מכות מצרים תשפ"א

מכות מצרים תשפ"א

ההתעצמות המצרית נמשכת, וגם התמרונים המצריים והתרגילים הנרחבים בתוך מצרים ובסיני - תרגילים שכולם מדמים מלחמה מול ישראל היל"ת. האוניה התקועה בתעלה, תוך הפסד כספי גדול למצרים, מקדמת תוכניות קיימות בישראל לעקיפת התעלה בשותפות מדינות המפרץ.

בשבוע שעבר נתקועה האוניה הענקית EVER GIVEN בתעלת סואץ, וחוסמת לחלוטין את התנועה. האוניה הענקית במשקל של 224,000 טון (!) ובאורך של 400 מטרים, חסמה לחלוטין את התנועה בתעלה, ומעבר לשני עבריה כבר נוצר "פקק" ימי של כ- 400 ספינות שמחכות למעבר. המפסידה הראשונה מכל זה לדעתי היא מצרים עצמה - שקיבלה תמלוגים בהיקף של 5.6 מיליארד דולרים לשנה ב2020, בשל מעבר אלפי האוניות דרך התעלה. ברור שככל שהתנועה הימית מתעכבת, כך גם התשלום על מעבר אוניות יצומצם, משום שהן יופנו לנתיבים אחרים. 

האוניה אמנם שוחררה, העיכוב גרם לעליית מחירי הנפט, ותביעות הנזיקין למצרים החלו להישלח.

בנוסף, הייתה תאונת רכבות חמורה במצרים, לפחות 32 הרוגים בהתנגשות בין שתי רכבות. נשיא מצרים א-סיסי הביע את תנחומיו למשפחות והבטיח כי הרשלנים שגרמו לתאונה ייענשו.

ובארץ הקודש - המצרים מלשון "מיצר" וצורר לישראל - חמאס - איבד אתמול את אחד מבכירי אנשיו ביהודה ושומרון, עומר ברגותי ימח שמו וזכרו, שהיה מראשוני המקימים של גדודי עיז א-דין אל קסאם שאחראים למאות פיגועים, ואחראי אישית לרצח של יהודים בפיגועים בהם השתתף. המחבל הנ"ל מת מקורונה, שפוגעת קשה באוכלוסיה הערבית הבלתי מחוסנת הן ביו"ש והן בעזה.

מועדים לשמחה. ערב החג עדכנו על מכות מצרים - אוניית הענק שנתקעה וגורמת הפסדים של מיליונים רבים למצרים מדי יום, והתנגשות בין רכבות. במשך החג ניחתו על מצרים מכות נוספות - בנין בן 9 קומות קרס בקהיר, בשכונת אל-סאלם, שבמזרח הבירה המצרית. לפחות 18 נהרגו באסון, ו- 24 פצועים חולצו. בהמשך קרס גם גשר מצרי באיזור אל-ג'יזה.

אולי השלטון המצרי יבין סוף סוף שבמקום להשקיע מיליארדי דולארים בקניית אמצעי לחימה, ספינות קרב, נושאות מסוקים, צוללות מגרמניה, מטוסי מיג 35 מרוסיה ומטוסי ראפאל מצרפת - כדאי להשקיע את הכסף בתשתיות של תחבורה (רכבות וגשרים) ומגורים ראויים?

ידוע שהזנחתו ארוכת השנים של המשטר המצרי, היא שהביאה לכך שבקהיר ישנם היום 15 מיליון תושבים, במקום 3 מיליון בלבד לפי הקיבולת הרצויה של הבנינים והתשתיות בעיר. ולכן, ישנם בנינים רבים שנבנים / מורחבים / משופצים בלי שום פיקוח, מיליוני אזרחים חיים על הגגות, ועוד מאות אלפים חיים בבתי הקברות. זו לא אגדה, זו המציאות בשטח.

הגיע הזמן שמצרים תשקיע בחיי התושבים שלה, שגם סובלים היום מהתפשטות הוירוס, ונתונים לחסדיה של מערכת בריאות מפגרת, ושל שלטון שמעונין רק להתעצם צבאית, כדי שיום אחד יוכל להילחם בישראל ח"ו.

ובכל אופן, כשמצרים סופגת מכות בחג הפסח - יש בזה בוודאי השגחה עליונה, ואיתות להנהגה המצרית, וגם להמונים המצרים שברובם (לפי כל הסקרים) שונאים את ישראל - די לשנאה מול ישראל! די להכנות למלחמה!
תשקיעו את המאמצים והכסף בכיוון חיובי, ותראו בזה רק ברכה.

