• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ב ניסן התשפ"ד (20.04.2024) פרשת מצורע

דעה / כמה הערות על "שיוויון בנטל" | הרב מנחם ישראלי

הסיסמה "שיוויון בנטל" היא סיסמה חלולה שמשמשת בעיקר פוליטיקאים כדי לנגח אותנו אחד בשני, וכמובן לצבור הון פוליטי על הדרך. כל אחד צריך זכאי וחייב לתרום את חלקו, בהתאם ליכולותיו הגופניות-נפשיות
כמה הערות על "שיוויון בנטל" | הרב מנחם ישראלי
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

בראשית דרכו של העם היהודי, החל מהמפקד הראשון שעשה משה רבינו לעם היהודי הוא קבע "מבן עשרים שנה ומעלה – כל יוצא צבא".

אכן, כל גבר מבן עשרים שנה ומעלה (מי קבע שחייבים להתגייס דווקא בגיל 18?) חייב לצאת לצבא.

אבל

א. אין כזה דבר שיוויון!

הטייס לא תורם כמו הגולנצ'יק, האיש מהמודיעין לא תורם כמו התצפיתנית, ושלא נדבר על ההוא שעובד בגל"צ או עיתון במחנה שהם יותר נטל על המערכת מאשר תועלת (בעיקר בגלל שהם מוכתבים על פי אג'נדות זרות).

חייב להיות תובנה עמוקה ובסיסית שהמושג "שיוויון" הוא בעיקר "נאיבי". ה"שיוויון" שימש את רוסיה הקומוניסטית בהגשמת החזון המרקסיסטי, ובסופו של תהליך, "השיוויון" בא לידי בטוי בכך שהעם הרוסי נהיה עני בצורה שיוויונית (למעט ה"פוליטבירו").

אגב. המושג "שיוויון" הומצא כבר בסדום העתיקה, קראו לשיטת השיוויון "מיטת סדום", איש גבוה על מיטה קצרה – חותכים רגליים בשם השיוויון. איש נמוך על מיטה ארוכה – מותחים את האיברים להתאים כמובן את האיש הנמוך ל"מיטת סדום".

בקיצור: הסיסמה "שיוויון בנטל" היא סיסמה חלולה שמשמשת בעיקר פוליטיקאים כדי לנגח אותנו אחד בשני, וכמובן לצבור הון פוליטי על הדרך.

כל אחד צריך זכאי וחייב לתרום את חלקו, בהתאם ליכולותיו הגופניות-נפשיות.

ב. אז למה חרדים לא מתגייסים לצבא?

ובכן, בבואנו לדון על נושא זה, חייבים אנו להניח מספר הנחות יסוד, ובלעדי הסכמה הדדית על הנחות יסוד אלו, פשוט אין טעם לדון כי כל אחד יתבצר בעמדתו שלו, ואז עדיף כבר לשבור את הראש בקיר.

ואלו הן הנחות היסוד:

1. בכפייה לא נשיג שום פיתרון, הציבור החרדי נשען על אמונה חזקה בצדקת דרכו, והוא כבר הוכיח לא פעם את יכולת עמידתו גם במצבים בלתי נסבלים.

2. אם לא נכבד את אורח חייו של החרדי, כל שכן אם נבוז לו או לאורח חייו, נשיג את התוצאה ההפוכה.

3. ‏נקודה סופר חשובה: גם אם אנחנו בעד גיוס מלא לכל החרדים, חייבים לצאת מתוך נקודת הנחה עובדתית, עם הנצח שרד גלות נוראה אלפיים שנה, לא בכוח טנקים ולא בזכות מטוסים, אלא בגלל שדבק באמונתו בתורתו ובדתו. כן כן, גם יאיר לפיד שצועק "שיוויון בנטל", סבא שלו היה יהודי שומר תורה ומצוות, ובזכות זה יאיר לפיד נמצא היום בארץ ישראל. היהודים שהפסיקו לשמור מצוות לפני מספר דורות, התבוללו בין העמים ואין להם זיקה כלשהי ליהדות של ימינו. כך כל העמים הקדמונים נכחדו, בגלל התבוללות העמים זה בזה. מה ששמר על העם היהודי והפך אותנו ל"עם הנצח" זה הברית שלנו עם אלוקי הנצח, והברית הזו באה לידי ביטוי באמצעות התורה והמצוות, וההתבדלות מן העמים, וכמאמר "המבדיל . . בין ישראל לעמים".

4. ‏המלחמה על הארץ, המלחמה מול חמאס ואיראן, המלחמה מול לבנון, זו מלחמת דת. מי שלא מבין דבר כזה פשוט, הוא פשוט מרמה את עצמו (וכבר אמרו חכמינו: מה הבעיה לרמות טיפש). כאשר אוייבינו שוחטים ילדים בהכרזת "אללהו אכבר" ואנחנו מתעקשים לומר שזה מלחמה על שטח (או: כי יש להם מצוקה כלכלית, כיבוש וכיוצא) אנחנו משקרים על עצמינו.

