• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ב אדר א' התשפ"ד (21.02.2024) פרשת תצוה

מלחמת המפרץ, פרק חמישי: המטח השלישי – הטיל על רמת גן

ביום ז' שבט, בשעות הערב, נורה מטח הטילים השלישי לעבר ישראל. בכתבה שלפניכם מתואר על המטח, הנסים הרבים, ההכנות לפעולה צבאית, ובה גם נחשף, על פי המסמכים שהותרו לפרסום, מה בדיוק קרה בסוללות הפטריוט, ומדוע דווח בהתחלה על יירוט מוצלח, למרות שהטיל פגע בבניין • כתבה חמישית בסדרה
מלחמת המפרץ, פרק חמישי: המטח השלישי – הטיל על רמת גן
נזק כבד למבנה נגרם לאחר נפילת סקאד ברחוב עוזיאל ברמת גן, 26 בינואר 1991
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

במלחמת המפרץ עמדה ישראל לראשונה מול מצב שבו מצד אחד היא סופגת טילים, ומצד שני אין היא יכולה להגיב עליהם, וזאת בעיקר בשל הלחץ האמריקני הכבד שמנע פעולה ישראלית. כפי שהובא בכתבות הקודמות, מטוסים ישראלים כבר היו באוויר, מוכנים לצאת לתקיפה בעיראק, אולם ארה"ב לא הניחה לישראל לצאת לפעולה זו. 

היו לישראל מספר סיבות טובות מדוע לא להגיב. ישראל הייתה מעונינת בהמשך קיום הקואליציה שהכתה קשות את צבא עיראק, והיה ברור שאם צה"ל יצא לפעולה נגד עיראק, אזי יתכן מאוד שמדינות ערב ינטשו את הקואליציה, ואולי הן אף ילחמו בישראל, כפי שאיימה סוריה לעשות במצב שכזה. אולם, למרות שיקולים אלו, צה"ל אכן עמד לתקוף מיד לאחר המטח הראשון, והדבר נמנע בשל וטו אמריקני.

לישראל לא נותרה איפה ברירה, אלא לספוג את ירי הטילים, ולהתגונן כפי יכולתה. מערכת ההגנה המרכזית שעמדה לרשותה הייתה מערכת הפטריוט, שסופקה לה לאחר המטח השני, שהיה ביום שבת, ד' שבט, בשעות הבוקר. 

בשני המטחים הראשונים לא הייתה מערכת הפטריוט בארץ, ו- 12 הטילים שנפלו בתל אביב ובחיפה יכלו בדרך הטבע לגרום לנפגעים רבים ח"ו, אולם, כפי שפורט בכתבות הקודמות מספר הנפגעים בפועל היה קטן מאוד. 

בפגישת אלופי המטה הכללי (פורום מטכ"ל), שנערכה לאחר המטח השני, אמר עוזר ראש אגף המבצעים של צה"ל1, ש"בכל אחד מהמקומות שבהם נפל טיל – היה מזל בפני עצמו. כך, למשל, הטיל שחדר לבניין ברחוב אלנבי בתל אביב, ונתקע, בלא שהתפוצץ, בחנות של צורף [חנות יהלומים – א.אפרגון] – לו היה פוגע בבית מגורים היה גורם לנפגעים". 

בסיכום אותה פגישה של פורום מטכ"ל, אמר הרמטכ"ל בעצמו1: "העובדה שהיו אך נפגעים מעטים נובעת גם ממזל". 

בדיון נוסף של פורום מטכ"ל2, שנערך יומיים לאחר נפילת הטילים, אמר סגן הרמטכ"ל אהוד ברק שנגרם רק נזק קל מנפילתם, ושמדובר ב"יותר מזל משכל"... הרמטכ"ל, שסיכם את הדיון, דיבר אף הוא על כך שכמות הנפגעים הייתה קטנה מהצפוי, הוסיף "היה לנו מזל", וגילה שבחיפה, למשל, נפל אחד הטילים במרחק של 400 מטר בלבד ממיכלי הברום!

