מסימני הגאולה: הצפות ושיטפונות ברחבי העולם

לפני כשמונים שנה, יצא לאור עיתון בשם "הקריאה והקדושה" שנערך תחת פיקוחו והדרכתו של הרבי הריי"צ (רבי יוסף יצחק, האדמו"ר הקודם) מליובאוויטש. בעיתון זה התפרסמו נבואות רבות, ועיקר התמקדותו היתה בפרסום בשורת הגאולה כפי שנאמרה אז ע"י הרבי הריי"צ "לאלתר לתשובה – לאלתר לגאולה" (תרגום מילולי: מיד לתשובה (לעשות תשובה) ומיד לגאולה - שעל ידי התעוררות לתשובה תזורז ביאת המשיח והגאולה).

בין הכותבים באותו עיתון, אנו מוצאים את הכותב ג' זרחי, שכתב מאמר על פרק צ"ג בתהלים המיוסד על מדרשים ומאמרי חז"ל בו מוזכר כי לפני הגאולה תתרחש הצפה גדולה של מים בעולם שתביא את האומות להודות כי הקדוש ברוך הוא הוא המנהיג היחיד של העולם. אך עוד לפני המאמר המוזכר, הנה הצצה קטנה למתחולל בשבועיים האחרונים ברחבי העולם.

הצפות וסגירת כבישים בארצות הברית

באריזונה, גשמים עזים גרמו לשיטפונות שהובילו לניתוקים רבים בתשתיות, סגרו כבישים ואף לצערינו הובילו למותה של אישה בפארק הלאומי גרנד קניון, כך מסרו גורמים רשמיים. העיר פלגסטאף ומחוז קוקונינו פתחו מרכז פעולות חירום משותף והמושל דאג דוסי הכריז על צו חירום באזור. "שיטפון קשה לאחר שריפה יוצר אתגרים מסוכנים עבור הקהילות בצפון אריזונה", אמר. "ההצפה גורמת לסגירת כבישים, לפגיעה ברכוש ולסיכון ביטחונם של התושבים".

חלק מהשיטפונות אירעו בשכונות שהושפעו בעבר משריפת המוזיאונים לפני כשנתיים. שירות מזג האוויר הלאומי אמר כי אזורים רבים במדינה ספגו גשם בחודש האחרון שהינו הרבה יותר מאשר בכל עונת המונסונים של כל השנה שעברה. ביוטה הסמוכה, שיטפונות גרמו לירידת רכבת מהפסים. ההתרסקות אירעה ליד לונד ופצעה שלושה עובדים, אם כי לא קשה. עונת המונסונים פגעה גם בניו מקסיקו. כביש 70 ליד רכס ווייט סנדס, נפתח מחדש לאחר שגשמים היכו באזור והותירו מטרים של בוץ לאורך יותר משבעה קילומטרים. הכבישים הסלולים נהרסו כאשר סנטימטר וחצי של גשם ירדו בפחות מ-15 דקות. בקולורדו דיווח "אספן טיימס" כי מפולות בוץ ואזהרות שיטפונות הובילו גם לסגירה מתמשכת של הכביש המהיר 70 בקניון גלנווד.

מדינות המערב התיכון הושפעו מאד בימים האחרונים מהשיטפונות וסופות הרעמים. במזרח ויסקונסין, מי שיטפונות שנוצרו בעקבות גשם כבד הגבילו את הנסיעה בכבישים, סגרו כבישים ומילאו מרתפים במים. דטרויט ספגה גשמים רבים, בכמויות ששטפו כבישים מהירים ופרברים שלושה שבועות בלבד לאחר שסופה הרסה אלפי מרתפים. שוטר ממלכתי השתמש בסירה כדי להציל אדם שנתקע במרכז העיר על גבי מכוניתו השקועה. אתר Cincinnati.com דיווח כי אלפי תושבי אוהיו היו ללא חשמל בליל שישי כשגשם כבד וסופות רעמים עברו באזור. 

שירות חיזוי האוויר אמר כי צפויים משקעים וסופות רעמים נוספים בצפון מזרח המדינה, עם אזורים נמוכים מאוד בסיכון גבוה לשיטפונות. הסוכנות הזהירה מפני "גשמים מוגזמים" בחלקים של צפון מזרח וניו אינגלנד, והזהירה מפני הפוטנציאל לסופות טורנדו מבודדות ולמשבי רוח בין מערב קונטיקט וצפון מזרח מרילנד. ברחבי דרום המזרח, עמק מיסיסיפי התחתון ומישורי הדרום, גשמים מבודדים ושיטפונות נותרים אפשריים. הסוכנות אמרה כי המונסון הדרום-מערבי יכול להמשיך לייצר איום של מבול מבודד, עם צפי לגשמים נוספים וסופות רעמים. אזהרות נוספות הונפקו גם ברחבי מונטנה ומערב אינטרמונטן, והמישור הצפוני ואגן הגדול יכולים לצפות לראות שוב טמפרטורות מעל הממוצע.

