משהו לחמם את הלב

יום הכיפורים, בית-הכנסת של הרבי הזקן, הצדיק רבי שניאור זלמן מליאדי – מחבר ספר ה'תניא' וה'שולחן ערוך' – מלא מפה לפה. הרבי מתעצם בתפילתו וכולו דביקות. לפתע הוא מפסיק, מסיר את טליתו ובצעדים מהירים יוצא את בית-הכנסת ונעלם באחת הסימטאות...

לאן הלך הרבי?

לאחר זמן נודע כי הוא נכנס לבקתה נוטה ליפול שעמדה ברצה העיר, שם שכבה אישה יהודיה, חיוורת וחלושה, שטרם התאוששה מלידת תינוקה. זקוקה הייתה, באופן דחוף ביותר, לאוכל חם. פיקוח נפש! הרבי הגיע ברגע הנכון. ללא שהיות ושאלות חימם עבורה מרק והאכילה, עד שניכר היה כי התאוששה מחלישותה.

כאשר הרבי שליט"א מלך המשיח סיפר את הסיפור הזה, הוסיף: חישבו! כאשר הרבי הזקן עומד בעיצומה של עבודת התפילה, תכלית השלמות, במקום קדוש וביום הקדוש, ועם כל זאת הוא מרגיש במצוקתה של יהודיה הנמצאת "בקצה העיר" וזקוקה לעזרה!

תורת החסידות מלמדת אותנו שגם כשאנו עוסקים בעניינים נעלים ביותר, אין לנו לשכוח מעוד יהודי הזקוק למשהו שיחמם את נשמתו, ועלינו לעסוק בכך באופן אישי.