הציצית ויציאת מצרים

מצוות ציצית שקולה כנגד כל מצוות התורה. קיומן של המצוות הוא המטרה שלשמה יצאנו ממצרים. מסיבה זו מזכירה התורה לגבי מצוות הציצית את יציאת מצרים: "אני השם אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים".

מעניין, כי גם פרטים שונים ביציאת מצרים רמוזים בפרטים שונים במצוות ציצית:

את הציצית קושרים "על כנפי בגדיהם". ארבע כנפות הבגד מזכירות את הדרך בה קיבץ הקדוש-ברוך-הוא את עם ישראל מכל קצוות מצרים אל נקודת היציאה: "ואשא אתכם על כנפי נשרים". המספר ארבע רומז לארבע לשונות של גאולה המוזכרות לגבי יציאת מצרים: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי.

את הציציות כורכים בפתיל תכלת. צבע התכלת שבתורה, הנוטה לשחור, מזכיר את צבע הרקיע בערב – העת בה הקריבו את קרבן הפסח לקראת היציאה ממצרים. המילה תכלת גם מתקשרת למכת בכורות המכריעה, בה כל משפחה מצרית שכלה בן: המילה תכלת והמילה שכול מתורגמות לארמית בתרגום זהה: "תכלא".

שמונה החוטים שבכל כנף ציצית רומזים לשמונת הימים שמהקרבת קרבן פסח עד לגמר גאולת מצרים, בקריעת ים סוף.

רובם של חוטי הציצית הם בצבע לבן ורק החוט שכורך אותם הוא בצבע תכלת. על פי תורת הקבלה, רומזים חוטי התכלת לעבודה הרוחנית "סור מרע" וליראת שמים, וחוטי הלבן – לעבודת "עשה טוב" ולאהבת השם. כיום לא ברור מהו גוון התכלת ולכן כל חוטי הציצית הם לבנים. עובדה זו רומזת לכך שכיום עיקר עבודת השם צריכה להיות מתוך אהבת השם, וכך נזכה להתגלות הגדולה של הגאולה השלמה, עליה נאמר: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות״.

(ליקוטי שיחות חלק ח עמוד 94)