5 הערות על המצב הבטחוני והמדיני: אילו רק היו אומרים 'בעזרת ה'' הכול היה אחרת...

1 • את השיירה הזאת אפשר, וחייבים, להפסיק

לפני כ–15 שנים פרצה שביתה כללית במשק שאורגנה על ידי ההסתדרות. 

יום אחד הייתי בנסיעה לכיוון קרית גת, כאשר בצומת 'נחשון' נתקעתי בפקק תנועה ארוך מאד, שהיה מורכב מכעשר משאיות ענק שהובילו דרומה אלפי שקים של מלט מבית החרושת 'נשר'. כל משאית שעברה את הצומת, נעמדה בשיירה בצדי הדרך כדי לאפשר למכוניות שעמדו בפקק, לעקוף אותה.

פתחתי את חלון הרכב ושאלתי את נהג המשאית הראשונה, איך הם ממלאים מלט ב'נשר', והרי יש שביתה כללית בכל הארץ. השיב לי הנהג: נכון שרוב הפעילות ב'נשר' מושבתת, אבל יש אישור מיוחד של ההסתדרות המתיר להמשיך ולייצר עבור הפלשתינים בעזה, כי להם אי אפשר להפסיק את המשלוח... 

הממשלה ידעה גם ידעה שהמלט ושאר חומרי הבניה שהעבירו למדינת פלסטין בעזה, מיועדים לבניית המנהרות בעזה תחתית, אבל מה, הממשלה רצתה "שקט" ואת זה היא קנתה בדמים, בתשלום מזומן של העלמת עין, והפקרת ביטחונם של מיליוני יהודים. כך התאפשר 'לחגוג' עד מטח הטילים הבא, שגם הוא לא היה אלא הסוואה להכנות שנעשו במשך שנים, לתוכנית האמיתית שהם הכינו לקראת שמחת תורה תשפ"ד.

2 • את התשקורת הזאת אפשר, וחייבים, להפסיק

מדינת ישראל מתלוננת הרבה על התקשורת העוינת בחו"ל (כמו ה–BBC בלונדון וה–CNN בארה"ב), העומדת לרשותם של ארגוני הטרור, מוציאה שם רע על הצבא בזמן המלחמה, ועל המתנחלים וההתיישבות בשאר ימות השנה. תקשורת המדבררת רק את ה"מומחים" לשעבר. אלה מצידם זורעים פחד ואימה תחת כל עץ רענן.

פעמים רבות התקשורת העולמית מצטטת את זו שבמדינת ישראל. אם אנו רוצים שהתופעה של תקשורת לא הוגנת, תיפסק, עלינו לגדוע אותה כאן, ולא בלונדון ובניו יורק. אין מדובר באלג'זירה, אלא בכלי תקשורת ישראלים כגון 'הארץ' 'ערוץ 12' וכדומה.

ענין ההסברה הוא לא רק 'קוסמטיקה' ונראוּת במלחמה, אלא פיקוח נפש של ממש. התקשורת ושאר שונאי ישראל מפיצים סרטונים מפחידים, והחיילים רואים את זה, מה שעלול לגרום לכך שלא יהיה להם כוח נפשי להילחם. 

חשוב להפיץ בין אנשי הצבא את דברי הרמב"ם (סוף פ"ז מהלכות מלכים) המיועדים לחיילי הצבא: "ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה, ישען על מקווה ישראל, ומושיעו בעת צרה, וידע שעל יחוד ה' הוא עושה מלחמה, וישים נפשו בכפו, ולא ירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו, אלא ימחה זיכרונם מלבו, ויפנה מכל דבר למלחמה. וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו, עובר ב'לא תעשה', שנאמר 'אל ירך לבבכם על תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם'. ולא עוד אלא שכל דמי ישראל תלויין בצווארו. ואם לא נצח ולא עשה מלחמה בכל לבו ובכל נפשו, הרי זה כמי ששפך דמי הכל .. וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד, ותהיה כוונתו לקדש את השם לבד, מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה, ויבנה לו בית נכון בישראל, ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא...".

