפרה אחת השכנות: 

"את האזעקה לא שמעתי, ופתאום התעוררתי מפיצוץ אדיר.הרגשתי שהטיל נחת ליד הבית. בדיוק נכנסנו לחדר האטום, ואז הרגשתי שכל הבית נהרס. הזגוגיות נופצו וכל התריסים עפו מהמקום... ראיתי את הבית ממול עולה באש"13

באחד הבתים, הצטופפו 9 אנשים בחדר האטום, שרסיסים חדרו אליו. 

בכניסה לחדר נמצאים שברים של מה שהיה פעם כורסה...  

סיפר שי על הנס הגדול: "גיסתי, ואשתו של יוסי – רוית – שתיהן בחודשי הריון מתקדמים. אמרו אחת לשניה: 'תשבי את על הכורסה'.  בסוף נפל הטיל על הכורסה. מה היה קורה אם מישהי הייתה מתיישבת על הכורסה שהתפרקה?14.

"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו"!

כאמור, בנסי נסים לא היה אף הרוג או פצוע קשה מהפגיעה האדירה של הטיל, בלב שכונת המגורים השלווה, וזאת למרות ההרס הכבד שנגרם לעשרות רבות של דירות שחלקן נהרסו כמעט לחלוטין. 

להלן תיאור של כמה ממקרי ההרס הכבד, והנסים של התושבים שניצלו בנסי נסים מדהימים.

אשה כבת 58, בשם דוריס, סיפרה15:

"מכל הבית שלי נשארו רק כמה קרשים וחתיכות בטון... כשהייתה אזעקה התלבטתי אם לרדת למקלט או להיכנס לחדר האטום. בסוף רצתי לחדר, התיישבתי על כסא, ואז היה בום אדיר... המיטה שבה ישנתי לפני הפיצוץ נהרסה לגמרי, ושברי ענק של זכוכיות ננעצו בה. לא העזתי לצאת לרחוב, עד ששמעתי אנשים מדברים...". 

כאמור, למרות הפגיעה הקשה בביתה, החדר האטום כמעט ולא נפגע, ודוריס ניצלה בנס גלוי, ולא נפגעה כלל!

סיפר ירחמיאל, שהזמין אליו את בתו ובעלה, עם תינוקם15:

"כשהיתה אזעקה רצנו לחדר האטום... פתאום באו שני בומים, ובום שלישי שהיה הכי חזק. כל הבית הזדעזע, והכל התמוטט מסביב. דלתות נעקרו, חלונות עפו, טיח נשר מהתקרה ונהיה חושך... התחלנו לחפש אחד את השני, צעקתי בחושך את השמות של כולם... התחלתי להפוך את כל הבלוקים כדי למצוא את התינוק... הבת שלי התחילה לבכות... בסוף ראיתי את הקצה של הממ"ט מציץ מפינה אחרת, התינוק שכב עם עיניים עצומות... נגעתי וראיתי שהוא נושם, אז הבת נרגעה...".

ירחמיאל, בתו וחתנו, ביחד עם התינוק – ניצלו כולם בנס נפלא, ולא נפגעו כלל.

"הפח נשבר ואנחנו נמלטנו – עזרנו בשם ה', עושה שמים וארץ"!

שר הבטחון  משה ארנס, כתב בספרו16, שלאחר נפילת הטיל הזו ברמת גן, הוא יצא לארה"ב, ונפגש עם נשיא ארה"ב, סגנו מזכיר המדינה בייקר, ועם מזכיר ההגנה צ'ייני. בפגישה הוא דיבר על ההרס שגרמו טילי  הסקאד, ועל כך שטילי הפטריוט התגלו בלתי יעילים נגדם, ודרש  שייעשו הסידורים המתאימים לקראת פעולה ישראלית שתסיר את איום הטילים. הנשיא בוש לא השתכנע, וטען שפעולה ישראלית תפגע בקואליציה הבינ"ל שהקים. 

גם סגן הרמטכ"ל היה בביקור בוושינגטון, ולאחר שחזר ממנו, הוא נועד עם הרמטכ"ל שומרון ובכירים נוספים, ומדבריו עלה שבמהלך הביקור דובר על כך שלטענת ישראל הפטריוט אינו מיירט אפילו 20 אחוז מראשי הקרב17!

