ההתוועדויות של היום הכי שמח

"לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב", כך קבעו חכמים, ועד עצם היום הזה, מצויין יום זה כאחד הימים השמחים של השנה. הטעם הפנימי שהופך דווקא את התאריך הזה למשהו שאין כדוגמתו, טמון בכך שהוא מגיע לאחר ימים שנקבעו לציון חורבן בתי המקדש, ומתוך החושך בוקע ועולה האור, "יתרון האור מתוך החושך".

הפעם הראשונה בה ציינו יום זה, כיום של שמחה, הייתה בשנת הארבעים לנדודי עם ישראל במדבר, לפני כניסתם לארץ. כידוע נגזרה עליהם גזירה, שאותו דור ששמע למרגלים ובכה שאינו רוצה להכנס לארץ, לא יכנסו. מידי שנה באותו ליל בכי, בתשעה באב, היו חופרים כל המבוגרים בורות ונכנסים לישון בהם, מי שחצה את גיל 60 לא התעורר ונשאר למות במדבר, בעוד השאר זכו בעוד שנת חיים לפחות.

חודש הנחמה

באותה שנה מדוברת, כאשר ראו בבוקר כי כולם קמו, חשבו בני ישראל שאולי טעו הם בחשבון, ותשעה באב יחול רק למחרתו, וכך גם בימים הבאים, עד שהגיע ליל חמישה עשר בחודש, בו הירח מאיר במילואו, והבינו כולם כי נסתיימה הגזירה שאמר להם הקב"ה "במדבר הזה יפלו פגריכם".

למעשה, כשמתבוננים בסיפור זה, אנו מבינים כי הגזירה לא התבטלה בט"ו בחודש, אלא כבר בתשעה באב, אלא שהם עדיין לא ידעו על כך עד שהגיע אותו ליל ירח מלא וגילה על כך לכולם. זאת אומרת שהייתה זו הפעם הראשונה, בה התברר כוחו של יום תשעה באב. תאריך שעוד עתיד להתגלות במלוא תפארתו כיום ששון ושמחה בגאולה האמיתית והשלימה.

ואכן, שמו של החודש "מנחם אב" כשמה של השבת שזכתה לכינויה "שבת נחמו" מבשר לכולם על מעלתו האמיתית של חודש זה, בו מגיע הרבי שליט"א מלך המשיח ("מנחם שמו"), לנחם את עם ישראל בגאולה האמיתית והשלימה, ואם כן, יום ט"ו בחודש, העומד באמצעו של החודש, ובו מאירה הלבנה במלוא עוזה, מסמל את כוחו האמיתי של החודש - כוח הבאת הגאולה תיכף ומיד ממש.

לחיים ולברכה

הרבי שליט"א מלך המשיח מורה: "בקשר עם חמשה עשר באב . . כדאי שיעשו בכל מקום ומקום התוועדות גדולה בשמחה גדולה, לקבץ יהודים, אנשים נשים וטף, ולדבר דברי תורה, ומה טוב – לעשות "סיום" מסכת, ולתת נתינה לצדקה, ולקבל החלטות טובות להוסיף בכל עניני תורה ומצוות ובכל הענינים הטובים.

... ובהדגשה – התוועדות מתוך שמחה וטוב לבב, בהתאם לכך ש"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב", עד לשמחה הכי גדולה, בדוגמת שמחת נישואין..."

בשבת זו, בה מתכנסים המונים בבתי הכנסת כדי לשמוע את הפטרת "נחמו נחמו עמי" מתוך צפיה ואמונה ובטחון שאכן זוכים אנו לנחמה, אין מתאים מאשר לערוך התוועדויות גדולות, בהם יברכו ויתברכו כולם בברכת "לחיים" "לחיים ולברכה", ו"מה שהתוועדות חסידית יכולה לפעול אפילו מלאך מיכאל אינו יכול", כך שיפעלו בהתוועדויות אלו את הגאולה האמיתית והשלימה, ותיכף ומיד ממש, נאו!