איסור מסירת שטחים - לא רק בארץ

בשבוע שעבר, בערב שבת, תקפו מספר נערים אפרו-אמריקנים חסיד חב"ד. החסיד נפצע כאשר מצבו מוגדר קל והוא טופל ע"י כוחות הצלה במקום. אחד הפורעים נתפס ונעצר. 

לאחר מכן, ביום ראשון האחרון הציתו קבוצת נערים אפרו-אמריקנים אוטובוס-תלמידים של בי"ס 'בית רבקה'. האוטובוס, שהינו בבעלות יהודית, עלה כליל בלהבות. בתמונה לעיל ניתן לראות את רגע ההצתה כפי שתועד במצלמות האבטחה. פשע שנאה זה אירע בסמוך לבי"ס לבנות 'בית רבקה' בשדרת ברוקלין פינת לעפערטס. עד כה נעצר נער כבן 11 שזוהה בצילומי האבטחה. בתמונה: הנער שהכה את החסיד חב"ד בערב שבת שעבר.

אזהרת הרבי שליט"א מלך המשיח לגבי מכירת בתים בבעלות יהודית  לגוי

פשעי שנאה אלו, מזכירים את אזהרתו הנחרצת של הרבי שליט"א מלך המשיח בדבר איסור מכירת הדירות בשכונה יהודית לגוי. במספר הזדמנויות הבהיר לתושבי השכונה שהגירה יהודית מחוץ לשכונה, מביאה בעקבותיה "פוחזים ואנשי בליעל השוללים ממונם של ישראל, ולעמים גם גורמת להסתעפות  של עסקי נפשות (וכנודע מכמה מקרים של הריגה ר"ל, על כל פנים, מכות, "קטלי' פלגא")" (לקו"ש כרך ו' עמ' 354).

יש לחוש שמא באו על עסקי נפשות 

הרבי שליט"א מלך המשיח מצטט באותה הזדמנות את ההלכה המובאת בשולחן ערוך הלכות שבת סימן שכ"ט:

"ועוד הלכה - אף שאינה דומה ממש: 

נכרים שצרו על עיירות ישראל . . ויש לחוש שמא באו על עסקי נפשות, ואפילו עדיין לא באו אלא ממשמשים לבוא, יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללין עליהם את השבת. ובזמן הזה שאנו דרין בין האומות ששוללין והורגין, אפילו אם לא באו אלא על עסקי ממון, מחללין עליהם את השבת, לפי שאם לא ינחינו הישראל לשלו ולבוז יהרגנו, וחזקה שאין אדם מעמיד עצמו על ממונו ויש לחוש שמא יעמוד אחד נגדם ויהרג והרי זה עסק נפשות". 

במקום אחר, מסביר הרבי שליט"א מלך המשיח שיסוד הלכה זו בעירובין מה,א. ואמרו בגמרא שם ש"עיר הסמוכה לספר" היא "נהרדעא", ופירש"י: "שהיתה סמוכה לנכרים מצד אחד, ולעיירות שיושבין בהן בני גולה מצד שני". ובמקום כזה, אפילו כשברור שאין שום כוונה אצל האויב לבא על עסקי נפשות (דבמקום שיש רק "ספק" נפשות, מחללין גם בעיר שאינה סמוכה לספר), מ"מ אסור לאפשר לנכרים להכנס לעיר, גם כשכל כוונתם היא רק לקחת קש ותבן לבהמותיהם. וטעם הדבר כדפירש"י "שמא ילכדוה, ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש לפניהם". ולא זו בלבד, אלא שאפילו כוונה רחוקה של הנכרים ("ממשמשין לבוא"), הופכת את המצב לפיקוח נפש מידי, עד שההלכה מצווה לצאת נגדם מיד בשבת קודש בכלי זיין.

גם כשמדובר בגוי ידידותי

וכל כך למה, משום שהתורה קובעת, שאסור בשום אופן להחליש את ההגנה הטבעית של יהודים בפני הגוים. ולכן, עצם האפשרות, שאולי ע"י שיכנסו ליקח קש ותבן, יתעוררו בעתיד לכבוש את העיר, ובזה תהא הארץ נוחה יותר ליכבש בפניהם, הנה אפשרות זו הופכת את המצב של "ממשמשין לבוא" (על תבן וקש בלבד!) לפקוח נפש מיידי.

