כשהקונסול נחלץ לעזרה

בשיעורו השבועי, סיפר הרב יוסי גינזבורג, ראש ישיבת חב"ד ברמת אביב את הסיפור הבא:

לקראת חג הפסח השנה, נסע לסרי לנקה, השליח הרב מענדי קרומבי, הפועל המדינה, על מנת לארגן שם את ליל הסדר הציבורי לקהל המשתתפים הגדול.

תוך כדי ההתארגנות ומסע הרכישות הגדול, הוא הבחין כי הסחורה הזמינה בעיר, של הפירות והירקות, הינה סחורה לא איכותית, ממש מתחת לכל ביקורת ובלתי אפשרי להשתמש בהם לצורכי בישול מאכלי החג.

הוא פנה לברר אצל הרב רוני ארד, שליח נוסף הפועל במדינה הרחוקה, כדי לשאול אותו האם יש לו פתרון לבעיה שנוצרה.

הרב ארד ששמע על כך, השיב כי הוא מכיר אדם בשם קפילה, המתגורר בעיר הבירה, ומידי פעם הוא נעזר בו על מנת לבצע רכישות שאין להשיג אצלו, כשאותו קפילה, שהינו תושב מקומי, לא יהודי כמובן, דואג לבצע את הקניות, ואף לעשות משלוח להיכן שצריך.

הרב קרומבי ששמע על כך, מיהר ליצור קשר עם קפילה, כשהוא מסביר לו את הסיטואציה ומאיץ בו לעשות את הקניות.

קניות לאירוע גדול שכזה, אינן מסתיימות במספר דקות. במשך יומיים הוא משגר את קפילה שוב ושוב לשוק המקומי, על מנת למצוא סחורה כזו ואחרת, כשהוא מטריח אותו לברר מחירים ולמצוא סחורה איכותית.

לאחר יומיים, כשהסתיימו הקניות, שואל אותו קפילה, האם הוא מעוניין שהוא ישלח לו את הסחורה באמצעות חברת משלוחים מקומית. "ביררתי והם רוצים סכום של ארבעים וארבע אלף רופי מקומי" כך הוא  אמר.

בשלב זה, ביקש ממנו הרב קרומבי להמתין והוא פנה לברר אצל הרב ארד, האם הסכום הינו הגיוני, והאם ניתן לסמוך כי העברת הסחורה אכן תעבור בשלום.

"תראה, השיב הרב רוני, בהששגחה פרטית, מחר אגיע לעיר, אפגוש שם את אותו קפילה, ואראה מה אפשר לעשות, אולי אפילו אקח בעצמי את הסחורה אליך".

מה רבה היתה הפתעתו כאשר הוא הגיע למחרת לעיר ופגש את קפילה, אך זה הכחיש כל קשר לקניה כזו או אחרת. "איך זה יכול להיות?" התפלא "הרי לא מדובר בקניה קטנה, אלא ביומיים של שיחות טלפון שאינן נגמרות?", אך אותו אדם שהיה נחשב לאמין במיוחד, התעקש שהרב קרומבי לא יצר איתו קשר ולא ביצע אצלו שום רכישות.

טלפון לרב קרומבי ובירור מצידו גילה את הפתרון. ישנם שני אנשים העונים לאותו שם, הראשון הינו אותו פועל המצבע את הרכישות בחפץ לב, אך השני הינו אדם מקומי, נכבד ביותר, המשמש למעשה כקונסול ישראל במקום.

אי הנעימות גדלה במיוחד, והרב קרומבי שהבין את הטעות מיהר להתקשר לאותו קפילה ולהתנצל על הטעות ובעיקר על הטירחה המרובה שגרם לו.

אותו קפילה הגיב בחיוך: "מה אתה מתנצל? הרי כל היעוד שלנו זה לעזור לכם! אין לי כבוד יותר גדול מאשר לעזור לכם.

אני רוצה לספר לך, שבמסגרת תפקידי אני כבר יודע עברית, ומידי פעם פונים אלי חברים שלי ושואלים אותו, מדוע איני מתגייר? ואני משיב להם, כי באם אתגייר אמנם אהפוך ליהודי אך תלקח ממני הזכות לעזור ולשמש את היהודים, כי אהיה אחד מהם". סיים הוא את דבריו, כשבמוחו של השליח צפות מילות נבואת הגאולה: "והיו מלכים אומנייך...".