שלימות הארץ: מחאה נגד הרבנים שלא עושים שום דבר בעניין

כשיהודי נמצא במדינה כל-שהיא ומקיים שם את רצון הקב"ה — נעשה הוא בעל-הבית של אותה מדינה. ‏ממילא, יש ליהודי "יפוי-כח" להכריז בשם אותה מדינה שארץ ישראל שייכת לעם ישראל!! * בעת נצחון ‏ישראל במלחמת ששת-הימים החמיצו שני דברים שהיום כבר קשה לתקן אותם: א) לא שינו "בניירות" ‏הרשמיים את הבעלות על הר-הבית, ועד היום רשום ב"ניירות" שהר-הבית שייכת לגוי; ב) גם במערת ‏המכפלה השאירו את ה"ניירות" מימות הטורקים, בהם רשום שהערבים הם הבעלים שם * הערבים ‏שמתעסקים איתם כעת, הם לא אותם ערבים שהתעסקו איתם לפני 30 שנה. את הערבים של היום לא ‏מענין כסף וכבוד * כאשר הולכים עם התורה, ע"י מתחזק בטחון היהודים בארץ הקודש, שהרי לצעירים יש ‏יותר כח בדרך הטבע, וכשיהודי הולך ע"פ התורה ש"בכל יום יהיו בעיניך כחדשים", הרי גם הוא נעשה ‏‏"צעיר" ואז יכול להתנהג ביתר בטחון.‏

י"ג תשרי תשל"ז

 
להצהרה של האו"ם — שצריכים לוותר על חלקים מארץ הקודש — אין כל תוקף, וכאשר יעמדו נגדה בעוז, ‏הרי היא תתבטל!!! * המענה שצריכים לענות לאומות-העולם הוא: לומר להם רק את האמת והיא — רש"י ‏הראשון בתורה, וכשיאמרו להם זאת בפשטות ובבירור, ובמיוחד כיון שהם מאמינים בבורא עולם וב"בייבל" ‏‏— אזי הם יקבלו * כל הצרות באות מכך שנציג יהודי תמך והסכים בשם כל עם ישראל, כביכול, בהחלטה ‏הנוראה "242". מכיון שכיום, כשלא יסכימו למסירת שטחים — יאמרו נציגי האו"ם — הרי תמכתם ב-‏‏"242"?! * כשישנו מצב ההולך נגד "תורת אמת" ו"תורת חיים" — א"א להתחשב ב"דינא דמלכותא דינא" ‏וב"שלום העיר"!!!‏ 

י"ב תמוז תשל"ז

ביקור סאדאת בארץ הקודש: מתחלק לב': א) מה עשה; ב) מדוע עשה זאת. יהודי צריך להתבונן במאורע ‏זה, וללמוד ממנו הוראה בעבודת ה' * ההוראה היא: "יש מנהיג לבירה זו", שעל-אף כל החשבונות, פעל ה' ‏ההיפך ממה שחשבו * פרט נוסף בביקור: אף שהיו עליו איומים ולחצים שאם יבקר באה"ק, יפסיקו לתת לו ‏נשק וכדו' — בכ"ז, לא התחשב בשום מדינה ועשה מה שהוא החליט, ודוקא החלטתו זו, היא שהפכה את ‏יחס המדינות כלפיו — לטובה * ההוראה הנלמדת מכך: כאשר ישנו ענין שמועיל לארץ הקודש — צריכים ‏לעמוד עליו בכל התוקף, ולא להתפעל משום לחץ — ודוקא שיטה זו היא שתועיל!! * גם אם סאדאת ידרוש ‏שימסרו שטחים לפלסטינים — צריכים לעמוד בתוקף ולדעת, שכל דרישותיו הן מן השפה ולחוץ -כי הרי ‏ודאי אינו רוצה בהתחזקותם * במלחמת יום-הכיפורים, הלכו שיטה של "כניעה ללחץ", ולא פתחו במלחמת-‏מנע — אף שידעו על כוונת מלחמה, ושיטה זו היא שהביאה לכל הקרבנות! * כשרב הולך לפסוק דין האם ‏מותר למסור שטחים מארץ ישראל — כדאי שיתבונן בלקחי העבר * כשם שכשיש חולה — צריכים ‏להתחשב רק בדעת רופא, כך בנושא של מסירת שטחים — צריכים להתחשב רק בדעת אנשי הבטחון! * ‏החשבונות שעל-ידי ויתורים ישיגו שלום הם חשבונות של "ספק" ו"שמא", משא"כ הסכנה שתצא מכך היא ‏בגדר "ודאי"!!!‏

מוצאי ש"פ ויצא ט כסלו, בחדרו, תשל"ח