גוף יהודי שלא הכרנו: ביאור בשיחת דבר מלכות תולדות מאת הרב נועם הרפז

בשיחה הראשונה בדבר מלכות השבוע הרבי שליט"א מלך המשיח מעמיד אחד מול השני את יעקב ועשו, הנשמה והגוף. אבל באופן מפתיע, עיקר ההסבר של הרבי שליט"א מלך המשיח מתמקד על המעלה של עשו, של הגוף... גם תפקידה של הנשמה הופך להיות אמצעי, בשירות הגוף...

אכן, יש לא מעט דברים שאנחנו מכירים אותם מפשט הכתובים בתור דבר שלילי בהחלט, ולפתע באה החסידות והופכת את הקערה על פיה. פרעה הרשע בשרשו הוא בעצם דרגא נעלית של "אתפריעו ואתגליין מיניה כל נהורין", לבן הארמי שרשו בלובן העליון למעלה, וכן הלאה. כך גם אצל עשו - גם אם כפשוטו הוא רשע מרושע, הרי שעשו כפי שהוא בתורה )"האמורים בפרשה") הוא ענין נעלה ביותר.

וכאן מלמד אותנו הרבי שליט"א מלך המשיח את החידוש הנעלה: עשו הוא אף נעלה יותר מיעקב, מכיון שהוא שייך לגוף הגשמי שנעלה בעצם אפילו מהנשמה. דוקא בגוף הגשמי ישנה בחירת העצמות.

אז מה יש בו, בגוף הגשמי, שזכה לענין נעלה כל כך של "בחירת העצמות"?

מתברר, שהעצמות נמצא דוקא במקום נמוך שכל כך מסתיר. הרבי שליט"א מלך המשיח מציין בשיחה (בשולי הגליון) את דברי הרבי הרש"ב בספר השיחות תורת שלום: "דא שטייט דער כח העצמות און ער איז עצמות ית'", והרבי מתרגם־מסביר שהכוונה היא - "שכח העצמות נעשה מציאות הגוף".

אלו מילים מאוד חזקות, אך זה לא חידוש של הרבי שליט"א מלך המשיח. המקור לכך נמצא (כמצויין בהרבה שיחות) בביאורי הזוהר לאדמו"ר האמצעי פרשת בשלח, שם הוא מבאר שעיקר החידוש שיהיה לעתיד לבוא בגילוי העצמות יהיה דוקא בדומם - כי דוקא בדומם רואים יותר את "כח הפועל הנפעל". הדומם הוא הכי גס, וחושב שהוא עשה את עצמו מבלי להרגיש 

שיש מקור שיצר אותו, וזאת דוקא בגלל שעצמותו של הקב"ה (שהוא באמת עשה את עצמו, "מציאותו מעצמותו") "מתעסק" עם הדומם. ולכן לעתיד יהיה ניכר דוקא בו עצמות.

יש עוד דרגות וענינים שבהן מודגשת המעלה שיש דוקא במה שנמצא למטה יותר. למשל, מעלת המקבל שלמעלה ממעלת המשפיע: למרות שבדרך כלל נראה שהמשפיע הוא הנעלה, יש מעלה גדולה במקבל, ולכן גם לא כל כך קל להיות מקבל. כפי שהרבי שליט"א מלך המשיח מבאר את הפסוק "אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי", שקל יותר למצוא "אדם", משפיע - אבל הרבה יותר קשה למצוא "אשה", מקבל.

– אגדה חסידית (שבין אם היתה ובין לאו, ראויה היתה להיות) מספרת שר' מענדל פוטרפס הלך פעם לצד משפיע צעיר להשתתף ב"כינוס משפיעים" שנערך ב־770. בדרך הביע הצעיר את התפעלותו כמה משפיעים רבים יש בליובאוויטש, ור' מענדל הגיב: "משפיעים, משפיעים, אבל היכן הם המקבלים?" - קשה הרבה יותר להיות 'מקבל'... -

לעתיד, כאשר יתקיים היעוד "נקבה תסובב גבר", יראו את מעלת המקבל שלמעלה מהמשפיע. אבל כל אלו מעלות שהקב"ה הטביע בטבע של סדר ההשתלשלות, שיהיו מעלות מסויימות דוקא בענינים הנמוכים יותר: נקבה תסובב גבר, שורש הכלים למעלה משורש האורות, וכדומה. זה סדר קבוע וטבעי בהשתלשלות.

מעלת הגוף שבו בחירת העצמות, אינה חלק מהסדר הטבעי והקבוע, אלא היא בחירה מיוחדת שהקב"ה בעצמו בחר. כי כך עלה ברצונו, ודוקא כך נגיע לתכלית הבריאה שהיא דירה בתחתונים.

רגע, אז הגוף הוא בעצם מושג קדוש ונעלה - בו "בחירת העצמות". אם כך, האם טעינו כשתמיד חשבנו שהגוף הוא נחות, חומרי ומגושם?

אדרבה, בדיוק ההיפך: כל הנקודה של בחירת העצמות בגוף היא דוקא משום שאין בו שום מעלה. הוא אכן נחות. ובלשונו של הרבי שליט"א מלך המשיח (הערה 34 בשיחה): "כח העצמות שמהוה את הגוף הגשמי מאין ואפס המוחלט - שמתייחס להעצמות, ולא להיש הגשמי, שמצד עצמו הוא אין ואפס ממש".

הנשמה, קשורה לקב"ה בזכות מעלתה, היא "בן" של הקב"ה - ולכן לא שייך שתתגלה בה הבחירה. 