אירופה: משבר קשה ביותר בעקבות ההצפות

מספר ההרוגים במערב גרמניה, הולנד ובבלגיה ממשיך לעלות בימים האחרונים בעקבות השיטפונות הכבדים. בגרמניה לבדה מתו יותר מ-100 בני אדם, עשרות נוספים מתו בבלגיה ובהולנד. שירותי החירום ממשיכים בחיפושים אחר נעדרים שמספרם המוערך עומד על כ-1,300. הרשויות בבלגיה הפצירו בתושבי דרום ומזרח המדינה להישאר בבתים, מספר ההרוגים שם עומד על 14 כתוצאה מנהרות שעלו על גדותיהם ומשיטפונות.

למרות שקיבלו הצעת עזרה ממדינות נוספות ובינהם ממערך הכיבוי וההצלה בישראל, הודו גורמים בשגרירות גרמניה בישראל על הצעת הסיוע הישראלית - וציינו כי בשלב זה אין צורך בסיוע בינלאומי. שורת מדינות מספקות סיוע באיזורי האסון ובהן צרפת, לוקסנבורג, הולנד, אוסטריה ואיטליה ששולחות צוותי חילוץ, סירות, מסוקים ורכבי שטח לסייע.

הצפות רבות גם בבלגיה, שם עולה על גדותיו נהר המוזה שזורם בעיר ליאז' שבמזרח במדינה. בהולנד השכנה הנהר כבר גרם להצפות, והתושבים נערכים באמצעות "שקי ספיגה" המונחים מסביב לביתם בניסיון למנוע מהשיטפונות להגיע לביתם ולשדותיהם.

יותר מ-20 אלף איש נותקו מחשמל, אחרים נותרו ללא מי שתייה מחשש שזוהמו. אלפים פונו מאזורי הסיכון הנמוכים שבהם מצפים לשטפונות נוספים. חלקים גדולים מרשת הרכבות בדרום בלגיה לא שמישים אחרי שקטעי מסילה מסוימים הוצפו וניזוקו. שירותי הרכבות המהירות לגרמניה הופסקו למשך מספר ימים. הרשות המתאמת את מאמצי החילוץ יחד עם הרשויות האזוריות, הזהירו מדרכים רבות שמסוכן לנסוע בהן, כבישים אחרים כבר נחסמו כתוצאה מהשטפונות. 

הרשויות במדינת ריינלנד-פאלץ בגרמניה מסרו כי 50 בני אדם מתו בחבל הריין לבדו. בחבל הצפוני ריין-וסטפליה השכן ספרו 43 הרוגים. שר הפנים רוג'ר לוונץ ציין כי עשרות רבות של אנשים נעדרים והוסיף כי מספר הקורבנות ככל הנראה ימשיך לעלות. תושב החבל פרנק ת'יל שיתף: "זה נורא. ראינו שהם נופפו מהחלונות לעזרה - הבתים שלהם זזו שמאלה וימינה, יש לנו מזל ששרדנו". 

תושב אחר שאיבד את ביתו בשטפונות סיפר לתקשורת הגרמנית בעודו מחזיק את נכדתו בזרועותיו: "זה פשוט קרה כל כך מהר. לא הצלחנו להציל שום דבר. מעולם לא ראיתי דבר כזה, ראיתי את הגשר מוצף למטה וחשבתי 'זה עלול להיות מסוכן' - ואז המים כבר התחילו לעלות. הבנתי שזה חסר תועלת לנסות להציל משהו, המכוניות, הציוד - הכול נעלם. המים פשוט פירקו את הקירות וזרקו אותי לכיוון המטבח. המים יצרו לחץ עצום על הבית והוא פשוט הוצף".