צריך לומר שא-סיסי הוא לא מובארק - שכידוע לחם נגד ישראל בכל זירה בין לאומית אפשרית, ושאף להחליש את ישראל בכך דרך, כפי שהעידו שרי ממשלתו של מובארק לאחר נפילתו ומאסרו (ומותו). אבל, גם בתקופת א-סיסי נמשכת ההתעצמות המצרית, ונמשכים התמרונים המצריים והתרגילים הנרחבים בתוך מצרים ובסיני - תרגילים שכולם מדמים מלחמה מול ישראל רחמ"ל. ולכן, כשמצרים סופגת מכות בחג הפסח יש בזה בוודאי משמעות עמוקה.

מי מרוויח - ישראל

(גלובס)

הפרויקט ראשון, שמטריד במיוחד את המצרים, הוא קו להובלת נפט ותזקיקים המתוכנן להיפרש מאיחוד האמירויות לנמל אילת ומשם יוזרם לאשקלון באמצעות קו צינור הנפט אילת אשקלון (קצא"א), שהוקם במקור להובלת נפט איראני בתקופת השאח הפרסי. מדובר בקו שיש לו פוטנציאל להטות חלק נכבד מתנועת המכליות, שנעות כיום לאירופה דרך תעלת סואץ.

מדובר בקו שאמור לפעול בשלב הראשון באמצעות מיכליות נפט שיפרקו את מטעניהן בנמל הנפט של קצא"א באילת במקום לעבור בתעלת סואץ.
השאיפה בעתיד היא להניח צינור יבשתי שיוכל להזרים גם נפט ותזקיקים מערב הסעודית לישראל. קצא"א, נזכיר היא חברה בבעלות ממשלת ישראל שהוקמה לאחרונה מחדש כראשי תיבות של קו צינור אירופה אסיה.

במצרים מביעים חששות.

באוקטובר האחרון, חתמה קצא"א על מזכר הבנות לקידום הפרויקט עם קבוצת שמאחוריה עומדים אנשי עסקים ישראלים ואמירתים. בעקבות ההכרזה על הפרויקט התראיין המנכ"ל המצרי של חברת תעלת סואץ והעריך פומבית כי מדובר "בפגיעה מהותית" בכלכלת מצרים, שתביא לירידה של כ־13%־16% מתנועת הספינות הקיימת בתעלה.

שני הפרויקטים הנוספים נוגעים לחיבור מסילות רכבת בין מדינות המפרץ לחופי הים התיכון של ישראל. הראשון, שרק לאחרונה הגיע בכותרות, הוא קו הרכבת "ממפרץ חיפה למפרץ הפרסי". על פי התכנון הקו יתחיל בנמל חיפה, יעבור דרך גשר שייח חוסיין ליד בית שאן ומשם לאורך ירדן עד לחיבור לרשת הרכבות הסעודית וה־UAE (ולהפך). באחרונה זכה הפרויקט לקידום נמרץ לאחר ששרת התחבורה מירי רגב הודיעה בפברואר על התקדמות אופרטיבית בצד הישראלי.

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור אבי שמחון, אף צירף אותו לרשימת הפרויקטים האסטרטגיים לשיתוף פעולה בין ישראל ל־UAE. שר האוצר ישראל כ"ץ שרואה בעצמו את אבי הרעיון, ביקש מהכלכלנית הראשית במשרדו, שירה גרינברג, לטפל בקידום הפרויקט מול גופי מימון בינלאומיים ובהם הבנק העולמי, אך עד כה ללא תוצאות.

המסלול העוקף השלישי הוא קו הרכבת בין אשדוד לנמל אילת, שבו נדרשות השקעות עתק
המשותף לכל הפרויקטים הללו הוא השקעות עתק שנדרשות להקמתם. עלות השיקום של מסילות הרכבת הירדנית מדרום לצפון, שחיוניות לסלילת המסלול העוקף המזרחי, נאמדת בעשרות מיליארדי דולרים והירדנים תקועים כיום בשל חוסר מימון. גם השלמת החיבור היבשתי בצד הישראלי (מבית שאן לשייח חוסיין) צפויה לעלות סכום ניכר וקידומו נמצא רק בראשית הדרך.

