המציאות מחייבת: למחות כל זכר

רגע לפני חג פורים, נזכרים אנו בציווי האלוקי על מחיית עמלק. בשבת שלפני פורים קוראים אנו על מצווה זו, ומכאן גם שמה של השבת 'זכור', גם בחג הפורים קוראים אנו בתורה על המצווה. וכפי שחז"ל אמרו ששלש מצוות נצטוו ישראל כניסתם לארץ: למנות מלך, למחות זרעו של עמלק ולבנות את בית המקדש.

תורת החסידות מלמדת כי מצווה זו עומדת בתוקפה בכל דור ודור, וכל אחד מחוייב בה באופן אישי - במחיית כל הספקות הצצות בחייו לגבי עבודת ה', שהלא הגימטריה של עמלק היא ספק.

לאורך הדורות ניתן היה לראות מפעם לפעם, כיצד הספקות האישיות עמדו במבחן, תוך כדי הנסיונות למחיית עמלק לחלוטין בלי להשאיר ממנו שריד.

החמצה היסטורית

הפעם הראשונה היתה, מיד לאחר שעם ישראל מינו מלך, או אז קיבל שאול המלך את הציווי הברור: להשמיד את עמלק. אך כידוע, שאול חס על אגג.

החמלה הזו, הפכה לזרע ההמשך של עמלק לדורות. חז"ל מגלים לנו כי מאגג יצאה אותה שושלת שבסופה קם המן האגגי. במילים אחרות, הרגע שבו הרוע לא הוכחד עד תום, הוא הרגע שבו הונח היסוד לאסון הבא.

בדילוג לתקופה אחרת בהיסטוריה, לאחר חורבן בית ראשון, המן הרשע מוציא גזירה נוראית על עם ישראל. מרדכי היהודי שולח מסר לאסתר המלכה - בת דודתו: "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" - הגיע הזמן לתיקון היסטורי, לאותו רגע שבו לא הושלם הציווי, של אותו שאול המלך שאנו נמנים על צאצאיו. הרגע שבו ניתנה הזדמנות שנייה למחות את עמלק - הפעם מתוך הבנה שאי אפשר להשאיר שארית לרשע, וצריך לתלות אותו ואת בניו על העץ וכפי שאכן קרה.

והמסר התקיף נשאר לדורי דורות - את עמלק יש להשמיד ללא כל היסוס וספק, לא לתת למציאות של הרוע והרע שום מציאות, לא בחיים האישיים ולא כאשר העם כולו נדרש למשימה. כאשר עמלק נשאר - הוא חוזר.

כך גם בדורנו, כאשר האויב קם על עם ישראל מתוך אידאולוגיה של השמדה - אין מדובר בסכסוך מדיני רגיל. זהו מאבק קיומי מול תפיסת עולם מסוכנת ביותר. וכשם שבימי שאול המלך ההחמצה לא הייתה בשדה הקרב אלא בהחלטה להשאיר שריד - כך גם היום, כל השארת תשתית, הנהגה, או כוח פעיל של טרור - איננה "איזון", אלא זריעת האסון הבא, שאת תוצאותיו עלולים אנו לפגוש בהמשך.

הרבי שליט״א מלך המשיח מדגיש שניצחון אמיתי איננו מצב של הפוגה, ואף לא של הרתעה. ניצחון אמיתי הוא מצב שבו המציאות המאיימת חדלה מלהתקיים. כאשר השטח מטוהר לגמרי מאויב - אזי ניתן לדבר על שלום אמיתי וביטחון יציב.

תזכורת לדורות

שבת זכור באה להזכיר לנו, מה קורה כאשר עוצרים באמצע ומה קורה כאשר מבינים שהרגע ההיסטורי מחייב הכרעה מלאה. המציאות של דורנו דורשת בהירות: לא ניתן להכריז על ניצחון כאשר האיום ממשיך להתקיים. לא ניתן לבנות עתיד כאשר השורש נשאר באדמה.

ומתוך כך נזכה בוודאי להתגלות הרבי שליט"א מלך המשיח בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.