השמאל המשיחי

בעם ישראל, בפרט בארץ ישראל, ובעצם בבריאה כולה, ישנם כאלו השייכים יותר לקו הימין ויש שיותר שייכים לקו השמאל. למרות הפערים הברורים ביניהם, הרי שניהם למעשה משלימים אלה את אלה.

לכל אחד יש את המאפיינים שלו, ולכל אחד יש יתרונות שאין לרעהו. אלו מקו הימין הם אנשים מהסוג השמרני יותר. יש להם אמת אחת, מטרה אחת, ויחתרו אליה כל הזמן גם אם ההגעה אליה היא איטית. הם לא אוהבים שינויים גדולים ומתרחקים מזעזועים ומתזוזות. בעצם הם מעדיפים ללכת בדרך בטוחה ורגועה.

אלה לעומתם הנמצאים בקו השמאל, אין להם אמת אחת. יש להם כמה סוגי אמיתות. וזה בכלל לא מהווה סתירה; הם יכולים להאמין בכל נפשם ב״אמת״ מסוימת, לגלות שטעו, ואז לאמץ ״אמת״ אחרת שהיא יותר אמיתית מקודמתה. אין להם כל בעיה עם זה, כל עוד מדובר באמת.

***

שטחי הפרא בספארי ברחבי אפריקה מלאים תופעות מרתקות. אחת מאלו, תופעת פלא מוכרת, מתרחשת בשעות אחר הצהריים כאשר כל בעלי החיים מגיעים לשתות ממי האגם. קורה ופתאום מרימות הזברות את הראש, פותחות בריצה קלילת רגליים ובורחות במהירות ממקור המים. שאר החיות לא מבינות מה קורה; יש מהן שרצות אחרי הזברות כתופעת העדר גם כשעדיין לא הבינו מה מתרחש, ויש שמסתכלות ימינה ושמאלה באדישות - לא מבינות למה הזברות ברחו, וממשיכות לשתות בשלווה.

לאחר מספר דקות מתבהר המצב: כאשר מתחוללת רעידת אדמה, היא מתחילה בזעזועים חלשים שמגיעים עמוק מתוך האדמה. בהתחלה זה כמעט ולא מורגש. אבל לזברות ישנה רגישות מיוחדת, והן הראשונות שמרגישות את רעידת האדמה. ולכן, ברגע שמתחילות תזוזות קטנות, הן מיד מתחילות לרוץ.

***

בשנה האחרונה אנחנו רואים בארץ ישראל תופעה מאוד מעניינת: המשתייכים לקו השמאל רצים פתאום לכל הכיוונים בחוסר רוגע. אנשי השמאל נמצאים באי-שקט ורואים צורך ודחף לצאת לרחובות בהפגנות ענק; הם זועמים, הם פוחדים ומוציאים החוצה את כל התחושות שלהם.

לאנשי קו השמאל סנסורים מאוד מפותחים. בגלל שאין להם אמת אחת, ובגלל שאף פעם הם לא נחים על מקומם אלא תמיד בתנועה של חיפוש, חושי הזיהוי שלהם מאוד מחודדים, רגישים ומפותחים. אלה שנוטים יותר אל קו הימין, השמרנים השלווים, לא מצליחים להצביע על הסבר מניח את הדעת - מה כבר קורה כאן? למה אתם לא רגועים? ממה אתם פוחדים? למה רצים לכל הכיוונים כאילו האדמה רועדת?

אז האמת היא שהאדמה אכן רועדת. לאנשי הימין אולי קצת קשה להרגיש את זה, כי אנחנו לא הזברות בספארי הזה, אבל אנחנו צריכים להיות חכמים ולהבין מדפוס ההתנהגות של הזברות שהאדמה רועדת. וכבר יותר משנה הם אכן מרגישים את רעידת האדמה הזאת.

***

ההפגנות השמאל נושאות את דגל שלטון הפרט: אנו בעיצומה של דיקטטורה ופגיעה אנושה בדמוקרטיה, ואם לא נתעשת עוד תהיה פה מדינה של הפיכה משיחית. את זה הם צועקים, מזה הם פוחדים ועל זה כל הבלאגן.

הם צודקים! הם מרגישים את המהפכה המשיחית שמתחוללת פה בארץ ישראל הרבה יותר טוב מאיתנו. כמה שאנחנו "חיים" משיח, אוהבים משיח ורוצים משיח - הם כבר מרגישים ממש את פעמי המשיח. לכן כל האי-שקט. לכן נשפכים כספים. לכן יוצאים לרחובות. לכן מפגינים, לא נחים ולא שוקטים.

תגובת הנגד מקורה בחוסר ידע והיכרות. הם פשוט לא יודעים מה הם המשיח והגאולה כי לא הסבירו להם דבר אודות כך. אבל עם זאת, הם מרגישים שזה מה שקורה. זו עובדה.