5. ‏הזכות שיש לנו על הארץ הזו, מגיע אך ורק מתוך ההבטחה האלוקית בתורה הקדושה. מי שחושב שיש לנו זכות על הארץ הזו בגלל הכרזת בלפור או מכוח הסכמת האו"ם, הוא פשוט קולוניאלסיט (קרי: כובש עם זר), הסברא נותנת שלשיטתו אסור להתגייס בכלל לצה"ל כי הוא צבא קולוניאליסטי. מי שחושב כך אולי עדיף שיחזור לארצות מהם באו אבות אבותיו, ולא יהיה כאן בארץ הקודש ויטנף על עם ישראל, כמיטב המסורת של ארגוני "בצלם" "שוברים שתיקה" ודומיהם… עכ"פ, טור זה לא נועד להתכתב עם הטענה שהצבא הוא צבא כיבוש.

6. ‏בדורינו – דור הגאולה – כאשר חזרנו לארץ ישראל, והננו מוקפים באוייבים רבים, חייבים צבא חזק, חייבים צבא גדול, חייבים צבא חכם (טכנולוגי), חייבים צבא התקפי.

7. ‏הנחת יסוד אחרונה וחביבה ("וכל השביעין חביבין"): החיילים שמשרתים בצבא, ובעיקר החיילים שיוצאים לחזית, הם מוסרים נפש למען הצלת עם ישראל, ואין לשער גודל זכותם בשמי רום.

מתוך נקודות אלו נטפל בסוגיית גיוס חרדים בעז"ה, וזה יתחלק לשני רובדים, המציאות כרגע בצבא, ואם נצליח לצאת מהקיבעון המחשבתי נוכל לייצר מציאות בריאה יותר לצבא העתידי.

ג. מדינת ישראל הצעירה נשלטה בידי המפאיניקים (בן גוריון ושות') שדרשו לחנך וליצור "עם ישראלי" חדש, וזה לא סוד. בן גוריון טבע את המושג "הצבא הוא כור היתוך ישראלי".

זו המציאות העכשווית (מאז קום המדינה עד עצם היום הזה). הצבא מתאמץ כל הזמן לחנך את החיילים, יש "חיל חינוך" יש "ערכי צה"ל" יש שילוב נשים בקרבי, ועוד כהנה וכהנה…

ולכן, מטבע הדברים אפשר וחייבים להבין את החרדים לדבר ה' שחששו וחוששים עד עצם היום הזה ללכת למקום שבו יקבלו חינוך מחדש. יש לנו תורה עליה גדלנו ועל ברכיה חונכנו אלפי שנים, לא נמיר את התורה בשום "חינוך מחדש" לא של סטאלין, גם לא של בן גוריון (למציאות חדשה בצבא עתידי ראה בסעיף ה).

אם לא נבין את חששותיהם המוצדקים של החרדים, אנחנו נמצאים על מסלול התנגשות, ובטח שלא נוכל להגיע לפיתרון הבעיה.

ד. אבל צריך חיילים להגן על הבית?

נכון. אמת ויציב.

אבל שלוש הארות:

1. עיקרון שאי אפשר להתפשר עליו הוא, "האמונה". היהודי המאמין ברור לו בוודאות של 100% שהתורה מגינה על עם ישראל.

2. ‏פרט נוסף: הזכות ("הצדק") שלנו להלחם על הארץ הזו, אף הוא נובע מכוח התורה. אין צורך להסביר עד כמה חשוב ונחוץ שכל חייל יצטייד בבהירות מוסרית וצדקת הדרך, עם שיוצא לקרב בלי "צדקת הדרך" הוא נלחם מתוך גמגום מוסרי וסופו שינחל מפלה.

3. ‏לכן חייבת להיות הפריה הדדית. לומדי התורה חייבים להבין שהחיילים עושים מסירות נפש פיזית-ממשית, אשריהם ואשרי חלקם, ואין לשער גודל זכותם. החיילים בחזית חייבים להבין שלומדי התורה מעניקים להם השראה מוסרית וצדקת הדרך, ובכוח תורתם הם שולחים הגנה שמיימית על החיילים.

סוד קטן: המציאות של ימינו מראה היום שרוב לומדי התורה בישיבות מבינים זאת (כך מתחילת המלחמה לומדי תורה אימצו חיילים. קרי: כל בחור לומד תורה לזכות חייל אחר)

עוד סוד קטן: נראה שגם רוב החיילים בשטח מבינים שסוד הניצחון עובר דרך אמונה בה', מכאן הפתח להכרזת "שמע ישראל" במסגד, מכאן הפתח להנחות תפילין, ולשכפ"ציציות בקרב הלוחמים.