השירות המטאורולוגי הגרמני פרסם אזהרת מזג אוויר חמורה בחלקים משלוש מדינות מחוז במערב גרמניה. העיר האגן, שמונה 180 אלף תושבים, הכריזה על מצב חירום אחרי שנהר פולמה עלה על גדותיו. הרשויות בעיר התריעו שמפלס המים עלול להגיע לרמה שלא נראתה כבר 25 שנה והפצירו בתושבים שמתגוררים על גדות הנהר לעזוב את בתיהם. "אנחנו בדרך כלל רואים שיטפונות כאלה רק בחורף", אמר ברנד מהליג, הממונה על איכות הסביבה בצפון מדינת המחוז נורדריין-וסטפאליה. "משהו כזה, בעוצמה הזו, הוא יוצא דופן בקיץ".

מכוניות שקעו באנגליה

גשם כבד גרם לשיטפונות באזורים שונים בלונדון הבירה, מכוניות שקעו בכבישים מלאים במים ושירותי הרכבת בוטלו גם הם.

בתמונות וסרטונים שהועלו ברשתות החברתיות נראים חלקים מדרום מערב לונדון, כולל בארנס, ריינס פארק וריצ'מונד, כמו גם אזורים בצפון לונדון, כולל גולדרס גרין והייטגייט מוצפים במים. דוברות הכבאות של לונדון צייצה בחשבון הטוויטר, כי קיבלו למעלה מ-150 שיחות על הצפה בדרום מערב לונדון בלבד.

המשטרה בדרום העיר המליצה לנהגים להימנע מהאזור שמסביב לתחנת ריינס פארק בגלל השיטפון. גם בית הכנסת של חב"ד, ברחוב קינסלי בגולדרס גרין הוצף במים.

רעמים וברקים השתוללו בדרום אנגליה ותושבי לונדון דיווחו על 'סופות תנ"כיות' בלשונם, שכללו גשמים סוערים. באזורים שונים דווח על נכסים מוצפים ותקרות שהתמוטטו. לפני הגעת המזג האוויר הקשה, הרשויות פרסמו 'התראת גשם' שיגיע ללונדון, אך בפועל, חלקים בבריטניה נפגעו מממטרים עזים וסופות רעמים.

נזקים במליונים בניו זילנד

לא רק מערב אירופה מתמודדת בימים אלו עם גשמים פתאומיים וחזקים שגורמים לשיטפונות. בחופה המערבי של ניו זילנד פונו יותר מ-2,000 בני אדם מבתיהם לאחר שכמות גשם של חודש ירדה בפחות מ-24 שעות.

במחוז בולר, בקצה הצפוני של האי הדרומי של ניו זילנד, גרמו השיטפונות למיליוני דולרים בנזקים ומאות בני אדם פונו מבתיהם, חלק הוטסו במסוקים לאחר שהדרכים נותקו. הממשלה באוקלנד הבטיחה סיוע מידי של 600 אלף דולרים ניו זילנדיים לתושבי האזור.

"היקף הנזקים להם גרמו השיטפונות הוא מעבר למה שהקהילות המקומיות יכולות להתמודד איתו", אמר שר החקלאו תשל ניו זילנד, דמיאן אוקונור. הנזק שנגרם לקלאות בחוף המערבי של ניו זילנד, העשיר בגידולים חקלאיים, טרם הוערך אך ייתכן וייאמד בעשרות מיליוני דולרים. 

ההצפות והשפעתן הורגשו גם באוסטרליה הסמוכה.

הודו: מונוסונים חריגים ומפולות בוץ

גם בהודו דווח על כמה הרוגים במפולות בוץ בחבל ג'ומו וקשמיר הצפוני, שם גשמים עזים שברו גל חום של 30 מעלות, כחלק מעונת המונסונים בהודו.

בעיר בומבאי, העיר השנייה בגודלה במדינה, נחסמו רחובות והתחבורה הציבורית שותקה לאחר שגשמים חריגים ירדו בחופה המערבי של הודו וגרמו להצפת נהרות ומקורות מים. 22 בני אדם נהרגו במשכנות עוני בעיר לאחר שמפולת בוץ קברה כמה בתי מגורים ברובע צ'מבור. בפרברי העיר משפחות פונו מבתיהם בשל הצפה של רחובות מגורים, ובעיר גובר החשש שגשמי מונסון ממושכים עלולים להחמיר את השיטפונות.

ד"ר ד.ס. פאי, חזאי בכיר בשירות המטאורולוגי הלאומי בהודו סיפר לכלי תקשורת מקומיים: "החוף המערבי של הודו תמיד ספג גשמים עזים ומרובים במהלך עונת המונסון. אך בעשורים האחרונים, התדירות והעוצמה של גשמים עזים ופתאומיים עלתה בצורה שניתן לייחס אותה לשינויי האקלים. האוכלוסיה באזור גם גדלה באופן משמעותי, דבר המגביר את הסיכון לאסונות". 