ליד הבית שלי בכביש בגין בירושלים, הוצב שלט ענק עם הקריאה: "התנגדו ל–225 חוקי דיקטטורה משיחית". התפלאתי איך הקופירייטינג הגיע ל–225 חוקים, כאשר הרפורמה המשפטית עליה הודיע שר המשפטים כוללת ארבעה חוקים בלבד. אז נכנסתי לאתר המפרסם ועברתי על פירוט מאתיים עשרים וחמשת החוקים. מדובר בכל מיני חוקים מן הגורן ומן היקב שהעלו חברי כנסת שונים מהשורות האחרונות של הקואליציה. אילו הצעות לא היו שם.

בעודי גולל את רשימת החוקים, פתאום צדה את עיניי הצעת חוק - אני לא זוכר מי הח"כ שהציע אותה - שהכנסת תאשר "יום הוקרה שנתי לרבי מלובביץ'". עכשיו הכל מובן.

פתאום הבנתי למה הם קוראים לזה "חוקי דיקטטורה משיחית". הזברות הישראליות נבהלות מרעיון של יום הוקרה לרבי, ונאחזות בהלה; לא רק שהם יודעים שהמשיח מגיע, הם יודעים אפילו מי המשיח!.. הנה, זה אפילו מופיע ברשימת החוקים של הדיקטטורה המשיחית.

***

האסון הבלתי נתפס שארע בשמחת תורה השנה והמלחמה שפרצה עימו, נחתו על כולנו במהלומה: מספר הנרצחים הקדושים השם יקום דמם, כמות החטופים שעדיין מוחזקים שם, מספר לא מבוטל עדיין של נעדרים, ופצועים רבים שחלק גדול מהם - במתכונת הגלותית, כמובן - יסחבו את פציעתם עד סוף ימיהם כאות גבורה.

אין אחד שלא הרהר בעובדה כי האחים שלנו תושבי העוטף שספגו את המתקפה הרצחנית במלוא עוזה, משתייכים ברובם אל קו השמאל. האירוניה הכתה בנו כל כך שדווקא הם אלה מתוכנו שספגו בעיקר את המכה הכואבת ובעיקר הם אלו שנחטפו ונרצחו באכזריות לא נתפסת, עובדה שהחזירה את כולנו למשבצת של "עשיו שונא ליעקב" ולא משנה מיהו בדיוק.

נכון שכולנו הזדעזענו מהטבח ומהרצח, אבל לאחר מספיק זמן שום דבר בשיחה שלנו לא באמת השתנה באופן מהותי. בהסתייגות ניתן לומר שאף להיפך, הימין השמרני התחזק יותר מלפני כן: ארץ ישראל צריכה להיות שלמה ובטוחה, ומתקפת הטרור הוכיחה זאת טוב מאי-פעם.

אבל מי שעולמו חרב, גם העולם האישי – המשפחתי החברי והסביבתי, וגם העולם הפנימי וההשקפתי - זה הם. עכשיו הם מחפשים אלטרנטיבה. עכשיו הזברות רצות לכל עבר כי רעידת האדמה אצלם כבר מורגשת בשיא עוזה.

התפקיד שלנו הוא להושיט להם את היד, לאסוף אותם ולהראות להם שיש פתרון ויש דרך אמת. לפקוח להם את העינים בדבריו של הרבי שליט"א מלך המשיח על שלמות הארץ והצורך בהגנה ומתקפה אמיתית (ואת זה כבר מבינים היטב מהשטח), ולהמשיך ולדפדף הלאה בספרים ולהראות להם גם מה הרבי אומר על משיח. על שלימותו הצפויה והכל-כך קרובה של העולם. אין שעה בשלה יותר להסביר זאת.

***

כשהרבי שליט"א מלך המשיח דיבר אל השלוחים והבהיר כי השליחות היחידה שנותרה לנו לביצוע היא "קבלת פני משיח" - הוא התכוון ממש לזמן הזה. לרגע הזה, לתקופה הזאת. השליחות הזו מוטלת על כל אחד ואחד. כל אחד מאיתנו צריך וחייב להתחיל להעביר את המסר של הרבי שליט"א מלך המשיח בכל מקום.

לכולם יש עצות מדהימות בשביל ראש הממשלה והקבינט הבטחוני; צריך להפציץ מהאוויר, צריך לכבוש את רפיח, חובת תגובה לאיראן - הכול נכון הכל מצוין. אבל השליחות האמיתית שלנו בימים קשים ומיוחדים אלו היא לקחת אחריות על האנשים שסביבנו; אם זה עוקבים ברשתות חברתיות, שותפים לעבודה, וגם שכן למושב בתחבורה הציבורית. כעת היא ההזדמנות המיוחדת לגילוי האחריות עבורם.

ננצל את העת המיוחדת הזו אליה הגענו בעל כורחנו, לא נוותר לסביבה שלנו ובוודאי גם לא לעצמנו, נעמוד בשליחות ונבצע אותה. וכדברי הרבי שליט"א מלך המשיח בהמשך אותה השיחה אל השלוחים, נזכה שכל אחד יחזור למשלח ויאמר בגאווה – מילאתי את שליחותי! עכשיו תמלא אתה את שליחותך, שלח נא ביד תשלח.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!