אם המיכלים הללו היו נפגעים, היה יכול להיגרם אסון כבד ח"ו.

המבחן הראשון של הפטריוט – המטח השלישי - הטיל ברמת גן

לאחר המטח השני, שהיה ביום שבת בבוקר, בימים ראשון ושני לא שוגרו טילים לעבר ישראל. המטח השלישי נורה ביום שלישי בערב, והוא כלל טיל אחד בלבד ששוגר לעבר אזור המרכז, מול שתי סוללות פטריוט שהיו מוצבות להגנת אזור זה. הטיל פגע ישירות בבניין ברמת גן, באזור של רחוב אבא הלל.  

היה זה המבחן הראשון של מערכת הפטריוט, אולם היא כשלה בו כשלון חרוץ.

הפגיעה הישירה של הסקאד בבניין המגורים הגדול, גרמה לקריסתו של חלק מהבניין, לנזק כבד לעוד 20 בתי מגורים בקרבתו, שחלקם נהרסו לגמרי, ולעשרות נפגעים. 

בשל הפגיעה הישירה, הנפגעים, והבתים שנהרסו, הכשלון של מערכת הפטריוט היה בולט מאוד, וכותרות העיתונים זעקו: 

"טילי הפטריוט נורו – והחטיאו".

בדיון בחדר הרמטכ"ל3, העלה הרמטכ"ל בפני הנוכחים את השאלה הבאה, לקראת הליכתו לשר הבטחון: "האם לאחר שהאמריקאים הכזיבו – הן בהפצצות שלא מנעו את הירי, והן בפטריוט שלא פגע בטילים – על ישראל לפעול בעצמה בעיראק"? 

ואכן, לאחר הפגיעה של הסקאד ברמת גן, החל שוב צה"ל להאיץ את הכנותיו לקראת תקיפה בעיראק, אולם, בשל בקשה דחופה מנשיא ארה"ב, ובשל תנאי מזג אוויר שלא התאימו לפעילות הצפויה, נדחתה שוב התקיפה, כפי שיובא בפירוט בהמשך.

הסיבות לאי ההצלחה של הפטריוט

המסמכים המסווגים שנחשפו בספרו של אל"מ גולן, מאפשרים לנו כיום להבין היטב את מהלך האירועים במלחמת המפרץ, ובין היתר, נחשפים בהם לראשונה, גם דיווחיו וממצאיו של הצבא על טילי הפטריוט. 

לאחר נפילת הטיל ברמת גן, בהתייעצות שנערכה בלשכת שר הבטחון, בנוכחות הרמטכ"ל וסגנו, ראש אמ"ן וראשי אגפים נוספים בצה"ל, ובכירים נוספים של צה"ל ומשרד הבטחון, אמר מפקד חיל האוויר4, שסוללת הפטריוט, המופעלת ע"י צוות ישראלי, ירתה שני טילים לעבר הסקאד, וזוהה פיצוץ של מרעומי קירבה לידו, ייתכן עם זאת שהפגיעה לא הייתה בראש הנפץ, אלא במנוע

מפקד חיל האוויר הסביר שכבר בשיגורים הקודמים התברר שהטילים המשוגרים מעיראק מתפרקים, וחלקים מאחד הטילים זוהו בנתיב שהשתרע מהעיר שכם ועד למקום נפילתו בתל אביב(!). לכן, סיכם מפקד חיל האוויר, יתכן שהפטריוט פגע באחד החלקים הלא חשובים של הטיל.

