הפרפר חי או מת? זה תלוי בידיים שלך / מאת צבי מלכא

במשך דורות התגלגל הסיפור על אותו נער שביקש לחמוד לצון, ניגש אל רבי אריה לוין וכפתו קפוצה: "האם הפרפר שבידי חי או מת?". הצדיק הירושלמי, בעיניו החומלות, הביט אל עומק נשמתו של הנער והשיב את המשפט שמהדהד מאז: "זה תלוי בידיים שלך".

כשנסתכל על עצמנו בכנות, הסיפור הזה הוא כבר מזמן לא רק משל חינוכי; הוא המראה של כולנו. הוא חושף את אחת המחלות המכבידות שאנו, כאנשי מעשה, נופלים אליה לפעמים: תרבות היציע והתלונה.

הרי קל לנו מאוד, ומפתה מאוד, לשבת בכורסה הנוחה בבית, להביט במתרחש ולנהל את כל העולם בדיבורים, כמה פעמים מצאנו את עצמנו אומרים: "אם אני הייתי מנהל את הפרויקט הזה...", "למה העלון ההוא יוצא ככה?", "למה העסקנים לא מארגנים את זה טוב יותר?". כולנו מכירים את הלחישות האלו. התלונה היא המפלט הנוח של כולנו. היא מאפשרת לנו להרגיש חכמים, מעורבים וצודקים, מבלי לשלם את המחיר הכרוך בעשייה ובזיעה.

אנו מביטים על ה"פרפר" שלנו – על השליחות, על הפצת המעיינות, על קבלת פני משיח – ומחכים שמישהו אחר יחליט אם הוא יחיה או ימות. אבל האמת המצמררת, שצריכה להרעיד את הלב של כל אחד מאיתנו, היא שהפרפר הזה לא נמצא אצל שום "הנהלה" או "ארגון כזה או אחר". הוא נמצא אצלנו. בידיים של כל אחד ואחת מאיתנו.

בלי מחיצות, בלי פטורים: האחריות היא של כולנו

כאן בדיוק מתגלה השיטה המהפכנית של הרבי מלך המשיח שליט"א, השיטה שמעצבת את הזהות שלנו כחסידים ומחזקת את האחריות האישית שלי להבאת ההתגלות השלימה.

בכל צבא קלאסי, פקודה היא תהליך היררכי ומרוחק שמתווך דרך אלופים ומח"טים. אבל אצל הרבי שליט"א? המחיצות הללו קורסות לחלוטין (כמובן שאין זה בא להמעיט ח"ו בציות והביטול והמוחלט לרבנים מורי ההוראה ו'עשה לך רב' כדרישת הרבי שליט"א מכל חסיד אלא לחדד את האחריות המוטלת עלינו). בהתוועדויות הקודש, בצורה הכי ישירה, חשופה וגלויית לב, הרבי זורק את הוראות השעה לחלל המרחב – אלינו, אל כלל החסידים כאחד.

 אף אחד מאיתנו אינו יכול להסתתר מאחורי התירוץ הנוח "זה שייך לגדולים ממני" או " שפלוני יטפל בזה". בא הרבי שליט"א מלך המשיח ומעביר את המסר ישר אלינו. אל כל אחד ואחד.. בך הדבר תלוי.. 

וכגודל הזכות העצומה להיות דור השביעי – כך גודל האחריות. נשללה מאיתנו הזכות להביט לצדדים. אין לנו למי להעביר את הכדור. המבט שננעץ בנו מבהיר: אין מישהו אחר. זה תלוי אך ורק בידיים שלנו.

מהיציע אל השטח: קמים ועושים ביחד!

ההזדמנות של כולנו ליישם את השותפות הזו, לפתוח יחד את הידיים ולצאת מהיציע הנוח, מגיעה בעצרת גאולה ומשיח שתתקיים ביום שלישי, ר"ח תמוז, באמפי-תיאטרון בבת ים.

זה המקום שבו אנחנו מפסיקים להיות צופים מהצד. שם, כמשפחה חסידית אחת, כגוף אחד שכולו חדור מטרה, נתכנס בלב אחד כדי לפעול מיד ממש את ההתגלות המלאה והמושלמת של הרבי מלך המשיח שליט"א.

מול המוני חסידים, נראה לעצמנו ולעולם שהשליחות שלנו היא לא סיסמה ולא מילה יפה – היא מציאות החיים שלנו.

הפרפר בידיים של כולנו. הגיע הזמן שנפתח את היד, נפסיק לפרשן מהצד, ונקום לעשות.

כדי שאכן זה יקרה, מייד ממש בהתגלות המלאה והמשולמת של מלך המשיח - הרבי שליט"א נאו ממשיחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!