כאשר אבא מגיע לגן ואוסף את הילדים שלו הביתה, ולא את הילדים של השכנים - זה לא בגלל שהוא בחר לקחת את הילדים שלו... הם שלו, והאחרים אינם שלו! גם בנשמה קשה לראות את הבחירה של הקב"ה.

הגוף, דוקא בגלל שאין בו שום מעלה, לכן כשמנסים להבין: מה מצא הקב"ה בגוף? - התשובה היחידה היא: כך הוא בחר! זה מגיע רק ממנו. לא מהגוף עצמו.

ולכן גם בשביל להתקשר לקב"ה דרך הנשמה - זקוק יהודי למאמץ גדול. לא כל אחד מצליח. אבל להתקשר אליו דרך הגוף - זה דבר שנמצא אצל כל אחד. למשל, המעלה שעל ידי מצוות מעשיות - היא בהישג ידו של כל אחד. כי אין זו מעלה גבוהה שבאה מצד האדם העובד, כפי שהזכרנו, שלגוף אין שום מעלה - זה בא רק ברצונו ובחירתו של הקב"ה, ולכן זה ניתן לכל אחד.

אבל למרות החשיבות הגדולה של בחירת העצמות בגוף, בדרך כלל דיברו איתנו ביהדות וגם בחסידות עד כמה צריכים להזהר ממנו. פתאום הרבי שליט"א מלך המשיח מקדיש שיחה שלימה למעלה הגדולה שלו. מה נשתנה?

בעצם, כיום המעלה של הגוף אינה בגלוי. הזמן שבו תתגלה בחירת העצמות שבגוף, הוא בגאולה האמיתית והשלימה. הגאולה היא "יום שכולו שבת" - ומה קורה בשבת? הגוף נח. דוקא הנשמה עובדת קשה מאוד בשבת, אבל זה נקרא יום של מנוחה, בגלל מנוחת הגוף. הוא נהנה, מצוה לענגו באכילה ושתיה, כי אז מתגלית מעלתו שלו - בחירת העצמות. וזו המעלה שתתגלה בשלימות בגאולה - הגוף יהנה מגילוי העצמות. וכשאנחנו מתקרבים לזמן הזה, מתחילים לגלות לנו את המעלה שבגוף, בדומם, בתחתון.

מאז שהתחיל אורו של משיח להתנוצץ בעולם על ידי גילוי החסידות, אצל הבעל שם טוב - החלה הגישה של שלילת התעניות והסיגופים. "עזוב תעזוב עמו", עם הגוף. והגישה הזו התחזקה במשך הדורות: אף שאדמו"ר הזקן מביא באגרת התשובה הרבה תעניות, הרבי שליט"א מלך המשיח באגרות רבות שולל את הענין לגמרי, וכותב שהוא "נבהל" לשמוע שאי מי חושב להתענות.

כל זה נובע מכך שמעלת הגוף אכן הולכת ומתגלית. בדורות הקודמים זה לא היה רלוונטי, מעלת הגוף היתה נסתרת. אכן בחז"ל אפשר למצוא את הגישה ההפוכה. למשל, הגמרא אומרת ש"יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא" [העניות נאה לישראל כמו רצועה אדומה לסוס לבן]. ולעומת זאת הרבי שליט"א מלך המשיח מדבר הרבה על העשירות שצריכה להיות לכל יהודי... התקרבנו לגאולה, ואכן דברים השתנו.

ולמעשה: מה השיחה הזו דורשת מאיתנו? מן הסתם הרבי שליט"א מלך המשיח לא מתכוון שנתחיל לאכול ולשתות בלי כל רסן, או להשקיע בטיפוח הגוף...

אפשר לראות זאת בגישה הכללית של חסידות לגוף. הזכרנו את הנושא של תעניות, או עשירות - אבל אפשר לראות כאן תורה שלימה של התייחסות חיובית לעניני הגוף: לא לשבור אותו, אלא להתעסק איתו ולרומם אותו.

ר' ניסן נמינוב יצא מיחידות אצל הרבי שליט"א מלך המשיח כשהוא בוכה, וסיפר שהרבי אמר לו שאתכפיא כיום איננה לא לאכול, אלא לאכול את מה שנותנים בישיבה. אל תהיה מונח בתאוות האכילה, במקום ללכת למסעדה תאכל בישיבה, אבל תאכל. לא מבקשים ממך להיות רעב - בישיבה לא נותנים לאכול קש, יש אוכל שמותר וצריך לאכול אותו ולשבוע. 

וגם בעבודה הרוחנית: מאז מאמר ד"ה מרגלא בפומיה דרבא תשמ"ו שולל הרבי שליט"א מלך המשיח את העבודה של מרירות ולב נשבר. אמנם גם אחר כך שייכת מרירות מהצער של יהודי אחר, או מהצער של שכינתא בגלותא, אבל לא מרירות שתכליתה הוא לשבור את המציאות שלך. אנחנו מתקרבים ל"יום שכולו שבת", ש"אין עצב בה", ולכן כבר יש לנו את הכח להתמודד עם הגוף ולא לשבור.

כיום, הרבי שליט"א מלך המשיח קובע, יש בגוף שלנו את האפשרות להרגיש אלוקות באופן שהגוף שלנו "יהנה מן הגוף" של העצמות. בשביל שאכן נרגיש את זה, אנחנו מוכרחים לעבוד ולשנות את מהלך המחשבה של הנפש שלנו, שתסתכל באופן הזה שהרבי שליט"א מלך המשיח מחנך. כשנלמד עניני גאולה ומשיח, בפרט מהשיחות האחרונות מהשלבים הכי מתקדמים בתהליך הגאולה - נצליח להחדיר לעצמנו את הגישה הגאולתית הזו.

מתוך גליון 'מדקדקים' מס' 47