על פי אותו המסמך שהותר לפרסום4, המשיך מפקד חיל האוויר ואמר שסוללת הפטריוט השניה – שמופעלת ע"י צוות אמריקני – זיהתה את הטיל במכ"ם, אך היא לא הצליחה לשגר לעברו טילים, בשל תקלה בתקשורת שבין מכ"ם הסוללה לבין משגרי הסוללה

לסיכום, במבחנה הראשון והחשוב, נכשלה מערכת הפטריוט כשלון חרוץ, ושתי הסוללות שהיו מוצבות באזור ת"א, לא הצליחו למנוע או אף לשבש (להסיט) את נפילת הטיל על מרכזי אוכלוסיה. טילי הפטריוט מסוללה אחת לא פגעו בראש הקרבי, והסוללה השניה לא הצליחה אפילו לשגר את טילי הפטריוט שלה לעבר הסקאד. 

אשליית היירוט של הפטריוט

כפי שהובא בפירוט בכתבה הקודמת, מתוך דבריו של דובר צה"ל באותה מלחמה, תא"ל נחמן שי, מערכת הפטריוט היוותה מלכתחילה רק "גלולות הרגעה", ויכולתה המוגבלת הייתה ידועה מראש. כמו כן, בעיית ההתפרקות של טיל הסקאד המיושן, התגלתה במלוא חריפותה במלחמה, והיא היוותה גורם מרכזי בחוסר היכולת של הפטריוט להתמודד עם הסקאד, משום שפעמים רבות הוא התביית על חלקים אחרים מגוף הסקאד, ואילו הראש הקרבי, המשיך לעבר מטרתו – ריכוזי האוכלוסיה של ישראל, והתפוצץ על הקרקע. 

כפי שהובא בכתבה הקודמת, הרושם הראשון שיצר הפטריוט במהלך היירוט היה מוטעה, משום שהפיצוץ אותו הוא יצר בשמים היה נראה היטב, ונוצרה אשליה של יירוט הטיל, בעוד שלמעשה, הראש הקרבי המשיך בדרכו לארץ. זוהי הסיבה לכך שפעמים רבות דווח בתקשורת על "יירוט מוצלח", ואזרחים רבים היו משוכנעים שהם "ראו את הפטריוט מיירט את הסקאד", בעוד שבפועל, הראש הקרבי יצר נזקים גדולים, וגם גרם לעתים לנפגעים.

יתירה מזו, על פי פרסום של המרכז למחקרים אסטרטגיים בתל אביב5 (פועל כיום במסגרת "המכון למחקרי בטחון לאומי"), מערכות המחשב של הפטריוט, היו מראות למפעילי הטילים, שהיה "יירוט מוצלח" גם אם הפטריוט לא פגע בשום חלק!

על פי אותו פרסום, תוכנת הפטריוט עבדה באופן כזה, שאם השיגור של הפטריוט היה תקין, והוא גם התפוצץ בנקודה שבה הוא היה אמור לפגוש את טיל הסקאד, די היה בכך כדי לתת חיווי של "יירוט מוצלח". 

התוכנה פעלה באופן זה, היות ובאותו זמן לא הייתה למערכת הפטריוט שום מערכת תחקור פנימית שיכלה לוודא שאכן היה ירוט, ולכן ברגע שמכ"ם הפטריוט היה מזהה את הפיצוץ של טיל הפטריוט בנקודה שתוכננה מראש, די היה בכך על מנת להכריז על "יירוט מוצלח", למרות שלמעשה, הסקאד התפרק לכמה חלקים, ולא הייתה שום אפשרות לוודא שהפטריוט אכן פגע בראש הקרבי, או אפילו בחלק אחר מגוף הטיל. 

זוהי ככל הנראה הסיבה לכך, שבירי על רמת גן, הכריזו בתחילה סוללות הפטריוט על "יירוט מוצלח", ואילו הראש הקרבי המשיך למעשה בדרכו, פגע ישירות בבנייני מגורים, והביא לנזק ולנפגעים.