לאור זאת, צריך להקים באופן מידי משרד הסברה מתקדם שינהל הסברה כלפי פנים, אל החיילים והתושבים, וכלפי חוץ - לאומות העולם. במשרד זה יעמדו מומחים עם תקציבים משמעותיים וליווי משפטי אמיץ. זו אחת הדרכים לסגור את פיהם של הבוגדים, שהיו תמיד האנשים הכי בזויים בתולדות העם היהודי; כך גם נחיה את נפש כוחות הבטחון, ונשבית בע"ה גם את אלו הנלחמים נגדנו בהסברה שלילית מבחוץ.

כל זמן שאין נלחמים בכל האמצעים נגד ערוצי התבהלה שבתוכנו, הם ימשיכו ביחד עם שותפותיהם בחו"ל, להיות מגוייסים למען ארגוני הטרור, ובעד הקונספציות שכשלו באופן טוטאלי בהבנת כוונות האויב וביכולותיו.

3 • את הטירוף המשפטי מוכרחים וחייבים להפסיק

אחד מאנשי כוחות הבטחון שהיה מהראשונים שראו את מאות המחבלים שועטים דרך הפרצות בגדר לכיוון הישובים, העיד ברדיו 'קול ברמה': "אנו רואים כמות עזתים מטורפת, מבלי שאנו מבינים מה הם עושים. אנחנו לא יורים עליהם כי הם לא אחזו בנשקים. אלה ההוראות שקיבלנו. גם בשעת מלחמה, הצבא שלנו שומר על 'מוסריות' ולכן לא ירינו על אותם עזתים שפרצו את הגדר ובידיהם מקלות. אסור היה לנו לירות עליהם. מבחינתנו, אנו ראינו אזרחים, ולא הבנו שכל מי שנכנס הוא מחבל".

כשתגיע העת לחקירות ודרישות, יתברר שזו היתה אותה חרפה שקשרה את הידיים לטייסי המסוקים שהועלו לאויר באותן שעות קשות אך נמנעו מלירות על מאות העזתים שרצו לתוך הישובים עם מקלות בידיהם.

זוהי תוצאה ישירה של הייעוץ המשפטי והוראות בג"צ. 

עוד ייכתב ויסופר כמה דם יהודי נשפך בגלל שלטון המשפטנים בצבא - חרפה שממשיכה גם במלחמה זו, כאשר שופטות מוציאות פסקי דין הכובלים את ידיהם של החיילים בשעה שהם מוסרים את נפשם להגנת עם ישראל. 

4 • את המלחמה הזאת אי אפשר, ואסור, להפסיק

כמה התחנן הרבי מה"מ בכל המלחמות שעברנו כאן, כאשר התריע שכל הדם שנשפך הוא לחינם. אם לא מסיימים את העבודה עד תום, הרי שהשלב הנוכחי יהיה רק מקפצה לשלב הבא שיגיע אחרי זמן לא רב, אלא שאז יהיה הרבה יותר קשה ממה שהיה הקרב האחרון שהשאירו אותו באמצע מבלי למגר את האויב.

זה היה מהמקרים הבודדים בהם יצא הרבי מגדרו וחרג מדרכו הידועה לדבר רק באופן חיובי. הוא הזהיר את ראש הממשלה ושר הבטחון דאז, שכאשר הם ילכו ברחוב ויראו חייל נכה, או כאשר ילכו לבית הרפואה לבקר פצוע, או כאשר יזמינו אותם ללויה ל"ע, שידעו שהם אשמים במה שקרה, וזאת בגלל שהיססו ולא סיימו את המלחמה.

אם חס ושלום, יהיה מצב שיגרום לתסיסה עולמית גדולה ויביא לכך שאומות העולם, או השמאלנים שבתוכנו, ילחצו על הממשלה ושריה להפסיק את המלחמה באמצעה (כגון: לפני שרצועת עזה תטוהר כולה, או כאשר ביו"ש ישארו חיילי חמאס, או כאשר עזה ויו"ש יהיו נקיים ממחבלים, אבל מלבנון יוכלו עדיין להמטיר עלינו טילים, וכיוצא בזה), הרי שעל מאות אלפי החיילים שנלחמו בעת הזאת, להתקומם נגד הממשלה והעומדים בראשה. עליהם לדרוש בכל תוקף, שכל הפוליטיקאים שהיה להם חלק בכניעה זו, לא ישמשו עוד לעולם בכל תפקיד ציבורי, שכן הם שגרמו לכך שדמם של חבריהם וקרוביהם יהיה שפוך לשווא. 

