"מהבוקר לא בא אוכל לפי" || בחור בקבוצה תש"פ
מכתב מזעזע של בחור, אחד מ200 התמימים בקבוצה תש"פ, שנשארו רעבים ללחם כפשוטו, משום שמישהו החליט לסגור להם את המטבח, מסיבות לא מובנות
לתרומה מאובטחת, כנסו לאתר צ'רדי: https://www.charidy.com/sevenseventy
שלום וברכה לכל מי שקורא את השורות הבאות.
אבקש מכם שתקדישו דקות קצרות לנושא החשוב-מאוד הזה.
שמי שניאור, ואני תמים שזכה להימנות בין תלמידי התמימים של קבוצה תש"פ. המכתב הזה מיועד לאנ"ש, חסידי חב"ד ותמימים שמפעפע בהם 'גאון יעקב' חב"די, שיהיו גאים לספר בעוד שנים, שבזמן הקורונה, ליבה של חסידות חב"ד לא חדל מלפעום, ומבלי לסכן חיי אדם, ליובאוויטש המשיכה להיות 'אקטיב'.
ככל הידוע לי, להיות בחור חסידי שנוסע לקבוצה ולומד בסדרי הישיבה כל יום מהבוקר עד הערב, זו איננה עבירה. כך חונכתי ע"י הורי שי', וכך ע"י המשפיעים בישיבה וגם המלמדים בחדר. אם אכן אין בלימוד תורה שום בעיה, אני שואל כאן את השאלה הפשוטה:
מדוע מותר לאדם אחד להחליט שלא מגיע לנו לאכול יותר?
מדוע כמעט 200 בחורים ששייכים למשפחות חב"דיות טובות, שמעולם לא נזקקו (ב"ה!) לחסדי נדיבים ותורמים, צריכים להסתובב יום שלם רעבים, ולצפות שאברכים חסידיים יוזילו מהונם הדל עבורם, בשעה שכספם מונח בכספת?
הדברים אמורים לגבי מה שהתרחש כאן, בד' אמותיו של הרבי מלך המשיח, בימים האחרונים.
אינני איש שמבין גדול בפוליטיקה ובתככנות.
אני תכננתי לפגוש את המקלדת כדי לכתוב בה פלפול בנגלה, ולא מכתבים עצובים.
אך כשהבטן מקרקרת מרעב, והמוח לא מצליח להתרכז מול התוספות, אין ברירה אלא לעשות משהו שיכול לפתור את המצב. והוא, ליידע אתכם, חסידי חב"ד, במה שמתרחש כאן.
בשבוע שעבר גילינו כי הוחלט כי הקיץ הקץ על ישיבת תומכי תמימים המרכזית. פורסמה מודעה על-פיה החל מ"יום ראשון הקרוב" (קרי, אתמול) המטבח יפסיק לפעול, ולא ינתן אוכל לתמימים.
החל מאתמול חדר האוכל נעול. אחרי שחרית – אין ארוחת בוקר, לפני מנחה – אין ארוחת צהריים, ובהפסקת ערב – אין ארוחת ערב.
אמנם אומרים שלמילים יש כח חזק, אבל אינני בטוח שבכוחן לשתף את הקורא בתחושת הרעב. רק אם תנסו גם אתם לא לאכול במשך יום שלם, מתוך ידיעה שאין לכם מה לאכול, תחושו את ההרגשה הנוראה שלנו. וזה קשה מאוד.
וכאן אני שוב שואל:
במה חטאתי? בכך שהקשבתי להנהלת הישיבה, ראש הישיבה הרב לבקובסקי ומנהל הישיבה הרב זרחי שהורו לכולנו להישאר כאן ולהמשיך ללמוד? בכך שהחלטתי שאינני מעוניין להדביק אנשים מבוגרים במטוס ועלי להישאר כאן ולשמור על כללי הזהירות? בכך שלא רציתי לגרום לחילול שם ליובאוויטש ולתפוס חלק בידיעות על ה"חב"דניקים שהדביקו המונים"? ובעיקר: בכך שמונח לי הדבר הפשוט עליו חונכתי, ש'קבוצה' היא שנה תמימה במחיצת הרבי שליט"א מלך המשיח, וכל עוד אין סיבה לעשות זאת, את שנת הקבוצה ואת הרבי שליט"א מלך המשיח לא עוזבים?!
האם המעשים שמניתי לעיל הם עבירות? לא. אז מדוע החליט מי שהחליט שאסור לי להתקיים כאן? מדוע בכלל אין עם מי לדבר, ומתייחסים אלי כאל טרדן, כאשר בסך-הכל מה שאני מבקש הוא דבר מאכל להכניס לפי?
הנהלת הישיבה, הרב לבקובסקי והרב זרחי, פנו אליו וביקשו ממנו כי יאפשר לתמימים להמשיך ללמוד במנוחה; אך הוא בשלו. רבני השכונה, הרב אזדאבא והרב ברוין, העבירו מסר חד-משמעי כי ע"פ ההסכם שנחתם אך לפני חודש בפיקוח הרבנים, יש להמשיך לספק לנו ארוחות [וכאן אני חייב לציין לטובה את הרב ברוין, שתרם מכספו האישי סכום כסף מכובד ע"מ לעזור לבחורים להשיג אוכל בימים אלו באופן זמני]. ההורים שלנו, אבא ואמא, שנמצאים הרחק מכאן וכל-כך מודאגים ומוטרדים מהעובדה שבזמן שהם מכינים בבית אוכל לכל ילדיהם, הבן הרחוק שמעבר לים מתפוצץ מרעב אך אין להם איך לעזור לו, מתקשרים אליו ומתחננים לקבל הסברים; אך הוא בשלו. לא מוכן אפילו לדבר עם ההורים שלנו!
