מצווה לפרסם עושי מצווה

מספר הרב יהודה ליפש, שליח הרבי שליט"א מלך המשיח בשכונת רמת אביב ג':

"לאחרונה נוצרה לנו הזדמנות מיוחדת לרכוש גן ילדים על מנת להפעילו במתכונת מותאמת לטובת המבקשים לחנך את ילדיהם בגן חב"ד. הרכישה עצמה עלתה סכום גדול מאוד וכן התחייבנו לשלם מעל עשרת אלפים שקלים בכל חודש, דמי שכירות.

כל התהליך נעשה כמובן בברכתו ובעידודו של הרבי שליט"א מלך המשיח במכתבים ששאלנו באמצעות האגרות קודש, כפי שאנו נוהגים בכל הקורה בבית חב"ד ובשליחות.

בפועל, היות וכל הענין התבצע סמוך לפתיחת שנת הלימודים, הרי שלא הצלחנו בשלב זה עדיין למלא את הגן באופן שיכסה את ההוצאות המרובות הכרוכות בהפעלתו.

היות ופרשנו צ'קים על דמי השכירות לתחילת כל חודש לועזי (למניינם), הרי שביום ראשון זה ירד הצ'ק הראשון, כשאני מוצא את עצמי בסוף השבוע שעבר מהרהר 'מאין יבוא עזרי?' מהיכן ימצא סכום הכסף הנכבד?

הגיעה שבת קודש, ובבוקר יום השבת הגעתי כהרגלי לבית הכנסת. הופתעתי למצוא במקום אורח נכבד, שמזה זמן ארוך מאוד שלא ביקר בבית הכנסת. יהודי זה עוזר ומסייע בפעילות בית חב"ד ורק לפני כשבועיים הוא נתן תרומה של עשרת אלפים ש"ח לפעילות הכוללת, כעת משהגיע לבית הכנסת קיבלתי את פניו בסבר פנים יפות.

"מאחר ואני מתפלל באופן קבוע בבית כנסת אחר, הוא אמר לי, אבקש ממך אם תוכל לדאוג לי לטלית בעבורי לתפילה".

מיהרתי לאתר במדף הטליתות, אחת בעבורו, אך מאחר ובעבר לא הייתי ער לעניין, לא מצאתי באותו רגע טלית "חב"ד" במצב טוב שאוכל לתת לו על מנת שישתמש בתפילה.

ניגשתי אליו והסברתי לו את המצב, הוא הבין, ומהרתי למצוא פתרון זמני שיניח את דעתו לתפילת שחרית, שכידוע היתה שמחה ונלהבת במיוחד, לרגל ראש חודש אלול שחל באותו יום.

לאחר תפילת ההלל עם כל המנגינות הידועות ניגשנו לקריאת התורה, תוך שאני מזמינו לעלות לתורה.

בזמן שערכתי את ה'מי-שברך' לאחר העליה לתורה, הוא הפתיע אותנו באומרו "בעבור שיתן בלי נדר לבית הכנסת חמישה טליתות חב"ד חדשות...".
באותו רגע פניתי אליו באופן דיסקרטי, כשאיש לא שומע, והצעתי שאזכיר את תרומתו שנתן שבועיים קודם.

"אני מעדיף לעשות זאת כמתן בסתר, ללא פרסום" הוא הגיב, אך אני לא ויתרתי ואמרתי לו שהרבי שליט"א מלך המשיח מזכיר פעמים רבות כי "מצווה לפרסם עושי מצווה", וכל פרסום שכזה יש בו תועלת". כך דיברנו בינינו מספר משפטים, כשלאחר מכן הוא אומר לי "אם אכן כך נאמר שזו מצווה לפרסם, אני נכנע..."

אחר קריאת התורה, נעמדתי כמנהגי לחזור על שיחה מהרבי שליט"א מלך המשיח. לצורך הכנת הדרוש, אני נעזר לא פעם בדרשתו של הרב אשכנזי, וכך עשיתי גם הפעם, כשנושא הדברים הוא נתינת הצדקה, ענין המופיע גם בפרשת השבוע.

בעוד הדברים נאמרים ומתובלים בסיפורים מעוררי לב שעסקו בנושא זה, וטרם שאני מסיים את הדברים, מתקרב אל הדוכן אחד המתפללים, ומבקש ממני לעשות לו 'מי שברך...'

כשהגעתי למילים 'בעבור שיתן', הוא הפתיע אותי ואמר '10.000 ש"ח', כשאני רואה במוחש את התממשות הברכה וכיסוי הצ'ק הממתין למחרת...

מתוך מדור 'נפלאות עכשיו' בגיליון שיחת הגאולה 1261.