אל נידו: 150 יהודים שמעו תקיעת שופר בקצה העולם

ב"ה. יחי המלך המשיח!

ראש השנה תשפ"ג.

לא מאמינים שכותבים על זה בלשון עבר, ועוד איך עבר.. איזו הצלחה ואלו ניסים גלויים מהרבי שליט"א מלך המשיח. לפי התגובות של האנשים שאינן פוסקות, אנחנו מבינים שהחג באמת לא עבר, אלא ממשיך ופועל פעולתו בלב כל אחד ואחת…

שבועיים לפני ראש השנה התחלנו להרגיש עליית מדרגה בפעילות הבית חב"ד, ובמקביל עומס ברישום לראש השנה.

הפעילות העניפה בבית חב"ד שאבה אותנו: שיעורים עם המטיילים, התוועדויות, שבתות, מסעדה, תפילין לאורך כל היום וזרם אנשים בלתי פוסק בבית חב"ד.

ובמקביל, הרישום לראש השנה לא התחשב בכך והמשיך לזרום ולגדול. כשמספר הנרשמים התקרב ל80 יהודים, אמרנו, אם נבנה שולחנות צרים נוכל להכניס עד 90 איש בבית חב"ד, אבל הרישום המשיך לטפס…

בינתיים מחפשים זוג או בחורים תמימים שיצטרפו אלינו לשליחות, מחירי הכרטיסים בשמיים, הרישום ממשיך וממשיך ואנחנו מנסים בתוך כל העומס היום יומי של הבית חב"ד להתכונן לראש השנה, משלוחים של מוצרי מזון כשר, עופות ודברי יודאיקה מישראל, ממנילה ומארצות הברית, באוויר ובים עם חברות שילוח ומטיילים.

ועיקר העיקרים מתחילים לחפש חלל כלשהו לראש השנה, האפשרויות שגם כך מצומצמות מאוד, ונופלות בזו אחר זו, אולם העירייה קטן וללא מיזוג, שני מלונות מרחק דקה מאיתנו מרחו אותנו עם תשובה ולבסוף סירבו.

בינתיים משפחה שרצתה להביא מזוודות עם ציוד לבית חב"ד אך לא יכלה, שלחה תרומה של 1400 ש"ח למשלוח מהיר. החלטנו שקופצים למים ומטיסים אלינו 'תמים' (בחור ישיבה), 1200$ צד אחד.

ביום רביעי הלכנו לאל נידו גרדן ריזורט, 7 דקות הליכה מהבית חב"ד. זהו מלון יוקרתי שאנחנו בקשר עם המנהלים שלו, אך הם לא ענו לטלפונים והודעות. הגענו לפגישה והמנהלים הקבועים לא היו, האישה שהייתה בשטח ואיתה דיברנו שידרה לנו שהיא לא מבינה את האנגלית השבורה שלנו וההרגשה היא שהפגישה כושלת למדי.

למחרת בבוקר הודעה ממנהלת המקום. היא כתבה שהיא מתנצלת על חוסר הקליטה של הפלאפון בימים האחרונים, ושאלה אם נרצה לבוא, להיפגש ולדבר. הגענו חוששים, והם שאלו אותנו מה הסיפור, ומה אנחנו צריכים בדיוק.

ברישום באותו זמן היו 127 יהודים. הסברנו שאנחנו לקראת ראש השנה ואנחנו רוצים מקום לבית כנסת ולסעודת חג. עשינו סיור במקום ומצאנו חדר מתאים במדוייק לבית כנסת, ואולם מדהים לסעודת חג.

כעבור שעות ספורות של מתח הם הודיעו שאפשר, אך בסכום מופרז. קצת התמקחנו אך לא נותרה ברירה והחלטנו שהולכים על גדול, עשינו רשימה של כל הצרכים שלנו, והמירוץ נגד הזמן התחיל לעבוד.

בית הכנסת צוייד במחיצה מהודרת ועמוד חזן.

התחלנו לחשב איך מכניסים 150 איש לאולם..

