חדל ישראלי, חזור אל היהודי

המלחמה נכפתה עלינו, הכריז ראש הממשלה במוצאי שמחת תורה. זו מלחמת קיום מכריזים הפרשנים.

ואני הקטן טוען לאו דווקא.

המלחמה לא נכפתה עלינו "בדרום", אלא אנחנו הבאנו אותה על עצמינו במו ידינו, כי ברחנו מעזה והזרמנו לעזתיים מלא כסף, מלא סחורות ובטון עבור מנהרות החמאס.

המלחמה לא נכפתה עלינו "בצפון", אלא אנחנו הבאנו אותה עלינו, כי ברחנו מדרום לבנון, הפקרנו את צד"ל (צ'בא ד'רום ל'בנון - לבנונים ששיתפו פעולה עם צה"ל) לידיו של נסראללה. ורק לפני שנה הלך ראש ממשלת המעבר והעביר פרוטקשן ללבנון (מים טריטוריאליים של מאגרי גז) כדי להרגיע את החיזבאללה, הם כמובן קיבלו תיאבון והנה התוצאות.

ולא. זה לא מלחמת קיום. זה מלחמת זהות.

אכן, בעיניים גשמיות נראה שמלחמה זו מלחמה קיומית היא. בעוד העזתיים מעסיקים אותנו עם R.P.G החיזבאלונים מטרטרים אותנו עם טילים, והנה האיראנים דוהרים לפצצה גרעינית, והסכנה גדולה עד מאוד.

אבל פורים היום. רבותיי.

"נהפוך הוא"

"אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם"

***

הבריחה מלבנון ומעזה נולדה בגלל הריחוק מהזהות היהודית.

ההסבר הוא פשוט למדי: התרבות הישראלית אימצה את התרבות האירופאית (שם - "באירופה הנאורה" - נולדו עסקני הציונות).

הישראלי המצוי ניסה לטשטש את זהותו היהודית, ממש כך. חיים הזז הסופר הציוני המהולל כתב: "אני לא יהודי, אני ציוני". בעקבותיו באו תנועת "הכנענים" ועוד (תנועה שכבר הספיקה לצלול בתהומות הנשיה. מי זוכר אותם בכלל…).

בשיחותיו הקדושות הרבי מלך המשיח שליט"א בכה וזעק רבות על כך שמדינת ישראל עושה כל מאמץ לרשום גויים כיהודים. כי זה בדיוק המשימה הציונית, לשכוח את ההגדרה היהודית ע"פ הלכה.

"הישראלי" לא מכיר את המושג אנטישמיות, ליתר דיוק: הישראלי לא רוצה להכיר במושג אנטישמיות. כי אם יש כזה דבר אנטישמיות (שנאה בלתי הגיונית), זה אומר שיש עם יהודי מוזר ובלתי הגיוני. והרי הציוני שואף להיות נורמלי.

[לפני כשנה היה כאן ראש ממשלת מעבר שהכריז כך: "אנטישמיות היא שנאה לאדם באשר הוא אדם, שנאת לשונים גם זה אנטישמיות". מה???

ההסבר הוא פשוט: אם יש הגדרה יהודית, עם יהודי, אז יש אנטישמיות ע"פ אמות מידה יהודיות.

אבל אם הנך עושה מאמץ לטשטש ההבדלה בין ישראל לעמים, למחוק את הזהות היהודית, אז האנטישמיות מקבלת הגדרה שונה בתכלית]

התורה קובעת שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. עזה היא חלק מארץ ישראל. לבנון היא חלק מארץ ישראל. ממש כך.

הבריחה מלבנון ומעזה נולדה בעקבות חוסר ההכרה בשייכות של עם ישראל לארץ ישראל. כלומר: חוסר הכרה בזהות היהודית ובתורת ישראל. ומתוך זה נולדה המחשבה בתודעת הישראלי, אינני רוצה להיות קולוניאליסט, אינני רוצה לשלוט על מיליון עזתיים, הבה נקומה ונברח ונשאיר להם עצמאות בעזה… כך בדיוק בלבנון.

אבל יהודי נשאר יהודי.

וכך אמרו בעלי המוסר: כאשר היהודי לא עושה קידוש - בא הגוי ועושה הבדלה. קרי: אם היהודי לא זוכר את יהדותו, ומנסה להתערבב עם הגויים. באים הגויים ואומרים לו, יהודי אתה.

וכך בדיוק קרה לנו, בעצם היום "שמחת תורה" התנפלו הערבים הרצחניים על בני ובנות ישראל היקרים והנעימים וטבחו בהם ורצחו ועינו ושרפו והשפילו ולקחו בשבי.

למה הם רצחו בהם? בגלל סיבה אחת ויחידה:

אתם יהודים!!!

ועל זה נאמר "עת צרה היא ליעקב" - "וממנה יוושע". כך הסביר רבינו הבעל שם טוב: מתוך הצרה עצמה נולדת הישועה.