"עת הגאולה הגיע"

כאמור בגליון "הקריאה והקדושה", שיצא לאור בחודש תמוז בשנת ה'תש"ד (1954), נכתב מאמר על פרק צ"ג בתהילים. המאמר כל-כך אקטואלי למצבנו העכשווי שהוזכר זה עתה, עד שאין צורך בעיבודים והשוואות; להלן קטעים נבחרים מתוך המאמר כפי שתורגמו בשעתו בגליון 'שיחת הגאולה' (גליון 529): 

"פרק תהילים זה חיבר המשורר האלוקי על ימות המשיח, ורמז בו בקיצור נמרץ על המאורעות שיתרחשו לפני הגאולה. הרעיון המרכזי של הפרק הוא: שהיהודים שיחיו באותו זמן יבינו באמצעות המאורעות הללו שהגלות נגמרה ועת הגאולה הגיע.

א. "ד' מלך גאות לבש, לבש ד' עוז התאזר אף תיכון תבל בל תימוט": "הקב"ה נהיה מלך על-ידי שלבש גדולה'! בדרך כלל, חושבים שהעולם מתנהל על-פי טבע, ושוכחים לגמרי שיש אלוקים שמנהל את הטבע, ורק כאשר קורה מאורע על-טבעי, כמו מבול, רעידת אדמה, ועוד מהפיכות נוראות - רק אז נזכרים שיש מנהיג לעולם ששולט על הטבע; ואז יאמרו הכל שהקב"ה המלך: הוא סילק את הטבע לצד, והראה בזה את שליטתו המוחלטת על הטבע.

המשורר ממשיך לדבר על הזמן שבו הקב"ה יתגלה בלבוש גבורה, והעולם יכיר ויודה שהוא המלך; ומבאר, שזה יתרחש בימות המשיח לפני הגאולה, כי "לבש ד' עוז התאזר" - הקב"ה לבש את הגבורה בה התאזר כבר בעבר: "עוז" זה התורה, והקב"ה התאזר בגבורתה בעת נתינתה לבני ישראל על הר-סיני, שאז היו רעמים וברקים כל-כך חזקים, עד שאומות העולם חשבו שהעולם עומד להיחרב, ורק בלעם הסביר להם ש"ד' עוז לעמו יתן" - שהקב"ה נותן לעמו את התורה החזקה, והיא זו שבכוחה לבנות עולמות או להחריבם...

ועל-כך אומר המשורר שבימות המשיח, כאשר הקב"ה יהיה ל"מלך" על-ידי לבוש גבורה - הוא לא יעשה זאת על-ידי לבוש גבורה חדש המיועד לתכלית חדשה, אלא יהיה זה בלבוש הישן של מתן תורה, של "ד' עוז לעמו יתן". הקב"ה יקום לבצר את התורה בעולם, וכשם שנתינתה בפעם הראשונה הייתה מלווה בהוכחה כי הוא השולט על הטבע - כך גם בפעם השנייה, תהליך קבלת התורה יהיה רצוף במראות גבורה שתכליתם היא: שכל העולם יקבל את התורה. אבל, מוסיף המשורר "אף תיכון תבל בל תימוט": רבים יטעו ויחשבו שהקב"ה מביא חורבן לעולם, ועל זה אומר המשורר שהעולם יישאר מבוצר, "ולא ימוט"; ורק העם היהודי והתורה יתרוממו שוב: "ד' עוז לעמו יתן"!

"הנהרות יגבירו את רעשם"

ב. "נכון כסאך מאז, מעולם אתה": כבר קודם בריאת העולם, שאז היה הקב"ה לבדו "מעולם אתה" - הכנת את כסא מלכותך. ותכלית בריאת העולם היא כדי לחזק את התורה ועם ישראל; את התורה - כמארז"ל "בשביל התורה שנקראת ראשית נברא העולם", וכבר אז נקבע שהקב"ה יבוא לבוש בגבורה כדי לבצר מקום לתורה, והפעם הזאת לא תהיה כדי להחריב את העולם, אלא כדי לבצר את התורה, ולפעול להתגשמות הייעוד "והיה ד' למלך על כל הארץ" על-ידי-זה שכל העולם יתוודע אל התורה (ויקבל אותה) באמצעות העם היהודי.