לאחר הנפילה ברמת גן, ביקר הרמטכ"ל בעיר ונפגש עם ראש העיר תא"ל (מיל') צבי בר ועוזריו. הרמטכ"ל אמר, בין היתר, כי לאחר שהפטריוט פגע בבתים, תוקנו מאפייניו, על מנת שלא ינסה ליירט את טיל הסקאד מתחת לגובה מסוים18.

נסים מדהימים מול מחבלים בכמה חזיתות

הרבי מליובאוויטש חזר פעמים רבות על כך שראשי התיבות של אותה שנה – תשנ"א (1991), הם:  תהא שנת נפלאות אראנו. הרבי מלך המשיח שליט״א אמר שיש בזה רמז לכך שאותה שנה מתאפיינת בריבוי נסים, כהכנה לגאולה הקרובה. 

ואכן, הנסים המדהימים אירעו לא רק מול הטילים.

כאמור לעיל הטיל נחת ברמת גן בליל שבת. ביום ששי בבוקר, תקפו 3 מחבלים באש וברימון רסס, אוטובוס עמוס בחיילים, ליד גבול ירדן. שלושת המחבלים, אזרחי ירדן, חצו את הגדר בשעה 6 בבוקר, כ- 15 ק"מ דרומית למרכז ספיר בלב הערבה, והציבו מארב בכביש הערבה. לאחר כשעה הגיע למקום אוטובוס ובו חיילים בדרך לחופשה. 

נהג האוטובוס, יוסי שטיין מהרצליה, תיאר את האירוע19

"פתאום התרוממו מהוואדי שלצד הכביש, השלושה ובידיהם כלי נשק. לא הבנתי בכלל מה קורה, רק שמעתי אותם צועקים. כשהיינו קרובים אליהם, ראיתי אחד, הקרוב ביותר לאוטובוס, זורק משהו. ורק אחר כך ראינו שזה רימון רסס. פתאום התחילו גם היריות. 

היה לי פשוט מזל לא נורמלי. המשכתי לנסוע עוד קילומטר, ואז צעקתי, על פי התרגולות לחיילים, לברוח החוצה".

והעיתון ממשיך ומתאר: 

"הרימון שהושלך לתוך האוטובוס לא התפוצץ. הנהג השליכו החוצה". למקום הוזעק כח של צה"ל. חיילים שהגיעו ברכב בט"שית פתחו באש לעבר המחבלים, שהשיבו אש ופצעו קל חייל. אוטובוס חיילים נוסף הגיע למקום, שגם עליו פתחו המחבלים באש, והנהג מרוב התרגשות מהירי, התנגש בבט"שית, אולם הצליח להרחיק את האוטובוס מהמקום.

בהמשך הגיע למקום כח נוסף, שהסתער על המחבלים והרג אותם. 

בתחקיר20 התברר שהמחבלים הצליחו לחדור 6 ק"מ מהגבול, בלא שהחדירה שלהם אותרה. שלושתם שכבו בוואדי ליד הכביש, ולמרות שעברו בו מכוניות רבות, הם לא ירו עליהן, משום שרצו לבצע פיגוע המוני. 

רק כשהגיע האוטובוס, ובו 50 חיילים וחיילות, הם פתחו עליו באש, והשליכו את הרימון, שחדר לאוטובוס, ובנס מדהים לא התפוצץ. רק לאחר נסיעה של כקילומטר, הבחין הנהג ברימון והשליך אותו החוצה. הנהג עצמו סיפר ששני כדורים מאש המחבלים עברו סנטימטרים בודדים ליד ראשו!

ברור מאליו שאם היה הנהג נפגע, היה האוטובוס נעצר, ותוצאות הפיגוע היו יכולות להיות חמורות ביותר.

באוטובוס החיילים שהותקף באש מרובי הקלצ'ניקוב של המחבלים וברימון (שלא התפוצץ), הייתה החיילת שולמית ברזילי, ובכותרת של העיתון מובא שהקליע "החטיא את ליבה של שולמית בסנטימטרים ספורים"!  שולמית נפצעה קל עד בינוני, ואביה מיהר לברך את ברכת הגומל כשנודע לו על הצלתה בנס.

נס במזרח ירושלים

באותו יום, ניצל מאבטח שהיה במשרדי מחלקת התברואה במזרח ירושלים.

