למעלה מהשכל, דווקא עכשיו

מצוות התורה נחלקות לשלושה סוגים כלליים: 'משפטים' - מצוות שכליות, אותם היינו מקיימים גם ללא ציווי מלמעלה כמו מצוות גזל, כיבוד הורים ועוד מצוות רבות. 'עדות' - מצוות שאמנם השכל לא היה מחייבן מעצמו, אך לאחר שניתנו אפשר להבין את הצורך בקיומן כמו מצווות שבת, חגים ועוד. ו'חוקים' - מצוות על-שכליות, שלא ניתן להבינם כלל.

בין ה'חוקים' אפשר למנות מצוות רבות. למשל, איסור אכילת חזיר, איסור לבישת שעטנז, דיני הטהרה ועוד. אבל דווקא על מצוות פרה אדומה אומרת התורה "זאת חוקת התורה". כלומר, דווקא מצווה זו היא ה'חוקה' של התורה.

מכאן, שבתוך ה'חוקים' עצמם יש שני סוגים: כל המצוות שבהגדרה זו ומצוות פרה אדומה, שהיא מיוחדת גם בתוך החוקים עצמם.

גם במצוות העל-שכליות יש מרכיבים כלליים שאפשר להבינם בהיגיון. אפילו דיני הטהרה והטומאה, שנחשבים חוקים על-שכליים, יכולים להתקבל על דעתו של אדם. אפשר להבין, שכשם שמים יכולים לשטוף לכלוך גשמי, כך בכוחם לסלק גם 'לכלוך' רוחני (טומאה).

ייחודה של מצוות פרה אדומה, שכל-כולה על-שכלית והיא אפילו מנוגדת לשכל ולהגיון. מצד אחד היא נקראת 'חטאת' (כמו קרבן חטאת), אבל אי-אפשר לראות בה קרבן, שכן לא מקריבים ממנה מאומה על-גבי המזבח, וגם עשייתה היא מחוץ לבית המקדש(הפך מקרבן שנעשה דווקא "בפנים"). וכך גם כל הפרטים האחרים במצווה זו אינם מתקבלים כלל בשכל ובהיגיון.

מצוות פרה אדומה היא אפוא 'חוקה' בטהרתה - מצווה שאין לשכל האנושי שום תפיסה בה, וכל-כולה רצון אלוקי שלמעלה מגדרי העולם. מצווה זו מחדירה בלב האדם את ההכרה, שצריך לקיים את רצון ה' בקבלת-עול גמורה, מבלי לצפות שרצון ה' יתלבש בגדרי השכל וההיגיון.

תורת החסידות מסבירה, ש'חוק' הוא מלשון חקיקה. ההבדל בין כתיבה לחקיקה הוא, שבכתיבה יש לפנינו שני דברים נפרדים - דיו וקלף, ואילו בחקיקה אין שום דבר נוסף על האבן שבה נחקק הכתב. לכן החקיקה מבטאת את הרצון האלוקי הטהור, שאין בו תערובת של דבר נוסף - השכל האנושי.

אולם בחקיקה עצמה יש שני סוגים: יש חקיקה רגילה, שאמנם אינה מוסיפה דבר על האבן, אך היא פוגעת בזוהרה וביופייה של האבן. ויש חקיקה כשם שהייתה בלוחות הברית - חקיקה ניסית, מעבר לעבר, שאינה פוגעת כלל באבן. זו החקיקה אמיתית והעליונה ביותר.

וזו מצוות פרה אדומה - "זאת חוקת התורה" - החקיקה האמיתית. מצווה שהיא למעלה מהשכל לגמרי, עד שאין בה אלא רצון אלוקי בטהרתו. כשיהודי מגלה את הקשר הנפשי הפנימי שלו עם הקב"ה, קשר שהוא למעלה משכלו ומהגיון - או-אז הוא נטהר מכל עניין של טומאה ומגיע לטהרה אמיתית.

כך זה גם במצבינו הנוכחי, רגע לפני הגאולה האמיתית והשלימה, דווקא ברגעים אלו אנו נזקקים לגלות את האמונה שלמעלה מהשכל. הרבי שליט״א מלך המשיח הבטיח לנו בנבואה ברורה, שהנה הוא מגיע וגואל אותנו, מצד שני קשה לנו מול מצב של הסתר נורא. וזהו הסוד של פרשת חוקת, פרה אדומה מלמדת אותנו שעלינו להתחזק באמונה בדבריו הקדושים של הרבי שליט״א מלך המשיח, ודווקא החיבור הנפלא הזה שלמעלה מהשכל - יביא אותו לגאולה השלימה מיד ממש.