והנה שם לא מדובר באויבים שנלחמים בנו (וכנ"ל שאין אפילו ספק נפשות), כי אם בנכרים סתם. והשו"ע מעיד שרצונם רק בקש ותבן לבהמותיהם. ולכאורה למה לא להראות קצת "גמישות" ואנושיות, למה לא לתת להם להכנס ל"מטרות הומניות", למה לחלל שבת קודש ללא צורך?!

אלא שדעת תורה אומרת: גם כשלא קיים כל ספק לגבי מטרותיו הידידותיות של הגוי, מ"מ אסור בשום אופן לאפשר לו להמצא במקומות כאלו, שמשם יהיה לו קל יותר להזיק ליהודי. כלומר: הסיכוי, אפילו הקלוש ביותר, שאולי יבוטלו בעתיד גבולות בטחון (גם לגבי נכרי שאינו אויב), הופכת מצב זה לפקוח נפש מיידי, המחייב אותנו לצאת למלחמה נגד הגוי בשבת קודש.

איסור מסירת שטחים - רק מצד פיקוח נפש

כאמור לעיל, המקרה שמובא בגמרא לא התרחש בארץ הקודש כי אם בבבל (בנהרדעא). אי-לכך, מסביר הרבי שליט"א מלך המשיח, איסור מסירת כל שטח בבעלות יהודית (שהינו גם חלק משכונה או עיר יהודית) הוא רק מצד פיקוח נפש ולא מטעם אחר (כגון קדושת הארץ ו'לא תחנם'). איסור זה חל בכל מקום בו ישנו קיבוץ של בני-ישראל, ולא רק בארץ הקודש. 

אירועי השנאה שהתרחשו בשכונת קראון הייטס, רק מאששים ומאמתים שוב את אזהרתו של הרבי שליט"א מלך המשיח. 

פסק ההלכה כאשר הגוי מכריז מלחמה

והנה אין חולק, שהמצב בשטחי יהודה ושומרון הוא כדין "עיר הסמוכה לספר", כי כל מקום שאליו יכנסו הערבים במסגרת אוטונומיה וכ"ש וק"ו "מדינה פלסטינית" רח"ל, מחליש ע"פ טבע את בטחון היהודים הסמוכים לשם, ועד שפותח את כל הארץ לפניהם, וכפי שראו במוחש בשנים האחרונות.

ואדרבה, שהמצב בארצנו חמור פי כמה וכמה מדין השו"ע הנ"ל. כי בשו"ע אין מדובר על אויבים אלא על נכרים סתם, משא"כ כאן הרי אלו מחבלים רוצחים שטבחו והרגו בנו ללא רחם, אלפי אנשים נשים וטף ר"ל.

ועוד, שבשולחן ערוך יש ג' ספיקות: א. דרק "רוצים לבוא", ואולי לא יבואו, ב. שהרי מבקשים רק תבן וקש, ומיד יצאו חזרה לדרכם, ג. גם אם ירצו לכבוש העיר הסמוכה לספר, מי אמר שיצליחו. ואף על פי כן יוצאים עליהם בכלי זיין בשבת. והיינו שעל אף כל הספקות הנ"ל, קובעת התורה שזהו פקוח נפש כבר עתה. וכל שכן וקל וחומר בשאלה שלפנינו בארץ ישראל, שמדובר על מסירה בידים של העיר עצמה הסמוכה לספר, ופתיחת כל הארץ לפני האויבים.

ולכן, אפילו אם היה בא אליהו הנביא, ומעיד שכוונת הערבים אמיתית בהסכמי השלום, גם אז לא היה ניתן למסור להם ח"ו שום שטח, ולא (רק) מפני קדושת הארץ או "לא תחנם" (שהרי הדין בגמרא הוא אודות נהרדעא בבבל), כי אם מטעם פקוח נפש. כיון שכאמור, האפשרות להחלשת מצב הבטחון הטבעי של עם ישראל, היא עצמה נחשבת בהלכה לפקוח נפש מיידי הדוחה שבת. וזאת ללא כל קשר להבטחות שלום, ללחצים מדיניים וכו'.