שיח חסידים עם הרב יהודה גינזבורג

שיח חסידים עם הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי שליט"א מלך המשיח לשכונת הכרמל הצרפתי, חיפה. מתוך גליון 2 במגזין פנסאים בהוצ' ממ"ש.
עניין של רבע שעה
פעם חסיד נכנס לאדמו"ר מהר"ש (רבינו שמואל, הנשיא הרביעי בשושלת חב"ד, "לכתחילה אריבער"), והתלונן על מצבו בעבודת ה'. הרבי מהר"ש אמר לו: תצום שש מאות תעניות!
שש מאות תעניות?! נבהל החסיד. השיב הרבי: מה אתה חושב, שאני מתכוון פשוט לא לאכול? זה נקרא "דיאטה"! לא לזה התכוונתי. מה זה שש מאות תעניות? שבכל יום רבע שעה אתה תחשוב אדעתא דנפשך על עצמך, איפה אתה עומד ומה אתה עושה... (ראה לקו"ד ח"ד ע' 1212 ובכ"מ).
ב"שיחה הידועה" של כ"ח ניסן מבקש-דורש- מפציר הרבי שליט"א מלך המשיח: "שימצאו עשרה מישראל שיתעקשו" ואח"כ מסיים "שימצא מכם אחד, שנים, שלשה שיטכסו עצה מה לעשות וכיצד לעשות".
משיחה זו ועד היום עברו יותר מעשרים וחמש שנה. חזקה על חסידים שעושים המוטל עליהם, ובוודאי שהיו עשרה שהתעקשו וגם אחד, שנים שלשה שטיכסו עצה. אז מה באמת חסר?
ואולי הכוונה היא, שכל אחד מאתנו צריך לקחת את השיחה הזו לעצמו. לא לחפש מסביבו את ה"מטכסי עצות" אלא הוא בעצמו צריך לעשות זאת. בשיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב הודיע הרבי שליט"א ברורות כי כל חסיד הוא שלוחו - ועלינו להפיץ בסביבתנו תורה ומצוות, ואשר ה"שער" הוא קבלת פני משיח צדקנו.
בכל יום מזדמן לכל אחד מאיתנו לפגוש אנשים נוספים, חלקם עדיין אינם חסידי חב"ד בגלוי. עבודתנו היא איפוא - לשבת כל יום רבע שעה ולחשוב אדעתא דנפשי'ה "היכן אני אוחז". לטכס עצה לא באופן של "זבנג וגמרנו", אלא בכל יום מחדש. לשבת ולשאול את עצמי "איפה אתה עומד ומה אתה עושה"? איך אוכל מחר להשקיע יותר בהבאת הגאולה.
המפתחות בידינו
בהרבה בתיכנ"ס של אנ"ש ברחבי הארץ מקריאים/לומדים בכל יום קטע בעניני גאולה ומשיח מלבד הקטע של "היום יום". אם היינו שומעים ומעבירים הלאה לעשרה אנשים בלבד שנפגשנו איתם במשך היום, והם היו מעבירים הלאה - הרי בודאי ש"מלאה הארץ דעה" בגאולה ומשיח.
בכל בית חב"ד או ביכנ"ס חב"ד ישנו ובודאי יכול להתרחב, שיעור רציני, קבוע ועקבי בענייני גאולה ומשיח. שעה שבועית (לכל הפחות), שאנשי הקהילה, המתפללים, הידידים והמקורבים יודעים כי הם מקדישים לתורה הגאולה, וצועדים יחד ובאחדות ב"דרך הישרה" שהורנו מלך המשיח.
וזו רק טעימה בלבד ממגוון האפשרויות. הרבי שליט"א מחכה לי ולך! שנעשה את רצונו ולא את רצוננו. שנפעל באמת וב"עקשנות" בכל יום מחדש לעשות כרצון מלכנו ולהביא את הגאולה השלימה בפועל ממש.