ערב שבת הגאולה

המאורעות של שבעת ימי בראשית של בריאת העולם, רומזים לשבעת אלפי השנים של העולם העתידים לבוא.

היום הראשון בו נברא האור, רומז על האלף הראשון שבו חי אדם הראשון שהיה "אורו של עולם". היום השני שבו הייתה ההבדלה בין המים על ידי הרקיע, רומז למבול שהיה באלף השני ובו הובדלו נח ובניו הצדיקים מן בני דורם הרשעים שטבעו.

היום השלישי שבו נראית היבשה ועשו העצים פירות, רומז לאלף השלישי בו פרסם אברהם אבינו על הבורא, וניתנו התורה והמצוות על ידי משה רבינו בהר סיני. ואילו היום הרביעי בו נבראו שני המאורות רומז על האלף הרביעי בו נבנו שתי בתי המקדש הראשון והשני.

היום החמישי שבו נבראו הדגים רומז על האלף החמישי בו עם ישראל בגלות ובשליטת הגויים כמו דג העולה בחכה. וכך גם בריאת החיות ביום השישי רומז על המשך גלותם של ישראל ביד האומות בתחילת האלף השישי.

לעומת זאת, בריאת האדם ביום השישי רומזת להתגלותו של מלך המשיח באלף השישי, ויום השבת שבו נח ה' ממלאכת הבריאה, רומז על האלף השביעי שבו יהיה העולם בשלימות כרצון ה'.

זמני ערב שבת

ההקבלה בין האלף השישי לבריאת העולם ליום השישי, הביאה כמה וכמה מגדולי ישראל, לעורר את עם ישראל בצפייה לגאולה באמצעות חישובים שונים של שנות הקץ (בהתאם לחלוקת אלף השנים של האלף השישי לשעות היום של האלף השישי).

הרמב"ן ורבינו בחיי חישבו לפי חשבון זה (ופסוקים מספר דניאל) שמשיח יבוא לאחר הזריחה של היום השישי, לאחר שנת ה'קי"ח.

ה"מקדש מלך" (רבי שלום בוזגלו) בפירושו על הזוהר מסביר לפי חשבון זה, שבשנת שש מאות לאלף השישי הוא כבר הזמן שהשמש כבר מתחילה לנטות מערבה, לאחר שבשנת חמש מאות היא שעת חצות יום השישי, ולכן בשנת השש מאות לאלף השישי "יפתחו שערי החכמה למעלה, ומעיינות חכמה של מטה, ויתוקן העולם להכנס באלף השביעי".

על מה מחכים?

על בסיס חשבון זה גם הרבי הקודם – רבי יוסף יצחק שניאורסון, עורר בשנת תש"ט (1949), שנמצאים כבר בערב שבת לאחר חצות היום, לפני הדלקת הנרות, כאשר ההכנות לשבת נמצאות בשיאן, כאשר "הארת השבת" של הגאולה כבר מתחילה להתנוצץ.

אחרי הסתלקותו של הרבי הקודם, עורר חתנו – הרבי שליט"א מלך המשיח את חסידי חב"ד בארץ הקודש  – "להיות נשמע תמיד באזננו מוחנו ולבנו, קול קריאתו של . . מורי וחמי . . היוצא מקרב נפשו פנימה – על מה מחכים, הרי מעכבים את הגאולה. כבר ערב שבת אחרי חצות!".    

מקורות: רמב"ן ורבינו בחיי בראשית ב, ג. מקדש מלך זח"א קיז, א. פע"ח שער השבת פ"ג. סה"מ תש"י ע' 222. ספר השיחות תש"נ ח"א ע' 254 ואילך.