אלא מה?

התורניים לומדים תורה.

החיילים בחזית עושים מלחמה.

והפוליטיקאים עושים פוליטיקה.

ה. סוף כל סוף טוען הפוליטיקאי בלהט: חסר חיילים! חייבים להתגייס לצבא!

אוקי, אני מאמין שאפשר בהחלט לגייס "כמעט את כולם" לצבא, (אני כותב "כמעט", כי אתם כולם ממש לא נצליח) אבל זה בתנאי שנגדיל ראש ונחשוב על רעיונות יצירתיים מחוץ לקופסא.

והנה שתי נקודות הנחוצות לשם הגשמת הרעיון של גיוס כללי, ולא מתוך כפיה.

1. קודם כל נקודה די פשוטה, אבל חשובה: "חיילים להגן על הבית", זה ממש לא חיילים עבור "כור היתוך ישראלי".

הוי אומר: צה"ל יצטרך לתת פתרונות גיוס שיכולות להתאים ל"חרדים מלא מלא".

2. נקודה חשובה נוספת: באופן כללי אפשר לחלק את הצבא לשני סוגי חיילים, קרביים וג'ובניקים.

החיילים הקרביים הם מיעוט דמיעוט בצבא, רוב החיילים בצבא הם ג'ובניקים ברמה כזו או אחרת.

עיקר הטענה "שיוויון בנטל" נובעת בעיקר בגלל העומס שנופל על החיילים בשירות הקרבי.

מי שרואה קצת מה שקורה בצבא, ומוכן להודות על האמת, יאמר בפה מלא שבשורות החיילים הג'ובניקים יש הרבה חיילים מיותרים, יש עומס חיילים. בעוד שבשורות החיילים הקרביים מורגש מחסור.

ומכאן צריך לגשת לפיתרון: אם נניח שהחיילים הקרביים לא יצטרכו להגן על ישובים, הם יהיו פנויים בעיקר למטרות לחימה, הרי שנמצא לפתע מקור גדול של חיילים קרביים שיהיו מכוונים למטרות לחימה. ובכך יופחת העומס שנופל על החיילים הקרביים.

אבל מי יגן על הישובים?

אז הנה הצעה מעשית שכדאי לבחון.

לתפעל נשק זה לא סיפור מורכב במיוחד (להבדיל, אצל אוייבינו הערבים יש ילדים בגילאים די נמוכים שיודעים לתפעל נשק). זה סיפור שיכול לקחת כמה שעות.

כמובן שצריך קצת אימונים וידע צבאי בסיסי.

לשם כך מדינת ישראל יכולה לייצר חוק גיוס בסיסי לכל "יהודי ארץ ישראל", הגיוס יכלול טירונות כחודש (רובאית 02) ואפשר להוסיף עוד חודש לתוספת מידע צבאי (גיוס קצר לחודש או חודשיים).

הגיוס הזה (לחודש-חודשיים בלבד) יהיה כאמור לכל אזרחי ישראל היהודים, החל מגילאים 18 ועד לגיל 25, קרי: כל אחד יוכל לבחור את החודשיים שבהם יהיה נוח לו להתגייס. בסיום הישיבה, או אחרי חתונה (הנשוי לא יקבל תוספת משכורת עבור גיוס חובה).

הגיוס הזה יהיה כאמור "גיוס חובה", ובהתאם: המילגה לחיילים לא תהיה גבוהה, אולי דמי כיס של עד כמה מאות שקלים בלבד (אם בכלל).

המסלול הוא: "ללמד בני יהודה קשת". הא ותו לא.

(יש כמובן שלב ב' לחוק הגיוס, כדלקמן).

בוגרי המסלול (הראויים והרציניים) יוכלו לקחת נשק לביתם על בסיס התנדבותי. הנשק שייך כמובן למדינת ישראל, היא זו שמחזיקה במאגרי המידע של הנשקים, ונושאי הנשקים, שיצטרכו פעם בשנה לחדש את רישיון נשיאת הנשק.

הנשקים הללו הם הם שיגנו על הישובים ברחבי הארץ, בשיתוף עם המשטרה.

כמובן שאפשר לייצר קבוצות ווצפ של מתנדבים מקומיים, עם הנחיות פיקוד שמגיעות מצה"ל.

(אגב. יש באזרחות מערכות עזרה לציבור באופן דומה, דוגמה בולטת: "ידידים". מערכת התנדבותית, מהירה מאוד, יעילה מאוד מאוד.

כאשר תהיה מערכת הגנה אזרחית, בדומה לזו, רק שתהיה ממומנת ע"י הממשלה, היא תוכל להיות מערכת חזקה ויעילה להפליא)

בהנחה שתצא תוכנית שכזו לציבור הנרחב, קשה שלא לראות מסה של צעירעם חרדים שיתגייסו מרצונם החופשי לצבא.