ואכן, עם ישראל מתעורר בהמוניו לקבל עול מלכות שמים, "שמע ישראל" חיילים עם ציציות מצוייצות, עטורי תפילין וחדורי אמונה. הפרשות חלה והדלקות נרות, מחזקים ומתחזקים ביראת שמים, "חזק חזק ונתחזק".

וככל שנתחזק יותר, כך יתרבו הניסים. אמנם צה"ל משתמש גם עם טנקים נמרים ומטוסים למלחמה, אבל זה רק למראית עין, כדי שיהיה אחיזה בטבע לנס שהולך ונרקם לנגד עינינו.

ואוטוטו "המן נופל" ו"אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפול לפניו - לא תוכלו לו כי נפול תיפול לפניו".

אכן,  זרע היהודים - עם ישראל חוזר אל יהדותו.

אמש ראיתי שיחה נפלאה של הרבי מלך המשיח שליט"א, פורים תשכ"ז (שלושה חודשים לפני מלחמת ששת הימים):

אסתר המלכה הלכה לפני המלך אחשוורוש להתחנן על עם ישראל מגזירת המן. השכל אומר שכדי לפתות את אחשוורוש שיתרצה ויקשיב לדבריה היא היתה צריכה להתלבש יפה, לאכול טוב להראות חיונית וחיננית, ורק כך לגשת אל המלך.

אבל לא. אסתר צמה שלושה ימים לילה ויום, ביום השלישי כשהיא חיוורת ומצומקת היא הולכת אל המלך. למה? מדוע היא הורסת (מרעיבה) את הכלי הגשמי (הגוף שלה) שבו היא רוצה להשתמש עבור הצלת עם ישראל?

אלא מסביר הרבי מלך המשיח שליט"א: אסתר המלכה היתה בטוחה שיהיה נס. לא אחשוורוש יציל את עם ישראל, רק הקב"ה יציל אותנו. אז למה אסתר הלכה אל המלך? זה נועד אך ורק כדי שיהיה אחיזה בדרך הטבע לנס.

אפרופו פרשת תרומה, הציווי על מלאכת המקדש. בבית המקדש, על גבי המזבח היה "אש תמיד תוקד על המזבח". האש הזאת היתה אש שמיימית שירדה מן השמים. ובכל זאת ה' רוצה ומצוה על עם ישראל שיביאו עצים בכוחות עצמם כדי שיהיה לאש השמיימית על מה לחול בדרך הטבע.

ובדיוק כך אמר מרדכי לאסתר: "אם החרש תחרישי בעת הזאת, רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ואת ובית אביך תאבדו".

כלומר: מרדכי משוכנע שיהיה נס, עם אסתר או בלי אסתר, היא לא הענין, עם ישראל זה הענין.

הסביר הרה"ח המשפיע ר" שלמה חיים קסלמן: מה הפירוש "ואת ובית אביך תֹּאבֶדוּ"? "תֶּאַבְּדוּ" את הזכות.

אף אנו בטוחים בה' שיעשה לנו נס.

אם ראש הממשלה מר בנימין נתניהו רוצה, הוא יכול לזכות בנס, הוא ישלח את כוחות הביטחון בצורה יעילה ואפקטיבית, יפסיק סיוע הומניטרי לעזתיים, יתן פקודה לכאסח את ראש הנחש הפרסי (איראן), יפסיק להקשיב לחוקי האג האגגי, יפסיק את התלות של עם ישראל בביידן האמריקאי, ויזכור שהכל תלוי בידי שמים.

כדי שזה יקרה, ראש הממשלה נתניהו צריך לזכור את ה', להניח תפילין לראשו "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך - ויראו ממך".

"שם ה' נקרא עליך" - "אלו תפילין שבראש" (רבי אליעזר הגדול).

בנימין נתניהו, הנח תפילין!

צא הלחם בשם אלוקי ישראל!

אז תתגלה מדת הנצח - זו ירושלים!

ננצח את חיזבאללה לבנון - ומשם נעלה ללבנון! (לבנון זה אחד משמותיו של בית המקדש)

אז נחזה במו עינינו - "נהפוך הוא"!

האטום האיראני יתפוצץ להם בפנים!

בדיוק כמו העץ אשר הכין המן לעצמו!

***

אז מה תכל'ס?

זה לא מלחמת קיום, זו מלחמת זהות.

הלחץ והסכנה נועדו רק כדי ללחוץ אותנו אל האמונה, ולהדביק אותנו אל התורה.

החיילים בשטח כבר הבינו זאת.

הרמטכ"ל ראש הממשלה ושאר רמי הדרג, גם הם כבר מבינים זאת בסתר ליבם, אבל כנראה שהם חוששים לדבר על זה בצורה גלויה. כי זה נשמע לפעמים הזיה. 

לחילופין: יכול להיות שהם מבינים זאת, אבל לא מספיק מפנימים זאת. 

וזה תפקינו, לעזור להם להפנים, וליישם!!!

לחזור מן הישראליות אל היהדות המסורה לנו מדור דור זה אלפי שנים.

ובקרוב "תחזינה עינינו" "ונהפוך הוא - אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם"