הפכים שמחברים עולמות לאחד ממ"ש

הפכים שמחברים עולמות לאחד ממ"ש!

הרב צבי ונטורה

השבת יחול כ"ח ניסן לפני כ-30 שנה בדיוק אמר הרבי שליט"א מלך המשיח שליט"א מלך המשיח את "השיחה הידועה"- עשו כל אשר ביכולתכם.

הרבי שליט"א מלך המשיח אמר שצריך לעשות פעולה של חבור הפכים, של להעביר אלינו עכשיו האנשים הפשוטים בעולם הטבעי ("כלים דתיקון") את המושגים המדהימים שיקרו בימות המשיח ("אורות דתוהו").

 איך נוכל לעשות את זה?

אומר הרבי שליט"א מלך המשיח שצריך למצוא אחד, שנים או שלושה שיטכסו עצה איך להביא את המשיח.

יש סוד מיוחד מדוע בחר הרבי שליט"א מלך המשיח במספרים אלו. אחד שנים ושלוש. כי כאשר ישנם שני הפכים וא' אומר משהו והשני אומר הפוך, אז הדרך היחידה להכריע ביניהם היא שגורם שלישי שנעלה שניהם וגם אוהב את שניהם באותה מידה יכריע ביניהם, וכל אחד יוותר על הכעס והגאווה שלו, וישמעו בקול השלישי שהוא יציע הצעה שתהיה טובה ומתאימה לשניהם.

 *אפשרות ראשונה:  סיפור א'

שמעתי מהרב פרידמן מאור יהודה - בשם אביו "שמעון הצדיק": 

סיפור שקרה באחת העיירות הנידחות ברוסיה מצב התושבים באותה תקופה היה די ירוד והעוני והמחסור היו מרובים. 

בבית אחד לאחר מחלה ממושכת נפטרו כמעט כל בני המשפחה חוץ מהסבא החלוש, והנכד הצעיר והבריא. הנכד היה יוצא לשאיבת מים ולחלוקה בעיירה ובכמה קופיקות שקיבל התפרנסו גם הוא וגם הסב החלוש.

החורף הגיע והקור היה קשה מנשוא. בבית היה רק מעיל פרווה אחד. הסבא ביקש שהמעיל יישאר אצלו בגלל הגיל מצבו הבריאותי והסכנה הנשקפת לחייו. הנכד הצעיר טען שלמרות זאת הוא זה שיוצא החוצה -בקור העז-להביא את הפרנסה וממילא הוא זה שצריך יותר את המעיל.

הם החליטו לגשת אל הרב ושטחו את טענותיהם. הסבא טען שהנכד הוא בחור הצעיר ויסתדר גם בלי מעיל, אבל בגיל שלו-של הסבא-להישאר בלי מעיל  זוהי פשוט סכנת חיים. 

הנכד טען שהסבא נמצא בבבית וגם אם לא יהיה לו מעיל יוכל להתכסות בכל מיני שמיכות וכיו"ב וייחם לו, אבל הוא יוצא לעבודה בחוץ ורק מעיל הוא הפתרון לבעית הקור.

הרב שמע והרהר לבסוף אמר שאין לו תשובה, ושהוא צריך לחשוב על זה, ושיגיעו שוב מחר.

בלילה חשב הסבא על טענת הנכד והחליט שיש אמת בטענתו והוא מפסיק להתעקש, והוא יוותר. ובדיוק אותו הדבר קרה גם לנכד שהחליט בסוף לוותר. 

למחרת כשהגיעו לרב, אמר הסבא הזקן שהוא מחליט לוותר והנכד הצעיר אמר שהוא גם כן מוותר מבחינתו.

שמע אותם הרב ואמר למעשה יש לי גם כן פתרון. חשבתי עכשיו על זה וגם אני איני צריך את המעיל ואני יכול לתת לכם את שלי.

הסבא והנכד שמעו ואז הם שואלים אותו, מה קרה? למה אתמול כשהיינו פה לא הצעת לנו את ההצעה הזו?

הרב חייך ואמר: אתמול כשהייתם פה וכל אחד התעקש על המעיל, וראיתי שהוא כזה חשוב עבורכם, אז גם אני  התעקשתי עליו. אבל עכשיו כשראיתי שכל אחד מוכן לוותר, והמעיל הוא לא כזה חשוב עד כדי כך שצריך לריב עבורו אז גם אני הסכמתי לוותר.

*אפשרות שניה סיפור ב':

הם היו משפחה עשירה שהאבא איש עסקים והיו לו שני בנים יששכר היה עם ראש מאד טוב אבל "שני ידים שמאליות" וזבולון  היה בדיוק להיפך עם "ידי-זהב" מוצלחות מאד אבל מתקשה מאד בהבנת הנקרא וביכולת להתרכז.