ולמה? למה? למה? מה לא עשיתי בסדר, שהאיש החליט שאין לי את הזכות שיש לו, לאשתו, לילדיו, הזכות לאוכל?! ואם זה לא הספיק לו, לאחר שלפני למעלה מחודש הוא פינה אותנו מבנין הפנימיה 1414, אך בהוראת הרבנים וההנהלה הוא המשיך לממן עבורנו מקום שינה חילופי, ואתמול הודיע שגם את התקציב הזה הוא מפסיק! לאן אני אמור ללכת?! לים?!
כן, אני יודע שאנשים לא אוהבים מחלוקת, זה מצוין. אני יודע שאנשים תוהים מדוע בימים כאלו של התעוררות אדירה לאחדות, מגיע בחור צעיר והורס להם את החגיגה. זו הייתה יכולה להיות שאלה טובה, אלמלא בזמן הזה לא הורעבו כמאתיים בחורים!!! ולא מדובר על קבוצה קטנה, וצעקנית, ושולית, מדובר על בכירי התמימים ב-770 מכל ישיבות חב"ד בארץ הקודש! ואם כבר מזכירים אסונות, אז כן, לא לכל הבחורים כאן יש שני הורים ר"ל.
ומה תעשה אמא הבודדה שיושבת בארץ ולבה יוצא אל בנה, שבסך-הכל לומד בקבוצה?!
היום כולם יודעים, לפחות בדיעבד, שלא היתה ואין שום סיבה מוצדקת שבחורי ה'קבוצה' יחזרו לארץ. הלימודים כאן נמשכים בשיא השטורעם במשך כל החודש וחצי האחרונים. נכון, התנאים השתנו מעט, פחות נח להיות פה, אך הלימוד לחלוטין לא נפגם. ובאופן אישי, על עצמי אני יכול להעיד כי בתקופה זו הלימוד הוא ב'שטייגען' גדול הרבה יותר! אנו חשים אחריות רצינית ביותר, להימנות על לגיונו של מלך, וללמוד בישיבה היחידה בעולם!
לא-סתם, רק לפני ימים בודדים הגיע אל בית המדרש המאולתר שלנו ראש הישיבה הרב לבקובסקי, ומסר לנו שיעור כללי נפלא בגדר 'שליחות במצוות' ע"פ החלוקה ל'פועל' ו'נפעל', הוא עשה זאת כי מולו ישבו קרוב למאה בחורים ושתו בצמא את דבריו, לאחר שחלה בווירוס ובמשך חודש לא מסר לנו שיעורים. בתום השיעור פנה אלינו ראש הישיבה בקול רועד מהתרגשות, ומעומק הלב אמר לנו "אני מקנא בכם! מגיע לכם את כל השבחים שבעולם! בזמן שאנשים רבים עובדים קשה כדי להשמיץ אתכם ולהעליל עליכם עלילות דם, לכם זה לא משנה, אתם ממשיכים להחזיק את העולם עם התורה, וממשיכים לגרום נחת רוח לרבי. אני פשוט מקנא בכם!" אמר לנו הרב ממרומי שנותיו, בחיבה והתרגשות גלויה.
לא עשינו דבר רע. לא הזקנו לאיש. כל בקשתנו היא להמשיך וללמוד כאן, ליד הרבי. על-פי רצונו הקדוש, על-פי פסק הרבנים, ועל-פי הוראת ההנהלה.
איננו רוצים לחיות כאן בדוחק וברעב, ואת המעט לקבל מחסדם של אנשים חסידיים שגם בכיסם אין הפרוטה מצויה, הננו דורשים את המינימום המגיע לנו, לקבל אוכל ולפחות תקציב למקום לינה, מתוך תקציבי-עתק שמקבל [ - - -] מהמדינה, ושכר-לימוד אסטרונומי ששילמו הורינו. אין לנו איפה להכין לעצמנו אוכל, אין לנו ממה להכין אוכל, ואין לנו רצון וזמן לעשות את זה.
אנא, רחם עלינו ואפשר לנו להתקיים, ולקיים את העולם כולו.
קשה לסיים את המכתב הזה, ואני מקווה שמישהו שקורא את הדברים האלו, שנכתבו מתוך ליבי וכולם אמת ויציב, יתעורר וינסה לסייע לנו ול[- - -] להגיע למצב הגיוני, צודק, וחסידי יותר. אני מתחנן בפניכם שכך יהיה! בבקשה, עזרו לנו!
בתקווה שהנושא יהפוך במהרה ללא-רלוונטי, בהתגשמות היעוד "והסירותי מחלה מקרבך" ו"מעדנים מצויים כעפר", בהתגלותו של הרבי שליט"א מלך המשיח, בגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש!
תודה רבה לכולכם על הקריאה, וישר כח על העזרה וההזדהות.
https://www.charidy.com/sevenseventy
תגובות