שני ערבים ממזרח ירושלים, חמושים בגרזן ובסכין, נכנסו למשרדים ותקפו את המאבטח. המאבטח הותקף עם הגרזן, אך בחסדי ונסי ה' נפגע קל בלבד, והחל להיאבק עם תוקפיו. אחד מהם הצליח לקחת לו את האקדח, דרך אותו, וניסה לירות – אולם לא הצליח לירות בחסדי ה'. המאבטח הצליח לקחת בחזרה את האקדח, החל לרדוף אחר התוקף שנמלט, ירה בו מאחורה, ולאחר מכן הוא נעצר ע"י כח מג"ב. התוקף השני נתפס אף הוא בהמשך21.

באותו עמוד בעיתון21, הובא שבמצרים נעצרה קבוצה גדולה של מחבלים – 17 בסך הכל – 4 עיראקים, שני ירדנים, תוניסאי אחד, ועשרה פלשתינים – שתכננו לבצע פיגועים בגבול ישראל-מצרים, ולתקוף את שגרירות ישראל, ושגרירויות נוספות. בחסדי ה' הם נתפסו לפני שביצעו את זממם. 

עמודי העיתונים דלעיל ממחישים היטב את האווירה ששררה בארץ הקודש באותם ימים – מצד אחד מתיחות גדולה בכל החזיתות (טילים מול עיראק, מחבלים מירדן, מזרח ירושלים, גבול ישראל-מצרים), וביחד עם זה ההשגחה האלוקית הגלויה, והנסים ונפלאות הגדולים שקרו בכל יום, ובכל חזית וחזית...

מלחמה של נסים ונפלאות

ככל שעוברות השנים אנו נוכחים לדעת עד כמה הייתה מלחמת המפרץ מלחמה נסית ומופלאה, שבה הוכרע סדאם חוסיין ימ"ש שהיה אחד הצוררים הגדולים ביותר לעם ישראל, והכין ארסנל של נשק כימי וביולוגי קטלני, אך בסופו של דבר הוא לא השתמש בו, וגם צבאו הענקי לא הופנה נגדנו, לא נכנס כלל לירדן, ולא התקרב לגבול ישראל. 

אמנם, נפלו בשטח ישראל עשרות טילי סקאד, אולם האבדות מהם היו נמוכות בהרבה ממה שציפו, ולכן, גם היה קל יותר לישראל להבליג על התקיפות, ולא להיכנס למלחמה גדולה עם ירדן, עיראק וסוריה. 

מפקד חיל האוויר במלחמה, האלוף אביהו בן נון, אמר לאחר המלחמה22:

"עדיף היה לסבול את מלחמת המפרץ, מאשר לספוג 30,000 נפגעים בחזית ובעורף". מכאן ברור, שאם הייתה ישראל נכנסת למלחמה כוללת מול מדינות ערב, ובמיוחד אם היה מופעל בה גם נשק כימי, הרי שמחיר המלחמה היה כבד ביותר.  

למעשה, כל מלחמת המפרץ הייתה התרחשות נסית עבור ישראל, וזאת משום שישראל הייתה תחת איום מתמיד של מה שכונה "מכונת המלחמה העיראקית" – לעיראק היה את הצבא הרביעי בגודלו בעולם, וכן מאגרים ענקיים של נשק כימי וביולוגי (חיידקים, וירוסים ורעלנים). הייתה לה גם את התעשיה הצבאית הגדולה ביותר מבין כל מדינות ערב, והיא ייצרה בעצמה תותחים, משגרי רקטות, נגמ"שים, טילי אל-חוסיין (שדרוג של הסקאד), משגרי טילים ארוכי טווח (אל-נידא), משגר לווינים, וכן מערכות אלקטרוניות רבות. 

לישראל היה אינטרס עליון ש"מכונת מלחמה" עצומה זו תושמד, ואכן כך היה במלחמת המפרץ – 4000 טנקים ו- 3000 נגמ"שים הושמדו, צבא עיראק הענקי קרס, רוב חיל האוויר הושמד (או ברח לאיראן), חיל הים העיראקי נמחק כמעט לחלוטין, ומאות מפעלי תעשיה צבאית נהרסו בהפצצות. 

כל זה היה נס גלוי עבור עם ישראל.

לאחר המלחמה, התקבלה באו"ם החלטה 687, ובמסגרתה עיראק חויבה לתת גישה לפקחי האו"ם לכל מאגרי הנשק הכימי והביולוגי שלה, למתקני הגרעין, ולתשתית הייצור של טילי הסקאד. במשך 8 שנים של פעילות בעיראק, נוטרלו כמעט כל היכולות הכימיות-ביולוגיות-גרעיניות שלה. 