ג. "נשאו נהרות ד', נשאו נהרות קולם ישאו נהרות דכיים": פירושו המילולי של הפסוק הוא שהנהרות ירוממו את הקב"ה; הנהרות יגבירן את קולם, הנהרות יגבירו את רעשם! זאת - אומרת, שרעשם וגעשם של הנהרות - ירומם את הקב"ה. המשמעות היחידה בזה היא, שהקב"ה יתרומם על-ידי-זה שהוא ירעיש את הימים קודם הגאולה, ועל-ידי אותו רעש יבינו כולם שהקב"ה הוא מרומם.

המסקנה המעשית היא, שהנהרות הרועשים יביאו לשינויים גדולים בעולם; ולדוגמא: הם יטביעו מדינה שלימה, או על-כל-פנים חלקה הגדול, ואסון טבע זה יביא למהפך בהסתכלות האנושית: פשוט יראו בזה את העונש האלוקי; ייתכן גם שאסון טבע זה ישנה את המפה הפוליטית הכלל-עולמית, על-ידי שרשרת אירועים שתתחיל באותה המדינה הנטבעת.

סיכומו של דבר: קודם הגאולה יתרחש רעש מים גדול שיזעזע את העולם בעוצמתו, עד כדי כך שהעולם ישוב לרומם את הקב"ה. וכך יובן הפסוק - שהמים הרימו את הקב"ה על-ידי רעשם וגעשם.

גם אומות העולם יודו

ד. "מקולות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום ד'": קולות הימים הרבים יגרמו לאדירים להישבר, ואז יהיה ד' אדיר. זאת אומרת, שכתוצאה מרעשי-מים אלו יבטלו האדירים בארץ - אימפריות כלל עולמיות יקרסו מכוחו של הים, ואז תבוא גם ההכרה האנושית, וכולם כך, שהקב"ה הוא האדיר היחיד בשמים.

ה. "עדותיך נאמנו מאוד לביתך נאוה קודש ד' לאורך ימים": מגידי העדות שלך נאמנים מאוד; לביתך מתאימה הקדושה; אלוקים - שיהיה לאורך ימים: המשורר האלוקי מסיים את הפרק בתיאור מצב העולם לאחר שהאנושות כולה תכיר במלכותו של הקב"ה: העולם כולו יאמר שנבואות הנביאים אודות הקב"ה וגאולתו לעם ישראל התאמתו בתכלית. זאת אומרת, שבאותו זמן הגאולה השלימה תהיה למציאות בשטח היהודים יחזרו לארץ ישראל ובית המקדש ישוב וייבנה, וכל אומות העולם יימשכו לשם כדי ללמוד מקרוב את הדרכים האלוקיים.

עוד יאמרו אומות העולם - "לביתך נאווה קודש" - לבית המקדש מתאימה הקדושה; זאת - אומרת, שהקדושה תשוב ותשרה בבית המקדש כבעבר, וגם אומות העולם יודו בכך. ומוכרחים לומר שזאת היא כוונתו של המשורר, שהרי ללא התממשות הייעודים הללו אף אחד לא יוכל לומר "עדותיך נאמנו מאוד", שכל נבואות הנביאים התאמתו בתכלית; ואף אחד לא יוכל לומר "לביתך נאווה קודש" אילולי יהיה בך בפועל.

אומות העולם יבקשו גם מהקב"ה שימשיך להשרות שכינתו בבית המקדש לאורך ימים; שזה מורה על שלימות גאולתם של ישראל שהעמים לא יפריעו להם כלל, ועד כדי כך, שאומות העולם עצמם יבקשו מהקב"ה שימשיך להשרות את שכינתו בבית-המקדש. 

כדרכו של המשורר גם כאן הוא ממעט במילים, אבל מעט הכמות הוא רב האיכות, ומזמור זה מכיל בתוכו את כל עניין הגאולה: גם את ערב הגאולה וגם אחרית הימים.

המוטיב המרכזי של הפרק הוא, רעש מים גדול שיראה את החוזק האלוקי, וישנה את האנושות כולה שינוי רוחני. רעש-מים זה יהיה אות הפתיחה של הגאולה השלימה, ולאחריו יתרומם בעולם כבודם של הקב"ה, התורה וישראל, עד להשראת שלום אמיתי בעולם והשלמת כל ייעודי הנביאים במילואם, אמן, כן יהי-רצון.

צריך רק לחכות לאותו רעש-מים גדול שיכריח את כל העמים להודות שד' מלך: שכולם יודו שאין זה אסון טבע, אלא פעולה אלוקית. 

עד כאן מתוך "הקריאה והקדושה". מילה נוספת - מיותרת.