• ב"ה ימות המשיח!
  • י' סיון התשפ"ד (16.06.2024) פרשת נשא

אסור לאבד את הראש (פרשת ויצא)

כאשר יעקב מצא את עצמו הולך לישון בשדה הפתוח, הוא מיהר להקיף את ראשו באבנים שיגנו עליו מה משמעות הפעולה, ומה יכול כל אחד ללמוד מפעולתו. רעיון קצר לפרשת ויצא
אסור לאבד את הראש (פרשת ויצא)
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה ומצוות המקיפות את כל חיי האדם. לכל כיוון שאנו פונים אנו מתחייבים במצוות רבות, מצוות-עשה ומצוות לא-תעשה.

אם כן מדוע הוא לא פטר אותנו מטרדות היום-יום, מקשיי הפרנסה וכל דבר שמונע מקיום המצוות? אילו היינו משוחררים מכל הטרדות הללו, היינו יכולים להתמסר הרבה יותר ללימוד התורה וקיום מצוותיה!

את התשובה לשאלה זו אנו מוצאים בתחילת פרשתנו, המספרת על מהלכיו של יעקב אבינו, המובחר שבאבות. יעקב יצא מבאר-שבע והלך לחרן. 

יש כאן מצב של ירידה רוחנית. בבאר-שבע ישב יעקב ליד אביו, באוהלה של תורה, במקום שבו המצוות מזדמנות בנקל ואילו העבירות רחוקות מן העין. לעומת זאת, חרן - שכדברי חז"ל, כשמה כן היא: "חרון-אף של עולם" - הייתה מרכז של עבודת אלילים, מידות רעות ושאר דברים שליליים.

יעקב הלך לחרן על-אף כל זאת. הוא הבין, שלא די בעצם הישיבה באוהלה של תורה וההסתופפות בעולם של קדושה וטהרה. זה היה טוב ודרוש כשלב ראשוני, כשלב של הכנה, אבל לקראת הקמתו של עם-ישראל היה עליו לצאת מהעולם הרוחני הקדוש שבו ישב ולרדת מטה-מטה, אל תוך גשמיות העולם, אל "חרון-אף של עולם", ודווקא שם לעמוד בכל הניסיונות.

זוהי התשובה לשאלתנו, הקב"ה ברא את האדם בעולם גשמי וחומרי לא כדי שיברח מן העולם ויהיה בבחינת מלאך, שאין לו קשר עם העולם. התכלית היא לחיות דווקא בתוך מציאות העולם, בתוך כל קשייו והניסיונות שהוא מזמן, ומתוך כך לזככו מחומריותו ולהחדיר בו קדושה אלוקית.

אמנם אין האדם נדרש לחפש לו קשיים וניסיונות (כלשון התפילה: "ואל תביאני לא לידי ניסיון..."), אבל אם הקב"ה מזמן אותם לאדם, אל לו להתייאש ולהיות מדוכא, אלא אדרבה, עליו לדעת שההתגברות על הניסיונות היא התכלית של כל חייו בעולם.

אולם כדי לעמוד בקשיים דרושה התנהגות מיוחדת, ואף אותה לומדים אנו מיעקב. כשהיה בדרכו לחרן לקח יעקב "מאבני המקום וישם מראשותיו", מסביר רש"י שמפני הפחד מחיות רעות שם אבנים סביב לראשו.

נשאלת השאלה, מדוע ראה יעקב צורך להגן רק על ראשו, ומה עם שאר איברי גופו?

אלא, יעקב לא חשש מפני חיות-רעות כפשוטם של דברים. הוא חשש מפני 'חיות רעות' במשמעותן הרוחנית - מפני כוחות הרע שעמם הוא צריך עכשיו להתמודד. לפיכך הקיף את ראשו באבנים, דבר שסימל את נחישות-דעתו להשאיר את הראש לעצמו. 

צריך אמנם להתעסק בענייני העולם, בענייני פרנסה וכדומה, אבל לא צריך להשקיע בזה את הראש (כלומר, את כל הכוחות). הראש צריך להיות מונח בקדושה, ורק האיברים החיצוניים בעניינים העולם.

תפקיד זה של בירור העולם וגילוי אור הקדושה שנמצא דווקא בעולם המגושם, התקיים על ידי עם ישראל במשך כל הדורות, בפרט מאז שעם ישראל יצאו לגלות האחרונה במשך קרוב לאלפיים שנה בה התפזרו לכל קצוות הארץ, כך עם ישראל תקן את כל פרטי העולם. וכפי שהודיע הרבי מלובביץ' מלך המשיח שליט"א שכעת כבר נסתיימה עבודת הבירורים ותיקון העולם.

מה שכעת מוטל עלינו זה להמשיך בכל אותן פעולות, אבל אך ורק כחלק מתהליך הגאולה שמתחיל להתרקם מול עינינו.

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...