במהלך פעילותם הממושכת של פקחי האו"ם בעיראק, הם הצליחו לשים את ידם גם על עשרות אלפי מסמכים וחומר רב הקשור לתעשיית הגרעין העיראקית, ומהם עלה בבירור כי אם מלחמת המפרץ לא הייתה יוצאת אל הפועל, עיראק הייתה משיגה נשק גרעיני תוך שנה-שנה וחצי לכל היותר23!

חלק נכבד ממתקני הגרעין העיראקים לא היה ידוע כלל במהלך המלחמה, ולכן הם לא הופצצו, ורק לאחר המלחמה, הם נוטרלו ע"י פקחי האו"ם24.

גם עובדות אלו ממחישות לנו עד כמה מלחמת המפרץ הייתה נס גדול עבור ישראל, מכיוון שלולא המלחמה, הייתה עיראק הופכת למעצמה גרעינית! 

לאחר כיבושה של עיראק בשנת תשס"ג, נמחקה לחלוטין יכולתה הטילית והלא קונבנציונלית, וכיום צבא עיראק אינו מהווה איום על ישראל.

נבואת הגאולה

הרבי מליובאוויטש מלך המשיח חזר והבטיח לפני מלחמת המפרץ כי לא ייעשה שום שימוש בנשק כימי נגד ישראל, ואמר שלא יצטרכו את מסכות הגז. 

במשך חודשי ההמתנה וההיערכות למלחמה, הבטיח הרבי מלך המשיח שליט״א שיהיו בה נסים ונפלאות גדולים, המשיך לעודד את העליה לארץ, ואמר שאין לעזוב אותה, למרות איומיה של עיראק.

ואכן, כפי שהבטיח וניבא הרבי מלך המשיח שליט״א – כך היה. 

עיראק לא השתמשה כלל בארסנל הכימי והביולוגי שלה, בארץ הקודש היו נסים ונפלאות עצומים, והאבדות מטילי הסקאד היו נמוכות מאוד ביחס להערכות ולצפי של המומחים. בחסדי ונסי ה' הגלויים גם מלחמה אזורית לא התלקחה, וירדן וסוריה לא הצטרפו לעיראק.

התגשמות נבואותיו של הרבי מלך המשיח שליט״א צריכה לחזק אותנו באמונה הפשוטה והטהורה בהתגשמות נבואתו המרכזית ש "הנה הנה משיח בא", שאנו "דור הגאולה", והיא תהיה בקרוב ממש, ובחסד וברחמים. 

מאת: אבישי אפרגון, ראש ישיבת 'דרכי תמימים' ת"א, פרשן לעניני צבא ובטחון

כותב שורות אלו שירת בצה"ל בתפקיד מיוחד, וגם ערך מחקר מקיף, בהוראת גדולי ישראל, בנושא נסי מלחמת המפרץ

מקורות:

1. "טילים על ישראל" – אל"מ שמעון גולן, מודן הוצאה לאור בע"מ, משרד הבטחון – ההוצאה לאור, צה"ל – המחלקה להיסטוריה. להלן – "טילים על ישראל, שמעון גולן".

2. זהו מסמך צה"לי בסיווג סודי ביותר שהותר לפרסום בשנה שעברה, וניתן למוצאו ברשת: מלחמת המפרץ, קבלת החלטות ברמה האסטרטגית, המטה הכללי אמ"ץ-תוה"ד, סא"ל (מיל') ד"ר שמעון גולן – עמוד 3 (סיכום מטחי הסקאד וירי הפטריוט לעברם).

3. מתוך ראיון לרגל 30 שנה למלחמת המפרץ, ישראל היום, ניר וולף, 07/01/2021, עודכן 21/01/2021. 

4. עיתון "חדשות", כ"ו שבט (10 פברואר), עמוד השער.

5.  מעריב, כ"ו שבט (10 לפברואר), עמוד 2. כשלון הפטריוט הובא גם ב"יומן אירועים מלחמת המפרץ", הוצאת סער, עמנואל חסידוב, עמ' 290-291.

6. טילים על ישראל, שמעון גולן, עמ' 267 – רשימות נציגות מחלקת היסטוריה במצפ"ה.

7. שם, עמ' 267-268.  מסמך של מפקדת חיל האוויר – לשכת הרמ"ט: סיכום פגישת הרמ"ט עם גנרל ארמסטרונג (מס' 16), 9 בפברואר 1991.

