העיון בתניא עם התובעת טניה

העיון בתניא עם התובעת טניה

מתוך שיחת הגאולה 1246

נס מופלא ביותר באגרות קודש כפי שסופר ע"י הרב דני שהינו שנתבע ע"י הרשויות בארה"ב על הרחבת בית כנסת, והגיע למשפט בלי שום סיכוי בדרך הטבע, רק עם תשובה באגרות קודש "ללמוד תניא בעיון" שכאילו לא קשורה. הציות הפשוט להוראת הרבי שליט"א מלך המשיח הפך את הקערה על פיה

קהילת הרשב"י בפלורידה, סובבת סביב המרכז היהודי ובית הכנסת, שבראשו עומד משך שנים ארוכות רב הקהילה, הרב דניאל שהינו.
עם השנים נוצר צורך להרחיב את בית ה', ולהגדיל את המקום, כך שכאשר לפני מספר חודשים הגיעו רשויות אכיפת החוק, הם הצביעו על חריגות הבניה, שלחלקם לא היו את האישורים הנדרשים ומשכך, ביקשו לסגור את המקום עד להסדרת כל האישורים.
"היה ברור לי שאין מקום לסגירת בית כנסת, מספר הרב שהינו, אך לאידך, הבעיה עמדה במלוא חריפותה, תוך שאין מקום כלל לחמוק ממסכת האישומים.
ניסינו ליצור קשר עם עורכי דין שייטלו על עצמם את הטיפול בתיק מול הרשויות, אך הם סירבו בתוקף באומרם כי אין סיכוי לנצח בתיק סבוך שכזה.
בלית ברירה, החלטנו להגיש בקשה להישפט, בקשה המאפשרת את המשך קיום בית הכנסת במשך שלשת החודשים עד למועד הדיון. לא ידענו כיצד נצליח בכלל לטעון טענה מול בית המשפט בנושא זה.
ימים ספורים לפני הדיון, באסיפה שנערכה ע"י הקהילה, הוחלט שמאחר ואין מי שייצג אותנו בבית המשפט, עדיף שלא אגיע לבדי לטיעונים, אלא לצרף עוד דוברים.
לאחר ששקלנו מי המתאימים ביותר, התנדבו שלש נשים להגיע ביום הדיון לבית המשפט על מנת לעמוד מעד הדוכן ולהציג את חשיבות פעילות בית הכנסת וכו'.
כתבתי על כל הסיפור לרבי שליט"א מלך המשיח, ציינתי את דברי עורכי הדין, וביקשתי את ברכתו הק' להצלחה בבית המשפט. זאת בשעה שלא ידעתי כיצד בכלל ניתן לצאת זכאי בדין.
קיבלתי תשובה שעסקה בחשיבות לימוד ספר התניא בעיון. במבט ראשון לא ניתן היה לראות כל קשר בין התשובה לשאלה, ציינתי לעצמי את המענה והתכוננתי להגיע לבית המשפט ביום המיועד.
הגיע היום. כאן התחילה שרשרת של תופעות שאי אפשר להסבירם. הראשונה שהייתה אמורה להגיע איתנו לבית המשפט התקשה ואמרה כי היא חולה ואינה מסוגלת להגיע. מיד לאחר מכן הודיעה גם השניה כי הבת שלה לא חש בטוב והיא אינה יכולה להגיע. השלישית התקשרה מבית הרפואה שם היא שהתה ליד אימה שאושפזה במפתיע.
שמתי את מבטחי בה', יצאתי לבית המשפט בשעה מוקדמת, תוך שאני מכניס לתיקי את ספר התניא.
בדרך הטבע לא נראה שיש עוד מה לעשות, נותר זמן עד לדיון ובשעה שאני ממתין במסדרון, פתחתי את ספר התניא והתחלתי ללמוד בו בעיון.
לפתע פונה אלי אשה שמראה רב חסידי היושב ולומד במסדרון הפתיע אותה והיא מבקשת לדעת במה אני שקוע, הסברתי לה על קצה המזלג מהי חסידות ומה אני לומד. היא התפעלה מאוד וכבר באה לעזוב, כשלפתע היא חזרה וביקשה ממני לדעת אם יש להשיג את הספר בתרגום לאנגלית "ובכלל מה שם הספר?"
שאלתי אותה אם היא יהודיה. ההתעניינות שלה הפתיעה אותי אך היא אמרה שלא. "שם הספר הינו תניא, ואפשר להשיגו גם מתורגם". באותו רגע היא החלה להגיב בהתפעלות "אתה איש קדוש!" מתברר ששמה הוא טניה והיא לא האמינה כשראתה שאני לומד בספר שנושא (להבדיל) את שמה.
סופו של דבר, כשהגעתי לדיון בבית המשפט, גיליתי שהשופט הינו קצר רוח במידה מרובה, וכבר התחלתי לחשוש מה יהיה. אלא שכאשר הוא פנה לעבר התובעת שתעלה את טיעוניה, התברר כי היא... טניה...
כאן היא איבדה את המילים שבפיה. השופט שביקש ממנה לדבר, הגיב בכעס לשתיקתה התמוהה וביטל את כל האישומים כנגד בית הכנסת.

= = =

מתוך שיחת הגאולה 1246