לפני הנסיעה אבא התחנן לפניהם שאין שום סיבה בעולם שהם יריבו כשהוא לא נמצא כי הוא מבטיח לתת להם את כל מה שהם יבקשו.

עבר החורף הגיע הקייץ והמזגן התקלקל. הם הזמינו טכנאי והוא אמר שחייבים להתקין מזגן חדש.

בינתיים בבית חום אימים. מפה לשם הם התחילו לריב ביניהם ולהאשים אחד את השני מי קילקל את המזגן ונוסף לזה החום שבבית לא תרם גם הוא לשלום בית. מה שגרם לצער הכי גדול היה אחד מבעלי החוב של האבא שדרש את חובו והוא טען שלפי השטר שבידו אם האב לא יחזיר את חובו בתוך עשרה ימים יהיה עליהם לפנות את הבית.

והם עדיין ממשיכים. כל התחנונים של האמא שיפסיקו לריב לא עזרו. כל אחד הסתגר בחדרו והיתה אוירה נוראית.

יום אחד אבא שלהם התקשר ועשה שיחה משותפת בזום לשניהם. הוא שמע מהאמא על המריבות ביניהם ונוסף לכל הצרות על המזגן המושבת "מה הבעיה לתקן את המזגן"? הוא שאל ואשתו אומרת שהיה כאן הטכנאי וזה לא יעזור וצריך חדש.

האבא הירהר רגע ולפתע הבריק בראשו רעיון מדהים. הוא ניזכר שהשאיר כתב חידה מסוים בבית במקום מסוים וכשיפתרו את החידה יגיעו למקום שבו נמצאת תיבה שבתוכה אוצר.

הבעיה היתה שהתיבה היתה נעולה בכל מיני סוגים של נעילה הברגות מסובכות וכל מיני כפתורים  חשמליים ומנגנונים מאד מסובכים והיה צריך להיות מאד מיומן כדי לפתוח את התיבה .

יום אחד הם יושבים בבית כל אחד בחדרו, והחום קשה מנשוא. כל אחד חשב על מה הגיע לנו הצרה הזו. ולפתע הרהר יששכר על הטיפשות במריבה הקטנונית התינוקית עם אחיו, ובדיוק באותם הרגעים קרה אותו הדבר גם לזבולון.

הם ניגשו אל האמא והודיעו לה שברצונם להשלים. האמא ניצלה את ההזדמנות וסיפרה להם על כתב החידה של אביהם. אני לא מבין מה כתוב כאן בכלל אמר זבולון. ואם נמצא את התיבה מי אמר בכלל שנוכל לפתוח אותה הרהר יששכר.

זה לא בעיה אמרה האמא שהכירה את ילדיה. אתה יששכר תתרכז בפתרון החידה, ואתה זבולון תצטרך להשתמש במיומנות המופלאה שלך לפתוח את התיבה.

יששכר התיישב לפענח את החידה ותוך זמן לא קצר במיוחד הם הגיעו אל המיקום של התיבה בפינה סמויה מאחורי רהיט מסוים. התיבה נמצאה במהירות וכעת זה היה התור של זבולון לפתוח את התיבה עם "ידי הזהב" שלו, וזה לא לקח הרבה זמן.

ואז זה הגיע. בכוחות משותפים הם הגיעו אל התיבה. המעטפה נמצאה ועוד באותו היום הם הספיקו גם לשלם את החוב וגם להתקין מזגן חדש.

בערב האמא סיפרה לאבא בהתרגשות איך נפתרה גם הבעיה של הבעל חוב, וגם הבעיה של המזגן. האבא שמע ומאד שמח, "אבל את יודעת" הוא אומר לה, "מה הכי משמח אותי בסיפור הזה?"

"נו?" " על זה ששני הילדים שלנו הסכימו להשתחרר מהכעס התינוקי שלהם ולשלב ידיים ביחד כדי להצליח".

  אז עכשיו מובן מה מיוחד פרשת השבוע פרשת שמיני. מה היה חסר ב"שבעת ימי המילואים" שהשכינה לא שרתה עדיין במקדש? למה היו צריכים להגיע אל היום השמיני?

כי שבע מסמל את השבע המידות הטבעיות שלנו, וכל אחד והנטיות שלו, וכל אחד מושך לכיוון שלו. אבל שמונה הוא מעל הטבע.

וכשכולם מוכנים להתעלות על עצמם ועל הרצונות שלהם, ולשמוע בקולו ולהתבטל אל השמונה שמעל הטבע, אז זה הזמן שהשכינה יכולה לשרות במעשה ידינו ומלכנו משיחנו מתגלה מיד ממ"ש!