8. שם, עמ' 362. וראה את הסיכום בעיתון "חדשות", כ"ו שבט (10 פברואר), עמ' 4. 

בעיתון מעריב מאותו יום הובא – 23 פצועים קל, אך ראה את הפירוט ב"חדשות" דלעיל שהנתון הזה כלל גם נפגעי חרדה וכו', ואילו מספר הפצועים היה 13 בלבד.

9. עיתון "חדשות" שהובא לעיל בהערה הקודמת.

10. מעריב, כ"ו שבט (10 לפברואר) עמוד 2 ועמוד 25. עיתון "חדשות" מאותו יום, עמוד 3.

11. נסי מלחמת המפרץ, הוצאת מכון הכתב, ירושלים, סימה (סילמן) שכטר.

12. מעריב, כ"ו שבט (10/02), עמוד 3.

13. שם, עמוד 26.

14. עיתון "חדשות" שהובא לעיל, עמ' 4.

15. שם, עמוד 5.

16. מלחמה ושלום במזה"ת, משה ארנס, עמ' 244-247.

17. טילים על ישראל, שמעון גולן, עמ' 296.

18. שם, עמ' 280.

19. מעריב שהובא לעיל, עמ' 4.

20. עיתון חדשות שהובא לעיל, עמ' 14.

21. עיתון מעריב שבהערה 19, ובעיתון חדשות שבהערה הקודמת גירסה מעט שונה.

22. בטאון חיל האוויר, אפריל 1991, עמ' 25.

23. בעניין פרק הזמן עד לפיתוח נשק גרעיני ראה מערכות - משרד הבטחון - גליון 374-375 עמ' 17 הערכת ד"ר חמזה, מבכירי מדעני הגרעין העיראקים, שלעיראק נדרשו רק כ- 6-12 חודשים לשם השלמת פיתוחו של הנשק הגרעיני. 

ע"פ דיויד אולברייט (ראש מכון ISIS, מבכירי המומחים של IAEA שפעל גם בעיראק) הערכת חוקרי הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית הייתה שעד אמצע או סוף 1991 לכל המאוחר, יכלו העיראקים לפתח נשק גרעיני על בסיס "תכנית החרום" – ראה במאמרו המקיף על הפיתוח הגרעיני העיראקי: Iraq's Program to Make Highly Enriched Uranium and Plutonium for Nuclear weapons Priot to the Gulf War 

כמו כן ראה בספר קוברה 2 - מייקל גורדון וברנרד טריינור - צה"ל, מערכות - ההוצאה לאור –עמ' 551 – ציטוט מנאום סגן נשיא ארה"ב דיק צ'ייני שנדרשה "אולי שנה אחת". 

בספר "מורשת של אפר" – ההיסטוריה של סוכנות הביון האמריקאית CIA – טים וויינר, הוצאת רסלינג – עמ' 358 – מובא כי עיראק הייתה קרובה מאוד להשגת נשק גרעיני, בלא שאף גורם מודיעיני היה מודע לכך, כפי שהודה גם שר ההגנה צ'ייני.

במסמך של חוקר בחיל האוויר האמריקאי – Of Carrots and Sticks – עמ' 16 – מובאת ההערכה של 12-18 חודשים עד להשגת נשק גרעיני. 

24. לפירוט הפעילות הגרעינית הנרחבת של עיראק, ומאמציה הגדולים להסתירה, ראה  IAEA - IRAQ'S NUCLEAR WEAPON PROGRAMME- דוחות הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית (במיוחד ב- FACT SHEET וכן בדו"ח S/1997/779), כמו כן ראה ב-  - Nuclear Comprehensive Report. 

וכן בספר "תמוז בלהבות" (מהדורה חדשה) - שלמה נקדימון – ידיעות אחרונות, ספרי חמד-380-447. 

בענין המידע המועט שהיה לארה"ב על מתקני הגרעין ראה THE USAF IN THE PERSIAN GULF WAR - ריצ'רד דיויס - חה"א של ארה"ב  – 306-308, 

ובפירוט ב- 242Vol.2 - 239- GWAPS.  

*כל המידע במאמר זה מבוסס על מקורות גלויים

מלחמת המפרץ, פרק תשיעי: שלושה מטחים לעבר השומרון

הרבי שליט״א מלך המשיח במסר לעם ישראל: ״ארץ ישראל המקום הכי בטוח בעולם״, ״אין מה לפחד״

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...