בין לבין, הספקנו קניות ירקות עצומות בשוק כפרי קטן ומצומצם, משלוח עופות שנתקע ושוחרר, חתימת חוזה על מחסן לבית חב"ד, גיוס עובדים נוספים לבית חב"ד, פגישה עם ראש העיר, פגישה עם מפקד המשטרה. ותוך כדי מגלים שהמזוודה עם כל המחזורים ומפות השולחן נעלמה…

שבת עם 70 יהודים והרישום לראש השנה עומד מיום שישי על 150 אנשים.

מצאת השבת ועד 2 בלילה, עשרות מטיילים מגיעים לבית חב"ד ועוזרים בהכנת האוכל, 3 בלילה סוגרים את הבית חב"ד. 6 בבוקר פותחים לסליחות, תפילה והמשך עבודה.

יום ראשון, שעה וחצי לפני החג, אנחנו מגלים שהיתה בעיה ב'אקסל', והרישום לא התעדכן 172 אנשים כבר רשומים!!

קניית כסאות נוספים, אלתור שולחנות, הדפסת מחזורים.

זהו. אנשים מתחילים להגיע, האירוע באבטחת משטרת אל נידו, וצבא פאלאוואן.

התרגשות אמיתית מלווה בחששות גדולים…

אנחנו מקבלים את האורחים.

השולחנות ערוכים, אבל האוכל עדיין לא מוכן להגשה ואין מי שינהל את המערכה. מטיילים יקרים תופסים את הפיקוד ומנהלים את העובדים. אנחנו עסוקים בלקבל את האנשים בברכה, בלהניח תפילין בדקות האחרונות של השנה ובהדלקת נרות חג.

חג שמח ושנה טובה ומתוקה לכולם. מתחילים תפילה בבית הכנסת המפואר שלנו. 100 יהודים גברים ונשים בתפילת חג.

ועוברים לאולם לסעודה חגיגית, 182 מקומות נתפסו!!

רגע לפני הקידוש, הקהל הקדיש דקה של הצדעה לרבי מלך המשיח שליט"א ששלח אותנו לאל נידו, ולמעצמת השליחות שלו להכין את העולם לביאת המשיח.

קידוש, סימני ראש השנה כולם ביחד. אווירה מרוממת וברוך השם שפע של גשמיות מתחיל לזרום לשולחנות. "שנהיה לראש" קויים בהידור עם 2 דגים שלמים.

אווירת חשמל בקהל, שירים, ניגונים ואחדות אמיתית.

ביקשנו מהקהל בקשה אחת, שכל מי שלא נרשם לארוחות הבאות יידע שהוא מוזמן לבוא בשמחה ושכולם יבואו לתקיעת שופר ב2 הימים. מחיאות כפיים של הקהל שהבטיח להיעתר לבקשתנו.

תפילת חג עם למעלה מ70 יהודים ביום הראשון ו50 יהודים ביום השני.

במהלך ראש השנה 150 יהודים בקצה העולם שמעו תקיעת שופר.

תשליך היה חזק מאוד, עשינו תהלוכה בשירה וזמרה לים, התשליך הכי יפה בעולם.

ביום השני של החג חווינו הפסקת חשמל, ואחר כך התחילו פיצוצים וגיצי אש באוויר. חוטי החשמל הראשיים של העירייה שמתחברים אלינו התחילו להישרף, בנס איש לא נפגע. התפנינו כולם במהירות ובביטחה וחברת החשמל הגיעה לנתק את החשמל הראשי. לאחר שנותקנו מחשמל וחלפה הסכנה חזרנו להמשך סעודה וברוך השם שעד תפילת מנחה חזרו לתקן. הקהל טעם קצת מסגנון החיים ומהקשיים שיש כאן בהתנהלות היום יומית.

התוועדות סיום ותפילת ערבית במניין.

ראש השנה שלא יישכח, הרגשנו בכל שלב איך אנחנו עושים מה שביכולתנו והרבי שליט"א מלך המשיח פועל ועושה ניסים.

הקהל כל כך התחבר, נהנה והתרגש והתגובות לא מפסיקות לזרום, מבקשים מבורא עולם שיכריע את הכף ויכתוב את העולם כולו לגאולה….

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!