מי שומר על השלוחים?

הנושא שתפס השבוע את הכותרות היה כמובן שלוחי הרבי שליט"א מלך המשיח באוקראינה ובסביבתה שהתגלו במלוא תפארתם, קידשו שם שמים, והעלו על נס את השלוחים ברחבי העולם המושיטים עזרה גשמית ורוחנית מלב אוהב ואכפתי לכל אחד. אבל מי דואג לשלוחים בעצמם? זהו כמובן הרבי שליט"א מלך המשיח, שלא מפקיר את חייליו הטובים במקום הסכנה ושומר עליהם מכל רע.

***

"הזמן פועל לרעתנו! מוכרחים להחליט בזריזות!". מוצאי שבת קודש הראשונה למלחמה. הרב משה שמואל טַאלֶר, שליח הרבי שליט"א מלך המשיח בברדיצ'וב שבאוקראינה היה לחוץ. הבוקר נשמעו לראשונה אזעקות בעירו והדי הפיצוצים נשמעו ממרחק מחוץ לעיר. השלטונות הודיעו שהעיר עוברת לשלטון צבאי ומעתה מידי ערב, בעשר בלילה, יחל עוצר בכל העיר והיוצא מביתו לאחר השעה הזו – דמו בראשו.

הרב טאלר ורעייתו תכננו כבר זמן רב קודם לכן לנסוע לארץ ישראל מיד לאחר שבת זו על מנת להשתתף בחתונה משפחתית. חודש קודם לכן, כשהחלה לעלות המתיחות בין המדינות, כתבה הגברת טאלר לרבי שליט"א מלך המשיח וביקשה ברכה שאכן יצליחו להגיע לחתונה לארץ ישראל. במכתב התשובה שזכתה לקבל באגרות קודש כתב הרבי שליט"א מלך המשיח שאמו, הרבנית חנה, הגיעה ליעדה בשלום. הגברת טאלר, שנקראת על שם הרבנית חנה, ראתה בזה מסר שיצליחו אכן להגיע לארץ ישראל. אולם כבר אז החלה לתהות בינה לבין עצמה מדוע מודגש שההגעה הייתה בשלום? – הימים הבאים הבהירו היטב למה היתה הכוונה...

אוקראינה החלה להיות מופגזת בידי כוחות הצבא הרוסי ושדות התעופה שלה הושבתו כליל. הרב טאלר ורעייתו היו בדילמה קשה: מצד אחד, זו סכנה גדולה לצאת לכיוון הגבול. אזרחים רבים 'זכו' להפצצות בדרכים. אך מצד שני, ככל שיישארו בביתם קטנים הסיכויים להגיע לחתונה ביום רביעי הקרוב...

בצאת השבת, מיד לאחר הבדלה, שאל הרב טאלר את הרבי שליט"א מלך המשיח. התשובה באגרות קודש היתה: "שמחתי לשמוע שהתיישבו בבני ברק". המסר היה ברור – לצאת לכיוון ארץ ישראל. דקות ספורות לפני שהתחיל העוצר נפלה ההחלטה: יוצאים עכשיו! בני הזוג אספו בזריזות מעט בגדים לעצמם ולילדיהם, לקחו מעט דברי מאכל, ויצאו תוך חמש דקות לדרך. הבית נשאר עם מלוא תכולתו מאחוריהם. אפילו סיר החמין משבת נשאר בכיור, ממתין לשטיפה... הם יצאו לנסיעה לכיוון העיר מעז'יבוז', שם העתירו תפילה בקברו של הצדיק הגדול רבי ישראל בעל-שם-טוב שלא יאונה להם כל רע. 

הלילה עבר ועם בוקר יצאו לכיוון צ'רנוביץ' ואוז'גרוד, בהם שוכנים מעברי גבול למדינות סמוכות. כעשרים דקות לאחר שיצאו לדרך עלתה להם המחשבה: הדלק מועט וקשה להשיג עכשיו דלק במדינה. מאיזה מעבר גבול כדאי לנסוע כך שיסתדרו עם בעיית הדלק? הם עצרו בצד הדרך. הרב טאלר התקשר לאחיו בארץ ישראל וביקש ממנו לשאול מיד את הרבי שליט"א מלך המשיח. כשפתח באגרות קודש (כרך ח עמוד ריז) הופיעו מיד לנגד עיניו המילים: "לא זוהי הדרך"!

אז מהי אם כן הדרך? הרב טאלר נזכר שבכיוון ההפוך לגמרי שוכן מעבר הגבול עם מולדובה. הם הסתובבו מיד, מה שהתברר כדרך הנסיעה הטובה ביותר – הדרך לגבול ארכה שעתיים בלבד, במקום שמונה שעות לגבול באוז'גרוד, ומעבר הגבול היה חלק ומהיר - בתוך עשר דקות - במקום המתנה מורטת של כעשר שעות במעברי הגבול האחרים והעמוסים.

ברכת הרבי שליט"א מלך המשיח התקיימה במדוייק. הם הגיעו לארץ ישראל בשלום.