תחקיר: היכן היה חיל האויר בבוקר המתקפה?

עם שיגורי הרקטות הראשונים הוזנקו המטוסים צפונה, במקום לעזה. כשכבר הגיעו מסוקים לדרום, לא היתה להם מספיק תחמושת, ולא ניתנו הוראות ברורות לטייסים, שפעלו בתעוזה רבה. בשנים האחרונות הוחלט לצמצם בצה"ל את השימוש במסוקים, שדווקא הם הוכחו כיעילים בלחימה

עדויות חדשות מתוך חיל האוויר ממשיכות להצביע על הפערים החמורים בצה"ל ב-7 באוקטובר, והעובדה שלקח שעות רבות להבין את גודל המתקפה הרצחנית על יישובי הנגב המערבי והמוצבים בקרבת הגדר. באחת מהן מספרים טייסי מילואים כי מיד עם תחילת שיגורי הרקטות בשעה 06:28, הוזנקו לאוויר שני מטוסי קרב מבסיס חצרים. כחלק מנוהל קבוע, טייסי הקרב קיבלו פקודה לפטרל סביב אסדת הגז 'תמר' מחשש לפגיעה בה באמצעות כלי טיס לא מאויש במקביל לשיגורים.

הטייסים פטרלו באוויר בסביבות שעה, ולא ידעו אף לא פרט אחד על מה שמתחולל על הקרקע, מאחר ומרכז השליטה של חיל האוויר לא עדכן אותם. בדיעבד התברר שגם אוגדת עזה ופיקוד הדרום התקשו לבנות תמונת מצב מלאה על הזוועות.

ברגע שזוג מטוסי הקרב נחתו בחזרה, בטייסת גילו בתדהמה את הפרטים. גורמי חיל אוויר אחרים אמרו, כי אם היו מבינים במהירות ב'בור' בקריה את גודל האירוע בדרום, היו מפעילים את מטוסי הקרב לתצפית מעל השטח, יצירת בומים על קוליים להפחדה, ירי באמצעות תותח וולקן (המטוסים היו חמושים בטילי אוויר-אוויר בהתאם לאיום הכטבמ"ים) כדי למנוע מעבר של אלפי מחבלים והמון פלסטיני אלים מרצועת עזה לשטח ישראל ואף לסכל את החזרה שלהם לשטח הפלסטיני. גורמים נוספים בצה"ל, הוסיפו: "זו חוכמת הבדיעבד. זו היתה הפתעה מודיעינית מוחלטת מבחינת חי"א. אף אחד לא עדכן את חיל האוויר לפני על התרחשות חריגה. החיל כולו התעורר לסיוט ולקח זמן לעכל את גודל האירוע".

בעקבות המידע הראשוני שהועבר מהשטח, מצוקת המפקדים באוגדת עזה והקריאות התכופות לעזרה, הוקפצו מבסיס רמת דוד שני מסוקי קרב. למסוקים לקח זמן להמריא ולהגיע למרחב אוגדת עזה בהתאם לכוננות שנקבעה מראש. לדברי גורמי צבא, "גם כשהם הגיעו לקח זמן להבין את התמונה המלאה; מי הם כוחות צה"ל ומי אויב, מה קורה ביישובים, מה מותר לעשות ומה לא, על מי ניתן לירות ועל מי לא. ברגע שניתנו האישורים, מהר מאוד נגמרה התחמושת. גם טילים וגם תותחי הוולקן. כשאתה טס רחוק מרמת דוד לאוגדת עזה, ואתה צריך מספיק דלק, אתה סוחב פחות תחמושת מהרגיל", הם מסבירים.

מאוחר יותר היו אלו מסוקי הקרב שהגישו סיוע קרוב לכלל הכוחות בקרקע, תוך סיכון גדול מאוד, אומץ לב, חתירה למגע, ובאינטנסיביות חריגה לחיל האוויר זה עשורים. במקרים לא מועטים התעקשו טייסי מסוקי הקרב להנמיך טוס, ולהשתלב בירי באופן חסר תקדים ואף היסטורי-ישראלי לעבר מחבלים שחדרו לשטח ישראל, פשטו על מוצבים ויישובים.

בניגוד גמור לתרומת מערך מסוקי הקרב של חיל האוויר, הוחלט בצמרת צה"ל כבר לפני שנים לבצע תהליך המתת חסד הדרגתי לטייסת ה'פתן' הוותיקה, ולהישאר באופן חסר היגיון עם טייסת מסוקי קרב מסוג אפאצ'י לונג-בואו ('שרף') מתוך תקווה שהאיום יפחת, וכלי הטיס הלא מאוישים והחמושים יצמצמו את הפער. במקביל התנהל שיח מקצועי בין צה"ל למשרד הביטחון והאמריקנים על האפשרות לרכוש בעתיד כעשרים מסוקי קרב מסוג "אקו" החדשים תוצרת חברת "בואינג" אך עד כה שום עסקה לא נחתמה.

התחקירים המבצעיים על תרומתם הייחודית והבלתי ניתנת להחלפה של מסוקי הקרב בשבוע הראשון של המלחמה בזירה הדרומית - ובטח עם היציאה לתמרון הקרקעי, ומאוחר יותר בדרום לבנון - התנפצו למטה הכללי של צה"ל בפרצוף. לדברי קצינים בזרוע היבשה, "חיל האוויר היה עסוק בלהתכונן למלחמה במעגל שלישי נגד איראן ולמב"מ בזמן שאיראן הגיעה אלינו בצעדי ענק מבלי שאף אחד יבין את גודל האירוע".

שר הביטחון יואב גלנט כבר קיים סדרת דיונים בנושא מערך מסוקי הקרב, והחליט שחיל האוויר יפעיל שתי טייסות מסוקי קרב באופן קבוע תוך הארכת חיים של המסוקים הקיימים, ויירכוש בהדרגה מסוקי ה"אקו" של "בואינג" בהקדם. בנוסף לכך, נודע לוואלה, כי חיל האוויר ומשרד הביטחון החלו לבצע בדיקות ראשוניות לרכש שתי טייסות מסוקי קרב מדגם בינוני בדומה למסוק הקרב ה"להטוט" (יוז MD 500 דיפנדר), שפעל בעבר בשירות חיל האוויר בדגש על הזירה הצפונית, ויצא משירות לפני יותר מעשרים שנה.

גורמים בכירים בחיל האוויר מתעקשים כי מסוקי קרב קלים יכולים להוות פתרון מבצעי מהיר ויעיל לחדירות בגבולות המדינה, בתנאי שימתינו במנחתים מוגנים בקרבת הגבול ובהפעלה מהירה של כוחות מהאוגדות המרחביות. בצמרת צה"ל נתנו אור ירוק להצעה, ותהליך בדיקת דגמים ועלויות עלה שלב בשבועות האחרונים.

לפי מקורות צבאיים, לפני כארבע שנים הוגשה הצעה אמריקנית לצה"ל ומשרד הביטחון להחליף את מערך מסוקי היסעור, שסובל מבעיית שמישות במלחמה הנוכחית בגלל התיישנות המסוקים (אחד עלה באש לאחר שנפגע מטיל נ"ט), ומערך מסוקי הקרב ב-24 מסוקי 'שינוק', ועוד 10 מסוקי 'אפאצ'י-אקו', בעלות של 2.4 מיליארד דולר, שהשנה היו אמורים להגיע לו היתה מדינת ישראל חותמת על העסקה. אולם היא נדחתה על הסף, וחיל ה