5 • את האמונה הזאת אי אפשר, ואסור, להפסיק

מחבלי החמאס פרסמו בשבוע שעבר סרט בן 10 דקות, המראה את האימונים שלהם לקראת המלחמה. 

חייבים להודות שמדובר בקטע מבהיל המראה בדיעבד את הניסים הנוראים והעצומים, עד שאחד ממומחי הצבא התבטא, כי בדרך הטבע, אם היו המחבלים מתאפקים ולא מתחילים לירות בכלי המשחית שלהם מיד בכניסתם לעוטף עזה, ונותנים זמן לחבריהם להגיע לערים אחרות בארץ דישראל, יתכן מאד שלא היתה תקומה ל'שונאי ישראל' חס ושלום.

אחת השאלות החריפות ביותר היא: מה קרה לכל מאות ואלפי חיילי צה"ל המתאמנים בשטחים אלו? איך יתכן שאף אחד לא ראה ולא התריע במשך שבועות רבים, אודות התרגולים של אלפי מחבלים המתאמנים לקראת מלחמה, ביבשה ובים.

מה קרה למודיעין המעולה של השב"כ? איפה כל מרגלי החרש היודעים לספר היכן נמצא כל פעיל בחמאס בכל רגע נתון? 

ויותר מזה, הרי כבר ידוע שהיו בפועל כמה התראות חמות מסוג זה, והן אכן הגיעו בערב החג לאזניהם של ראש אמ"ן, ראש השב"כ ואלוף פיקוד הדרום, אבל הם החליטו להתעלם מהן והמשיכו לשהות עם משפחתם בחופשת החג בהסתמכם על הקונספציה המוטעית שבה דגלו אז כל הנוגעים בדבר, שארגון החמאס 'מורתע' ו"פניו להסדרה". אז מה קרה כאן? 

בוודאי שהדברים עוד יחקרו בע"ה אחרי המלחמה, אבל כרגיל ימצאו כמה אשמים כדי לטייח, ולא יגיעו לשורש הבעיה.

אבל ההסבר הפשוט והאמיתי הוא - שהקדוש ברוך הוא פקק את אזניהם וסימא את עיניהם של אלו שהיו צריכים לראות ולשמוע את הנתונים; וכפי שזעק הרבי לאחר מלחמת ששת הימים, כי בשעה שכולם מכריזים 'כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה' ולא מזכירים שם שמים, משאיר הקב"ה "רוח צפונית" (בלשון הגמרא 'פינה אחת שאינה גמורה'), ואומר לנו, אם אתם באמת כל כך חזקים וחכמים, תטפלו אתם בעצמכם גם ברוח זו (ראה שיחות פרשת בראשית תשכ"ח).

במשך השנים האחרונות שמענו את כל המומחים, הפוליטיקאים ומפקדי הצבא, מכריזים בפאתוס, כי "הצבא מוכן וערוך לכל תרחיש", ומי שיעז לנסות ולפגוע בנו, דינו יהיה כך וכך. ואיפה אזכרת שם שמים? או לפחות 'בעזרת השם'?!

מי חולל את התפנית לניצחון? דווקא החיילים בשטח; מאות אלפי אנשי המילואים שבאו והתייצבו מיד באמונה פשוטה ולחמו במסירות נפש. כשהם מתראיינים בימים אלה ומספרים את סיפורם, הם אינם מפסיקים להודות ולהלל, 'והיא שעמדה' לקב"ה, שהציל אותם. כל האנשים והנשים שראו נסים גלויים ביום הראשון למלחמה, מספרים שנשארו בחיים והיתה להם הצלה מופלאה באותו רגע בו הרימו עיניהם כלפי מעלה וקיבלו החלטה טובה לשמירת שבת או הנחת תפילין וכיו"ב. 

זה מה שראו גם כל עמי הארץ, שמיד התהפך הגלגל, ועם ישראל המאוחד עִם אלוקי צבאות ישראל בראשו, מכריזים 'אנן נוצחיא'.

ומכאן יוצאת הבקשה והתחינה לראש הממשלה ושאר השרים והח"כים: אנא תזכירו שם שמים כאשר אתם מדברים ברבים, ובזה תעוררו רחמים על בני ישראל היודעים שרק הקב"ה הוא–הוא הנותן לנו כוח לעשות חיל.