נראה שניתן למצוא לכך סימוכין גם בדבריו של מפקד סוללת הפטריוט שניסתה ליירט את הסקאד, שהובאו בתקשורת:

"מרגע הגילוי במכ"ם ועד הירי, חלף זמן קצר בלבד. חיכינו לרגע שבו תנאי היירוט יהיו אופטימליים, ואז שיגרנו. כל המכשירים הראו שנוצר מפגש, ועד שהודיעו לנו שהייתה פגיעה ברמת גן, היינו משוכנעים שהסקאד הושמד. 

מבחינתנו עשינו כל מה שאפשר, ואנחנו עדיין בודקים מה בדיוק קרה"6.

ובמקור עיתונאי נוסף, שמביא אף הוא את דברי מפקד הסוללה:

"היינו משוכנעים שהצלחנו. לפי מה שראינו, הפטריוט פגע בסקאד. כולם כאן פרצו בקריאות שמחה, וזה היה גם הדיווח שהעברנו: "בוצע". אבל אחרי כמה דקות, הגיע לפתע הדיווח על הפגיעה הקשה ברמת גן"7.

מדברים אלו עולה, כאמור לעיל, שמערכות המכ"ם והמחשב בסוללות הפטריוט היו נותנות חיווי של "יירוט מוצלח", בעוד שבפועל, לא היה כלל יירוט של הטיל, ולכל היותר הייתה פגיעה באחד מחלקי הטיל, אבל לא בראש הקרבי שלו. בהמשך המלחמה הותקנו מצלמות בסוללות הפטריוט, ואלו שיפרו את היכולת לדעת האם אכן היה ירוט, אבל ביצועי הפטריוט עצמו מול הסקאד לא השתפרו מהותית גם בהמשך הלחימה, וזאת בשל מגבלות טכניות של הטיל5, שתוקנו רק לאחר המלחמה ע"י היצרנית שלו, והביאו לייצורם של דגמים משופרים.

נסים ונפלאות גלויים  

גם בנפילת הטיל ברמת גן, היו נסים גדולים. אף אדם לא נהרג מפגיעה ישירה של הטיל (וגם לא מהדף, רסיסים, או קריסה של בית), ורובם הגדול של הנפגעים היו פצועים קל בלבד, ששוחררו עד הבוקר לבתיהם (היה מספר קטן של פצועים קשה ובינוני, וגם היו כמה מקרים של הרוגים בשל התקף לב, אך לא מפגיעת הטיל)8.

סיפורי הנסים גדשו את עיתוני התקופה, ולהלן חלק קטן מהם:

ביתם של יהודה ואירית ספג פגיעה ישירה מהטיל ברמת גן, אך כל בני המשפחה ניצלו, להלן סיפור הנס המדהים שאירע להם. 

אירית: "רק שמנו את מורן בממ"ט [=מנשא מגן לטף], ורגע אחר כך היה הפיצוץ, ומורן הייתה מתחת להריסות. פתאום הייתה דממה. הממ"ט היה ליד הקיר החיצוני שהתמוטט. מורן לא הוציאה קול. בכח רב הכנסתי את ידי מתחת להריסות, אל תוך הממ"ט, והוצאתי אותה משם. 

כל הקיר החיצוני של הבית עף על הילדה, בת שנה, והיא לא נפגעה.

אני עדיין רועדת, לא מאמינה שזה קרה. ניסינו לרדת במדרגות, אבל לא היו מדרגות... זה היה ממש כמו שרואים בסרטים, אבל לא מאמינים שזה יקרה"8.

המשיך לספר יהודה, בעלה של אירית:

"פתאום שמענו אזעקה, מיהרתי להכניס את התינוקת לממ"ט – ואז שמעתי בום. נזרקתי אל הקיר. כשהתעוררתי, מצאתי את עצמי מתחת להריסות, ראיתי שכל הבית התמוטט... ארע לנו נס גדול, אני אדם מאמין באלוקים ובטוח שהוא הציל אותנו. אני לא מעכל איך יצאנו מההפצצה הזו בנס גדול"9

סיפורם של אליעזר ואסתר, בני 71 ו- 65. אליעזר: "אם שרדנו מהקריסה של הקירות והריהוט עלינו, אני יכול רק להודות לאלוקים. היינו בבית ושמענו את האזעקה, ובדיוק כשהתכוונו להיכנס לחדר האטום, רעד כל הבית, הקירות נפלו עלינו, ונשארנו במשך כמה דקות חסרי אונים, לאחר שהתאוששנו בדקנו את המצב, וראינו שלמזלנו, לא קרה לנו שום דבר"8.

