אסור למסור אף שעל מארץ ישראל

ע"פ שו"ע כשיש מצב של פיקוח-נפש — אסור למסור אף שעל מארץ ישראל, ופלא שישנם הפוסקים פס"ד ‏שפיקוח-נפש דוחה שטחים, שעצם פסק זה הוא פיקוח-נפש! * רב צריך להתייעץ עם מומחה בטחון קודם ‏שהוא פוסק שמותר למסור שטחים * ישנם שני חשבונות: חשבון צבאי — האומר שאסור למסור שטחים, ‏וחשבון מדיני — המתיר למסור שטחים, וכשיש מצב של פיקוח-נפש אסור לערב את החשבון המדיני * כך ‏אירע שעות ספורות קודם פרוץ מלחמת יום-הכיפורים: מצד החשבון הצבאי — רצו לגייס את אנשי ‏המילואים, אבל מצד החשבון המדיני — קרי: פחד מארצות-הברית (שמא לא תשלח נשק) — לא רצו לגייס ‏את כוחות המילואים. שההתחשבות בחשבון המדיני בשעתו, היא שהביאה לריבוי הקרבנות!! בפועל ראו, ‏שבמשך כל המלחמה, לא היו זקוקים כלל לנשק שארה"ב שלחה * ואף-על-פי-כן מטעים רב, שהחשבון ‏המדיני עדיף על פני הצבאי (ו"אל תתגרה בגוי קטן"), וממילא צריכים למסור שטחים * ב"קעמפ-דייוויד", ‏היחידים שלא עמדו על דעתם בתוקף, אלא התרפסו בפני הגוי — היו נציגי ישראל * עדיין לא מסרו את ‏השטחים בפועל, ויש אפשרות להתחרט * כשיתחרטו מההחלטה למסור שטחים, תראה ארה"ב שיש לה ‏עסק עם מדינה תקיפה — וממילא תפעל להסכם-שלום בין ישראל למצרים ללא מסירת שטחים, כי הרי ‏ארה"ב מתוקף תפקידה חייבת להשיג "הסכם-שלום" * כשלא עומדים בתוקף בנוגע ל"גדה המערבית" — ‏הנה אח"כ גם בנוגע לירושלים לא יוכלו לעמוד בתוקף, אלא אם יעשה הקב"ה נס * הטוענים שאין נותנים ‏לערבים מדינה אלא "אוטונומיה" — צריכים לדעת: שמאוטונומיה תצא "מדינה פלשתינית"!!! * מצרים רוצה ‏שלום בכל מקרה, כי רק כך תקבל סיוע מארה"ב — א"כ, כשיעמדו בתוקף יוכלו להשיג שלום תמורת שלום ‏ולא תמורת שטחים!‏

מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט