השליח בקונסוליה, עם כיתוביות

שמעון מרסר-ווד דובר הקונסוליה הישראלית בניו יורק, כשהיה שליח בהודו, תמיד השאיר מקום במכולה שלו לצרכים של הבית חב"ד. הוא מודה לשלוחי הרבי שליט"א מלך המשיח בעולם, ובראשם לשלוחים בהודו שהוא זכה להכיר יותר מקרוב בזמן עבודתו בשגרירות שם. בדבריו ניכרת השפעת לימודי גאולה ומשיח. בסיום, מברך אותו המנחה, הרב קרליבך, שבקרוב הוא לא יעבוד יותר בשביל משרד החוץ...

■ לפני שאני פונה אליכם בתור נציג הקונסוליה, יש לי חוב אישי של הודיה שאני חייב לכולכם. כי כל חיי, בכל כך הרבה מקומות וכל כך הרבה נקודות, מאז שעזבתי את בית הוריי בגיל שמונה עשרה, כל כך הרבה מכם, כל כך הרבה שלוחי חב"ד היוו עבורי כל כך הרבה אור במקומות של אפלה, כל כך הרבה עידוד בזמנים של חולש,. וכל כך הרבה בהירות בזמנים של מבוכה. אני צריך להודות לכם, כולכם, עבור זאת.
■ ולי, מעולם לא היתה לי את הזכות הענקית לפגוש את הרבי מליובאוויטש פנים אל פנים, אבל, על ידי כל כך הרבה מכם, כשאני נכנס למקום קדוש זה, אני מרגיש שאני נכנס למקום זר. אני מרגיש די בבית.
■ כי כולכם, כל אחד מכם, שפגשתי בכל מקום בעולם, היתה לו המעלה של שלוחו של אדם כמותו. כולו של השליח הוא כמותו של המשלח ממש!!
שכל מציאותו היא מציאות השליח. כל פעם שישבתי עם אחד מכם, ולמדתי עם אחד מכם, וצחקתי עם אחד מכם, ואמרתי "לחיים" עם אחד מכם, אני מרגיש שישבתי עם הרבי. וכעת שכל כך הרבה מכם כאן באותו חדר,
בשם מדינת ישראל להודות לכל השלוחים, של הרבי שליט"א מלך המשיח על שיתוף הפעולה המדהים בין משרד החוץ ומדינת ישראל, ובין השלוחים של הרבי בכל מקום שהם.
■ לי היה ברור כשאני יצאתי לשליחות הקודמת שלי בארץ הודו, שהדבר הראשון שאני עושה כשאני מוציא מכולה עם הדברים שלי, זה לוודא שיש מקום לשלוח
לדברים של הבית חב"ד. וחס וחלילה, חס ושלום כשהיה מוטל עליי לעסוק באיזה ענין קשה, היה לי ברור שהטלפון הראשון שאני מרים זה לשליח של הרבי בעיר שהוא ממש ידידי יקירי כאח לי שיושב לפנינו עכשיו.
■ זה קורה בכל כך הרבה מקומות, זה קורה בכל כך הרבה מצבים, שהשלוחים של המדינה והשלוחים של הרבי משלבים ידיים. כי כולנו משרתים גוף אחד, כולנו משרתים נפש אחת של כלל ישראל.
■ ויש ענין מיוחד שמדברים עליו הרבה בארץ, וכאן, מה אנחנו יכולים לעשות, שואלים אותי בתור דובר הקונסוליה, מה אנחנו יכולים לעשות כדי לקרב את הנוער היהודי באמריקה לארץ ישראל. יש חשש גדול שהם לא מרגישים מחוברים לישראל, לא מרגישים קשורים.
התשובה מאד מאד פשוטה. ברגע שיהודי קשור לנפש היהודית שלו, מן הסתם הוא יהיה קשור גם למדינת היהודים ולארץ ישראל. וזו השליחות שאתם מבצעים בכל מקום. אז זה אחד היעדים הכי חשובים של משרד החוץ, לקשר את היהודים בארץ ישראל ואת היהודים מחוץ לארץ ישראל, ולא יכולנו לבקש לעזר יותר חזק ויותר תקף ויותר מוצלח מכם, שלוחיו של הרבי שליט"א מלך המשיח.
■אברהם אבינו נשלח, קיבל עליו שליחות. "לך לך מארצך" למקום שאתה אפילו לא יודע, ומרגע שהוא קיבל את השליחות, רק צרות. רעב, ומלחמה, ועקרות, וגירוש ישמעאל, ועקדת יצחק, רק צרות!! רק מכשולים!! רק מניעות!!
כל בן אדם סביר, היה מזמן אומר "טוב, מה לעשות..." קיבלתי שליחות, אבל העסק לא הולך, צריכים לוותר, נעשה משהו אחר "במקום". אבל כולנו יודעים, שאברהם אבינו לא היה בן אדם "סביר."
■כל מי שמכיר שליחי חב"ד יודע שגם אתם לא אנשים סבירים. אז השנה אני לוקח מכם את החוסר סבירות הזו, להמשיך, למרות המכשולים, למרות המניעות, למרות כל דבר שעומד בפניכם, להישאר דבקים במטרה, להישאר דבקים בשליחות, ולהמשיך אותה הלאה מכח אל כח ומחיל אל חיל.
■מנחה הכינוס: תודה לך ר' שמעון, בשם כל השלוחים, תרשה לי לברך אותך, שבקרוב, לא תעבוד יותר בשביל משרד החוץ, בגלל שלא יהיה יותר "חוץ."
כל העולם יהיה ארץ ישראל!! בקרוב ממש!!