עלות סלילת קו הרכבת המהירה אילת־אשדוד הוערכה על ידי אגף התקציבים באוצר בכ־50־70 מיליארד שקל בתחילת העשור הקודם. אמנם רכבת שתוביל מטענים בלבד עשויה לעלות הרבה פחות מכך, אך רה"מ בנימין נתניהו התעקש על בניית מסילה שתתאים גם לרכבות נוסעים במהירות שיוט של 250 קמ"ש. ישראל ניסתה במהלך השנים לגייס מקורות מימון חיצוניים לפרויקטים הללו, החל מממשלת סין וכלה מהאיחוד האירופאי, אבל ככל הידוע לא חלה פריצת דרך בנושא, בוודאי לא כאשר העולם טרוד בשיקום נזקי משבר הקורונה.

התנגדות האוצר וגורמים נוספים בממשלה הביאה לכך שפרויקט הרכבת לאילת לא מופיע בתכניות העבודה של הממשלה לשנים הקרובות. עובדה זו לא הפריעה לאוצר להזרים בשנים האחרונות מאות מליוני שקלים לקידום הליכי האישור והתכנון של הפרויקט הגרנדיוזי, שמתקרבים כיום לסיומם. שני המגה־פרויקטים הללו נתפסו בארץ ובקרב שכנותינו כתוכניות ארוכות טווח, ששנים רבות יחלפו עד - ואם - שיגיעו לפסים אופרטיביים

שינוי כללי המשחק

אלא ש"התקלה" בסואץ, והנזק הכלכלי הכבד שהיא גרמה ועדיין גורמת לכלכלת העולם, עשויה לשנות את כללי המשחק. מדינות רבות, שתלויות בייבוא סדיר של סחורות, חומרי גלם ומקורות אנרגיה מהמזרח, "גילו" לפתע שחלק גדול מהכלכלה שלהן תלויה בתנועה החופשית במעבר מים מלאכותי צר, שיכול להיחסם בכל רגע בצורה אקראית או יזומה, כתוצאה מפעילות מלחמתית שלא חסרה באזור.

תעשיות רבות באירופה תלויות באספקת רכיבים וחומרי גלם שמיוצרים מאסיה ומגיעים למפעלי הייצור בשיטת "בדיוק בזמן" ודוגמה טובה היא תעשיית הרכב, שכבר מתחילה להרגיש את נזקי המשבר ומאבדת כושר ייצור. הנזקים של עיכוב מתמשך בייצור רכב נאמדים במאות מיליוני דולרים. לפיכך, לא נופתע כלל עם התוכניות למימון "מסלולים עוקפי תעלת סואץ" תזכה כעת להרבה יותר דלתות פתוחות ואוזניים קשובות בקרב גורמים בינלאומיים.

ישראל לא מתחרה לבד

חובה לציין, שישראל היא לא "המתחרה" היחידה על הקמת מסדרון תובלה מאסיה לאירופה. האיראנים מנסים לקדם במרץ את מסילות הרכבת שעוברות בשטחם מהנמלים בפקיסטן, או ישירות מסין, לאירופה דרך סוריה או טורקיה בואכה אירופה. לאיראן יש אינטרס פוליטי מובהק לשבור את מעגל החנק הכלכלי ואין זה מפתיע שבימים האחרונים היא מיהרה להציג את המסדרון מזרח־מערב בשטחה כאלטרנטיבה מיידית לתעלת סואץ הפקוקה.
ישנו גם "המסדרון הצפוני" מאסיה לאירופה, שאותו מנסה לקדם הנשיא פוטין במרץ וגם לטורקיה יש עניין לקטוף את הפירות של ישיבה על HUB חיוני של תובלה ימית ממזרח למערב. מעל הכול מרחפת רוחו של פרויקט "דרך המשי", שמקדמת ממשלת סין בעשור האחרון. הפרויקט הזה מכונן שני נתיבי סחר מסין לאירופה - ימי ויבשתי - כאשר שניהם נפגשים בצוואר הבקבוק של תעלת סואץ.
לסינים יש קו רכבות ישיר מאסיה ללב אירופה, אך הוא מיושן ומתקשה לעמוד בעודפי הביקוש להובלת מכולות.

לפיכך כינון נתיב יבשתי מהמפרץ הפרסי לאירופה ולהפך דרך נמלי ישראל הוא חלק לבתי נפרד מהתוכנית, שאותה מקדמת סין באופן אקטיבי. לא נופתע אם את התוצאות האקטיביות של המשבר נראה כאן כבר בחודשים הקרובים.

שיהיו בשורות טובות, ושאויבי ישראל ימשיכו לקרוס!

מאת: אבישי אפרגון, ראש ישיבת "דרכי תמימים" ת"א, פרשן לעניני צבא ובטחון

להצטרפות לקבוצות הווצאפ https://chat.whatsapp.com/FqDUES2ZBuNAHsLSDbObkQ