וסיפורה של לימור:

"כשנשמע הפיצוץ נחרדתי. הבית רעד והתמוטט כמעט לגמרי... היה לי מזל, כי במקום שבו עמדתי לפני שעפתי, נפל פתאום גוש בטון ענקי מהתקרה והתרסק בעוצמה אל הרצפה, יכולתי להיהרג במקום..."10.

מנשה, אשתו חנה, ובנם יניב נפצעו קל מהטיל, בהשגחה פרטית ארבעת ילדיהם הנוספים לא היו בבית בזמן שנפל הטיל. מנשה סיפר: "הקירות בבית קרסו, חלונות ודלתו עפו – ופתאום נפלו עלינו השכנים, ומצאנו אותם שוכבים על ההריסות אצלנו. אז התברר לנו שגם הבית שלהם קרס, והכל הפך לערימה גדולה של הריסות... עברתי בין כולם לראות שהכל בסדר איתם... קרה לנו נס גדול משמים, זה מה שאני יכול להגיד"11.  

ישראל שוקלת שוב פעולה מול עיראק

לאחר המטח השלישי, בו נפל הטיל על רמת גן והיו נפגעים רבים, גברו מאוד הקריאות בישראל לצאת לפעולה בעיראק, ובארה"ב כונס קבינט המלחמה של בוש לדון בתרחישים השונים וכיצד לנהוג עם ישראל. ירדן הודיעה לאחר מטח זה, כי עתה גברה הסכנה למתקפה ישראלית על עיראק, ואמרה שהיא תמנע בכח כל מעבר של מטוסים ישראלים במרחב האווירי שלה. 

נפילות הטילים הנמשכות בשטח ישראל, הביאו יותר ויותר להבנה שפעולה ישראלית נגד עיראק היא הכרחית, ויש להמשיך ולהתכונן לקראתה, גם במחיר של לחימה מול ירדן. מהמסמכים שהותרו לפרסום, עולה כי בדיון שנערך אצל הרמטכ"ל, באמצע המלחמה, בקשר לפעולת צה"ל הצפויה בעיראק, אמר הרמטכ"ל שהוא צופה כי חיל האוויר הירדני יהיה הראשון שיפעל נגד צה"ל, ובשלב השני צפוי שירדן תפעיל ארטילריה ואולי אף ירי בכינון ישיר [מטנקים וכו'] בבקעת הירדן. לכן, אמר הרמטכ"ל, יש להשיג עליונות אווירית מעל ירדן וגם ליצור יכולת לשתק את מקורות הירי הארטילרי הירדני12.

על פי המסמכים המסווגים שהותרו לפרסום13, בהתייעצות עם הרמטכ"ל שנערכה לאחר נפילת הטיל, קבע שר הבטחון שהדבר החשוב ביותר הוא "להכניס רגל בדלת", ולא להגיע למצב שצה"ל לא עשה דבר. בהתאם לכך, התכנס הקבינט בשעה 09:00 בבוקר, וצה"ל הציג את תכניתו לפעולה בעיראק. ראש הממשלה שמיר, הציג בדיון את האיגרת המיוחדת ששלח נשיא ארה"ב באותו לילה וכן סיפר על שיחת הטלפון שקיבל ממנו. הנשיא בוש ביקש מישראל להמשיך ולהבליג, ולתת לארה"ב להמשיך לפעול נגד עיראק. ראש הממשלה שמיר סיכם את הדיון באומרו שיש להתחשב בעמדה האמריקנית, מה גם שבמילא אין צורך להחליט על פעולה באותו יום (בשל קשיי מזג האוויר החורפי שמנע פעולה באותם ימים)13

