שנשמע בשורות טובות

על חודש שבט שבפתחו אנו נמצאים, מקובל להביא את ראשי התיבות שנשמע בשורות טובות. בוודאי שהדבר מתחיל משבת מברכים חודש זה, שבו אנו נמצאים.

הדברים אמורים ביתר שאת, כאשר בעיצומו של חודש זה, ביום העשירי זבו, מציינים את יום הילולת כבוד קדושת הרבי הריי"צ (רבי יוסף יצחק, הרבי הקודם מליובאוויטש) ויום עלייתו לנשיאות והנהגת הדור של הרבי שליט"א מלך המשיח.

מזלו של החודש הוא מזל דלי. הדלי אינו רק כלי טכני לשאיבת מים; הוא המפתח למים, האפשרות להפוך פוטנציאל חיים למציאות חיה. חז"ל וההלכה מדגישים זאת: מי שקונה בור, קונה אותו ברגע שקיבל את הדלי. בלי הדלי - אין מים. בלי הכלי - אין חיים. אפשר להשוות זאת למי שמקבל את מפתחות הרכב שרכש, ובפעולה זו הוא מקבל את הבעלות על הרכב, כך גם הדלי הוא האמצעי שעל ידו מקבלים את הבעלות על המים.

להיות דלי

מים הם תמצית החיות. הם יורדים מלמעלה למטה, חודרים אל הקרקע, מצמיחים, מחיים, מרווים. מכאן ענינו של חודש זה - חודש שבט, חודש של השקיה, של ברכה, של חיבור שמים וארץ. בחמישה עשר בשבט אנו חוגגים את ראש השנה לאילנות, ובעומק יותר אנו מציינים בפנימיות את האחריות שלנו להיות המעבירים, הדולים, הממשיכים את השפע האלוקי אל העולם.

כפי שמבואר בפרק הראשון של ספר התניא, ארבעת היסודות, אש, מים, רוח ועפר, משרטטים את מפת הנפש האנושית. האש שואפת מעלה, מסמלת תשוקה וגעגוע, אך עלולה גם לשרוף ולהחריב. העפר יציב, סבלני, שקט - אך עלול לשקוע בעצלות ועצבות. הרוח נעה, מחיה, מעניקה חמצן - אך לפעמים גורמת לריחוף נטול מעש. והמים? הם מצמיחים תענוג, מפתים, זורמים. בלא גבול - הם עלולים להטביע; במידה הנכונה - הם מקור חיים.

לכן מזהירה תורת החסידות מהיסחפות אחרי תענוגות גשמיים, אך בו עלינו לזכור כי המים במהותם הם טוב מוחלט. "אין מים אלא תורה". התורה, כמו הגשם, ירדה מלמעלה למטה, ירדה מהעולמות העליונים עד שהתלבשה בעניינים גשמיים - כדי להחיות אותנו רוחנית ולהעלות אותנו לגבהים רוחניים. התורה אינה נשארת בשמים; היא מבקשת דלי. היא מבקשת אדם שידלה, שיעביר, שיחבר.

חידוש המלוכה

כאן טמון תפקידנו בדור הגאולה, תפקיד המתחדד ביותר על רקע יום נשיאותו של הרבי שליט"א מלך המשיח בחודש זה: להיות דליים. כל יהודי, במעשיו, בדיבורו ובהנהגתו, שואב מים חיים ממעיין התורה ומערה אותם לעולם. שמירת תורה ומצוות, והפצת שבע מצוות בני נח - כל אלו הם פעולות של השקיה. כך נעשה העולם כולו כשדה המוכן לצמיחה.

הרבי שליט"א מלך המשיח מגלה כי גם שמו של חודש שבט רומז לגאולה האמיתית והשלימה. "שבט" הוא שרביט מלכות - "לא יסור שבט מיהודה עד כי יבוא שילה". זהו שבט ההנהגה של מלך המשיח. ו"שבט" הוא גם ענף, חוטר הצומח מגזע ישי, התחדשות מלכות בית דוד, כפי שנראה זאת בגילוי, בקרוב ממש, עוד לפני ראש חודש שבט, בהתגלות הרבי שליט"א מלך המשיח, תיכף ומיד ממש ומתוך שמחה וטוב לבב.