1. האפשרות החינמית ללמוד "נשק" בזמן די קצר זה מפתה ביותר.

2. ‏זה לא גוזל מלימוד התורה, כי זה לא חייב להיות על חשבון לימוד תורה בישיבה (זה יכול להיות בתקופת הקיץ, ימי בין הזמנים)

3. ‏זה יהיה במערכות מתואמות לכל ציבור לפי סגנונו, ולציבור החרדי בהתאם לחרדיותו.

4. ‏והתוצאה הרצויה: אזרחי ישראל (והחרדים בתוכם) יגנו על מקומות מושבותיהם בכל הארץ, והצבא עצמו יתפנה למשימות לוחמה כדלהלן.

ו. השאלה המתבקשת היא כמובן: חוק הגיוס לחודשיים, לא יחזיק מים. כל החיילים יתנדפו אחרי חודשיים ומהיכן יהיו חיילים?

כאן מגיע השלב השני של חוק הגיוס, שיהיה כאמור ללא כפיה. מתוך כלל אזרחי ישראל שיתגייסו לחודשיים, אלה שירצו להתגייס מלא מלא, הם יקבלו משכורת מכובדת (אפשר לעשות זאת ע"פ ותק ועל פי סוג שירות). אבל הכי חשוב: צה"ל יגייס את הרוצים להתגייס רק ע"פ צרכיו האמיתיים של הצבא.

לצורך הענין: כאשר הצבא חייב לגייס את כולם, יש הרבה משתמטים שנופלים מעמסה על המערכת, שנאלצת להחזיק אותם מכוח החוק. המשתמטים הללו מקבלים כמובן משכורת של חיילים, כאשר כל משימתם היא "לעשות מה שפחות" או גרוע מזה "לא לעשות כלום" ("ביודעי ומכירי קאמינא": אני עצמי מכיר כמה וכמה שהתגייסו רק מכוח החוק, ובהיותם נשואים קיבלו משכורת מכובדת מצה"ל, ולא שהצבא היה זקוק להם במיוחד…)

ברגע שהחוק מחייב רק חודשיים, מי שלא מעוניין נפלט מהמערכת מהר, וכך חוסך כאב ראש למשטרה הצבאית, לקבני"ם למיניהם. הוא לא צורך מדים, אוכל, צרכים רפואיים… בקיצור: הוא יכול ללכת ללמוד תורה, או לחילופין לשוק העבודה ולתרום שם את חלקו.

מי שכן יהיה מעוניין להמשיך בשירות הצבאי אם בגלל אידאל, או בגלל משכורת-פנסיה (אפשר לייצר עוד סוגי מלגות כמו קרקעות חינם לחיילים שמשרתים שנתיים-שלוש) הצבא יבחר את הרוצים בכך ע"פ כישוריהם של החיילים וע"פ צרכי הצבא האמיתיים. זה אומר לקצץ כל מיני אזורי שיעמום ובטלה בצבא (בשלישות, בגל"צ, במחנה ועוד).

כך הצבא יהיה חדור מטרה, מטרה אחת ויחידה, והיא ניצחון המלחמה. מי שיסרב פקודה בגלל עניני רפורמה משפטית או כל סיבה שתהיה, ימצא את עצמו מחוץ למערכת ללא דרגות וללא משכורת-פנסיה.

הגנת יישובים תהיה כאמור ע"י אזרחים אחראיים, בהכוונת צה"ל ובנשק צהל"י.

ז. ברור שגם למתוה שכזה יצטרכו שיפורים והתאמות עם הזמן, אבל הגיע הזמן לנסות משהו חדש, שלא יתנגח עם הציבור החרדי, וכן ינסה לתת פיתרון אמיתי למצוקת חוסר החיילים הקרביים בצה"ל.

עוד ברור שגם גיוס קצר לחודשיים, יהיו כאלה רבנים שיתנגדו לו מכל וכל, גם אם זה יהיה על חשבון ימי החופשים (בין הזמנים).

אבל, ברור שעוצמת ההתנגדות תהיה פחותה, יהיו רבנים שכן יכשירו את הלבבות למהלך שכזה, והציבור הצעיר יבחר את דרכו. וכאשר – עם הזמן – יראו עוד ועוד שזה לא מאיים על הציבור החרדי, יווצר מצב שהחרדים ירצו להמשיך את הגיוס מחודש-חודשיים לשנה שנתיים ויותר.

"מבן עשרים שנה ומעלה – כל יוצא צבא".

"באלקים נעשה חיל – והוא יבוס צרינו".

"בשם ה' נעשה ונצליח".

אמונה וזעקה מתוך ז"ך אד"ר

השמאל המשיחי

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...