"אל תתייראו – הגיע זמן גאולתכם"

במשך מחצית השנה מהפלישה לכוויית, ועד למלחמה, חזר הרבי מליובאוויטש שליט"א מלך המשיח פעמים רבות על דברי חז"ל הקדושים בילקוט שמעוני14:

"אמר רבי יצחק, שנה שמלך המשיח נגלה בו – כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס [=עיראק] מתגרה במלך ערבי [=כויית], והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם... וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים...ואומרים: להיכן נבוא ונלך? ... ואומר להם (הקב"ה לישראל): בני אל תתייראו, כל מה שעשיתי – לא עשיתי אלא בשבילכם... אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם".

הרבי שליט"א מלך המשיח הדגיש שדברי חז"ל אלו הם נבואה שמתקיימת במדויק במאורעות במפרץ הפרסי, ושהמסר העולה מהם הוא, שהקב"ה אומר לעם ישראל, בניו, שאין להם לפחד מהמאורעות הללו, שמטרתם היא לטובת עם ישראל, ושמהם תצמח גאולה וישועה. מסר זה עודד וחיזק את עם ישראל, וגם את ההנהגה הישראלית, שבכיריה הגיעו אל הרבי שליט״א מלך המשיח בחודשים שלפני המלחמה15. 

עלינו להתחזק בשמחה ובבטחון בה' יתברך, בהודאה על הנסים והנפלאות, ולהוסיף בלימוד התורה ובקיום המצוות בהידור, ומתוך שמחה וטוב לבב נזכה כולנו לגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש! 

מאת: אבישי אפרגון, ראש ישיבת 'דרכי תמימים' ת"א, פרשן לעניני צבא ובטחון

כותב שורות אלו שירת בצה"ל בתפקיד מיוחד, וגם ערך מחקר מקיף, בהוראת גדולי ישראל, בנושא נסי מלחמת המפרץ

מקורות:

1. "טילים על ישראל" – אל"מ שמעון גולן, מודן הוצאה לאור בע"מ, 

משרד הבטחון – ההוצאה לאור, צה"ל – המחלקה להיסטוריה. עמ' 152, 155.

להלן – "טילים על ישראל, שמעון גולן".

2. טילים על ישראל, שמעון גולן, עמ' 167.

3. שם, עמ' 184.

4. שם, עמ' 185.

5. מערכת החץ וההגנה האקטיבית נגד טילים בליסטיים, אתגרים ושאלות.

ראובן פדהצור, המרכז למחקרים אסטרטגיים ע"ש יפה, אוניברסיטת ת"א, אוקטובר 1993, עמ' 33-34.

6. עיתון חדשות, ט' שבט (24/01), עמ' 4. 

7. מעריב, ט' שבט (24/01), עמ' 2.

8. מעריב, ח' שבט (23/01), עמ' 2-4.

9. נסי מלחמת המפרץ, סימה שכטר, הוצאת מכון הכתב, עמ' 51.

10. עיתון חדשות, ח' שבט (23/01), עמ' 3.

11. ידיעות אחרונות, ח' שבט (23/01).

12. טילים על ישראל, שמעון גולן, עמ' 256-257.

13. שם, עמ' 186- 188. 

14. על ספר ישעיה, פרק ס', רמז תצ"ט.

15. בחודשים שלפני המלחמה הגיעו אל הרבי שליט״א מלך המשיח שר החוץ דויד לוי, סגן שר החוץ דאז וראש הממשלה היום בנימין נתניהו, שר המשטרה רוני מילוא, ועוד.

* כל המידע במאמר זה מבוסס על מקורות גלויים

מלחמת המפרץ, פרק רביעי: טילי הפטריוט מגיעים לישראל

החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי שליט"א מלך המשיח

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...