הכל מסודר ומכוון

מספר ר' טל נוב, מפרדס חנה: לפני כעשרים ושמונה שנים נולדה לאחותי הגדולה בתה הראשונה. כולנו שמחנו, אך לאחר מכן החלה תקופה קשה וכואבת שנמשכה למעלה מעשר שנים. במהלך אותן שנים עברה אחותי יותר מעשר הפלות, וכל ניסיון נוסף הסתיים באכזבה גדולה.

לאחותי יש חנות טבע בגן יבנה. לקוחות רבות שהכירו את סיפורה היו מציעות לה לשמור על טהרת המשפחה. ההצעות הללו לא מצאו חן בעיניה, והיא הרגישה שאנשים מתערבים בעניינים לא להם. לימים התברר שלפעמים אפילו חשבה בעצמה לעשות זאת, אך משום מה דחתה את הרעיון. היא היתה שבורה ומיואשת, והכאב הלך והצטבר משנה לשנה.

לפני כתשע-עשרה שנים, במהלך סעודת ליל שבת משפחתית, הודיעו אחותי ובעלה שהם החליטו לאמץ ילד שאינו יהודי מרוסיה. כששמעתי זאת, החלטתי מיד לכתוב לרבי שליט"א מלך המשיח ולבקש ברכה והכוונה.

באותם ימים השתתפתי בשיעורי תניא בבית חב"ד בכרמי יוסף. לאחר אחד השיעורים נשארתי במקום וכתבתי מכתב פשוט, שבו תיארתי את מצבה של אחותי ושאלתי האם יש דבר שעליי לעשות.

כאשר הכנסתי את המכתב לכרך האיגרות הקודש, קיבלתי תשובה שהותירה אותי נרגש. לאחר שנכתבו מילות הברכה, הופיעו המילים (כרך כא, עמוד שלד): "ומה שכתב אודות אחותו...". הרבי שליט"א מלך המשיח הורה לי לדבר עם חברותיה, להבחין בין עיקר לטפל, והביע ביטחון שאמצא את המילים המתאימות להסביר לה את הדברים.

המכתב היה אצלי במשך כמה שבועות, אך לא ידעתי כיצד לפעול. באחד הימים הסעתי ברכבי את הרב מרזל, שהעביר את שיעור התניא שבו השתתפתי. במהלך הנסיעה הראיתי לו את המכתב וביקשתי את עצתו.

תחילה הציע שאעודד את אחותי להתחיל בשמירת שבת, אך שנינו הבנו שסביר להניח שלא תקבל זאת. לאחר מחשבה קצרה אמר לי: "תגיד לה על טהרת המשפחה".

למחרת נסעתי לגן יבנה. הראיתי לאחותי את תשובת הרבי שליט"א מלך המשיח והעברתי לה את ההצעה. היא לא קיבלה את הדברים. מבחינתה את התשובה היא הבניה שה"עיקר" היה שיהיה בבית ילד, גם אם באמצעות אימוץ. יצאתי מהפגישה בתחושת כישלון.

כעבור כמה חודשים התקשרה אליי לפתע בהתרגשות וסיפרה שלמחרת הם טסים לרוסיה כדי להביא משם ילד לאימוץ. זמן קצר לאחר מכן הגיע הילד לביתם.

במסגרת הליך הגיור היה צורך להטביל את הילד במקווה. הביקור במקום השפיע עליה, ובו במקום היא קיבלה החלטה מעשית מיידית בנושא טהרת המשפחה, בצורה החלטית.

ואז התרחש דבר מופלא.

ארבעה ימים בלבד לאחר אותו יום בו הם היו במקווה, הם התבשרו בבשורות טובות.

כאשר בדקה לאחר מכן את התאריכים, התברר שכל הפרטים אכן תואמים מבחינת הזמנים לכל מה שהיתה צריכה לנהוג על פי כללי ההלכה. הכול הסתדר בצורה מדויקת ומפליאה.

כעבור חודשים אחדים נולדה להם בת בריאה ושלמה, בשעה טובה ומוצלחת, ביום ג' בתמוז. כיום היא כבר בת שש-עשרה.

עד היום כאשר נשים מגיעות כיום לחנותה ומשתפות אותה בקשיים לזרע חיה וקיימא, היא מספרת להן את הסיפור האישי שלה ומחזקת אותן באמונה ובביטחון.