פקיסטן רשמה אזרח כ"יהודי" במסמכים רשמיים

פישל, יהודי אזרח פקיסטן, שהיה רשום במסמכים כ"פייסל" מוסלמי, זכה לאחר מאבק להירשם כיהודי בכל המסמכים הרשמיים, למרות שחוק המדינה כביכול אוסר זאת. היהודי, נצר אחרון ליהודם שהגיעו לעיר לפני כ130 שנה, והיחיד שנשאר בפקיסטן.

ממשלת פקיסטן העניקה אישור לתושב פקיסטן בן 29 בשם פישל בנקלד, שהוא ככל הנראה התושב היהודי האחרון שנותר בפקיסטן, להירשם באופן רשמי כיהודי. ההיתר כולל את ציון המילה 'יהודי' בכל המסמכים הרשמיים שלו, מה שיזהה אותו מיידית כבן לעם ישראל. במאגר הנתונים הלאומי ברשויות ההגירה בפקיסטן היה היהודי פישל, שכונה עד כה בשם 'פייסאל', רשום כמוסלמי, מתוך דאגה שציון יהדותו יסכן אותו.

מה שגרם לפישל לחשוש היה העובדה שהרשויות בפקיסטן אוכפות את חוקי האסלאם הקיצוני ומי שמצהיר באופן רשמי על הינזרות מהדת המוסלמית עובר למעשה על החוק והוא צפוי לעונש מאסר.

בשנים האחרונות לחם היהודי, שנחשב אחרון בפקיסטן, כדי לקבל אישור יוצא דופן לשאת בגאון את יהדותו. עתה שאיפתו התגשמה עם מתן האישור להירשם כיהודי.

הוא הודה לרשויות על כך ואמר כי הפרויקט הבא שלו יהיה בקשת סיוע מהרשויות לשקם ולשפץ את בית הקברות היהודי המוזנח בעיר קראצ'י, משימה עליה הוא עובד כבר מספר שנים.

פישל בנחאלד, ידוע כמי מנסה לשמור על בית הקברות היהודי בקראצ'י, העיר הגדולה ביותר בפקיסטן, ובין הערים הגדולות בעולם עם אוכלוסיה של יותר מ23 מיליון תושבים.

האיש, בן ליהודיה מאיראן שגדל בקראצ'י וכנראה היהודי האחרון שנשאר בפקיסטן, ניסה לעורר את השלטונות לשמר את המקום אולם לא נענה. בית העלמין היהודי בעיר קראצ'י עודנו קיים, אך נמצא באזור בשליטת כנופיות פושעים מקומית והגישה אליו מאוד קשה ומוגבלת. הקברים שבמקום נמצאים במצב קשה.

בית הכנסת היחיד בעיר, "מגן שלום", הוקם בקראצ'י בשנת 1893 על ידי שלום סולומון אומרדקר מאז הקמת מדינת ישראל ב-1947 ועליית יהודי קאראצ'י לארץ, בית הכנסת הפסיק לתפקד. ב-17 ביולי 1988, בית הכנסת מגן שלום נהרס על ידי ממשלת פקיסטן כדי לפנות מקום למרכז הקניות 'קניון חוראם' בשכונת קווי רנצ'ור בקאראצ'י. רוב בני יהדות פקיסטן שעלו לישראל השתקעו בערים לוד, דימונה ורמלה. ברמלה נבנה בית כנסת על פי דגם בית הכנסת מגן שלום.

בשנת 1989, אוכסנו ארון הקודש והתיבה המקוריים אצל אחד מתושבי העיר (הלא יהודים), וספרי התורה נלקחו על ידי יהודי אמריקאי. בשנת 2004 נתרם פנקס בית הכנסת המכסה את פעילות הקהילה בתקופה שבין 1961-19766 לספריית המכון יד יצחק בן-צבי בירושלים. בספרי חשבונות אלה, נרשמה ברית מילה אחת בשנת 1963 ומספר חתונות בשנים 1963-1964. בשנת 1973 רק 155 שמות יהודים הוזכרו בפנקס.