בתקופת הרמב"ם הניחו רק תפילין דר"ת

כ' טבת תשע"ה סיום הרמב"ם בבת ים עיר הגאולה. כ' טבת תשע"ה סיום הרמב"ם בבת ים עיר הגאולה. בהשגחה פרטית באותו יום למדו פרק ג' מהל' תפילין ברמב"ם עם השגות הראב"ד, ושם בהלכה ה', זה המקור לארבעה זוגות תפילין שיהודים מניחים בימות המשיח.

הרמב"ם שנולד בספרד, לא הכיר את רש"י, ובעלי ה"תוספות" - נכדיו של רש"י, עדיין לא נולדו. הרמב"ם מעיד על עצמו בכתביו, שהיה מניח בתחילה תפילין לפי סידור הפרשיות שנודע אח"כ בשם "תפילין של של רבינו תם" - עם "הויות באמצע", כפי ששמע בקבלה איש מפי איש. לאחר מכן, מעיד הרמב"ם על עצמו, שמע קבלה שמניחים בתפילין פרשיות לפי סידור הפרשיות המקובל בימינו, (לפי רש"י - מימין הקורא: 1. קדש, 2. והי' כי יביאך, 3. שמע, 4. והי' אם שמע), וזה התקבל על דעתו, וכך הוא פסק בספר "משנה תורה" - "יד החזקה".

הראב"ד חולק על הרמב"ם בשני ענינים, ומביא את הקבלה מרב האי גאון, שסידור הפרשיות בתפילין הוא עם "הוויות באמצע", (כמו רבינו תם: 1. קדש, 2. והי' כי יביאך, 3. והי' אם שמע, 4. שמע), וגם, שסידור הפרשיות לפי הראב"ד הוא "לימין המניח", ולפי הרמב"ם "לימין הקורא".

בזמן הרמב"ם והראב"ד, בזמן רש"י והתוספות, היו מניחים רק זוג אחד של תפילין, ואם סידור הפרשיות לא נכון, התפילין פסולים, כמו שכותב הרמב"ם. מזמן חכמי הקבלה, התגלה שההבדלים בתפילין הם דרגות בקדושה. תפילין רש"י חייב כל אחד, תפילין רבינו תם, כפי שכותב השו"ע "ירא שמים", ומקובל מזמן הבעש"ט, שחסידים הניחו תפילין של רבינו תם (ר"ת) אחרי החתונה.

הרבי שליט"א מלך המשיח אומר שבימות המשיח יניחו ארבעה זוגות תפילין, וכפי שרואים עכשיו, בימות המשיח בהם נמצאים כעת בפשטות, שמאות יהודים מניחים ארבעה זוגות תפילין, והולך ומתפשט ואור.