ימים הרי גורל עומדים לפנינו.
בחזיוני אני חוזר אחורנית בגלגל, לשנת הגאולה הראשונה, גאולת מצרים בשנת ב'תמ"ח (2,448 לבריאת העולם, לפני כ-3,336 שנים).
ברצוני לתאר לכם רגע אחד מזוקק של פחד, או אם תרצו: של תקוה. וכידוע, הכל בראש, בעיני המתבונן.
מאתיים ועשר (210) שנות גלות באו לקיצן, בחצות היום של טו' בניסן ב'תמ"ח, "ובני ישראל יוצאים, ביד רמה". ברקע מתנגת לה מוזיקה, קולו של אברהם פריד מצטלצל בוקע ועולה "נלך, בבנינו נלך, בזקנינו נלך, בבנינו בבנותינו" "ה-תי-צ-ב-ו ו-ר-א-ו א-ת י-ש-ו-ע-ת ה'".
זהו, נגמר!
הגלות על כל מוראותיה מאחורינו. פרעה והנוגשים ממהרים לשלח את בני ישראל לקראת חירות עולם. מכת בכורות חיסלה כבר את ראש הנחש המצרי, ושחר של גאולה עולה עלינו - העם היהודי.
עם הנצח קונה את חירותו ויוצא לגאולת עולם.
אבל אז, בתוך הגאולה, פאניקה מוחלטת.
ממש "בזמן השיא", עוד לא סיימו הפרעונים לשבת "שבעה" על בכורי מצרים המוטלים פגרים, טרם עבר שבוע של חירות על העם היהודי "והנה מצרים (חמאס) נוסע אחריהם". בני ישראל שומעים קריאות נאצה מרחוק ("איטבח אל יהוד". "איטבח אל יהוד". ר"ל היל"ת). והנה קריאות קצובות של חיל הפרשים "סוס ורוכבו" עולות ברמה ("מי שיש לו נשק, יירה ביהודי". ר"ל היל"ת) והקריאות הולכות ומתקרבות הולכות ומתגברות "אמר אוייב ארדוף אשיג אחלק שלל, תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי".
לפנינו ים, מאחורינו הצבא המצרי המהולל והמיומן - ופרעה מכריז בפאתוס: "סגר עליהם המדבר".
ה-צ-י-ל-ו, אין לאן לברוח.
עם ישראל נתקף פאניקה, היו כבר כמה שאמרו לרגום את משה באבנים, הכל ב-ג-ל-ל-ך. אתה א-ש-ם. תקח א-ח-ר-י-ו-ת.
כפטריות אחר הגשם, צצו להן מפלגות שונות בעם ישראל, הפרגמטיים התורניים העבדים והפחדנים, כבר מתחילים לחפש פתרונות, ובית חרושות לפוליטיקה נפתח בסערה:
העבדים - צעקו בא נחזור לגלות, "נתנה ראש ונשובה מצרימה", פה מסוכן, בא נלך לברלין "טוב לעבוד את הגרמנים (במקור: מצרים) מלמות במדבר".
הפחדנים - אמרו בא נקפוץ לים, נתאבד. למצרים אנחנו לא חוזרים, אבל לפחות נשחרר חטופים/מחבלים (קרי: נתאבד) "כדי שלא יהרגו אותנו".
הדוסים - צעקו בא נתפלל. נלמד תורה.
הלאומניים - מצחצחים חרבות.
ואז מהדהד קולו של ה' למשה המשיח הראשון: "דבר אל בני ישראל ויסעו" קדימה, תתקדמו לתוככי הגאולה, לקראת מתן תורה.
נחשון בן עמינדב קופץ לים סוף, והשאר היסטוריה.
***
ואז התעוררתי מהחיזיון והבנתי:
ככל החיזיון הזה, וככל הדברים הללו, כך בדיוק/בערך פחות או יותר.
לפני שלושים וארבעה שנים (בשנת תש"נ תהא שנת נסים) הכריז הרבי שליט״א מלך המשיח: "ענוים, הגיע זמן גאולתכם".
הרבי הצביע על עליית יהודי רוסיה, כתחילת הייעוד של קיבוץ גלויות.
הרבי הצביע על המהפכה שהתרחשה ברוסיה (קריסת מסך הברזל ונפילת שלטון הרשע הקומוניסטי שהפריע ליהודים לקיים תורה ומצוות) כהכנה לגאולה.
הרבי אף טרח לציין שמהפכה בסדר גודל שכזה (פירוק כל ברית המועצות - מאורע שהשפיע על רוב תושבי כדור הארץ) התרחשה ללא יריית כדור אחד, וזה מראה שמהפכת הגאולה בעולם כולו זה ענין של רגע אחד. לאמור: ברגע אחד נוכל לראות איך הגלות נמחקת ומפנה מקום לאור הגאולה. זה רק ענין של תודעה.
היו עוד מספר מאורעות ונקודות שהרבי שליט״א מלך המשיח ציין בשיחותיו הקדושות כהוראה והדרכה שעומדים אנחנו בתחילת ימות המשיח (הדפסת ספר התניא בכתב ברייל (לעיוורים). התחלת הייעוד ד"וכתתו אתם לאיתים". "למכה מצרים בבכוריהם". סיום עבודת הבירורים וצחצוח הכפתורים, ועוד ועוד).
והנה, נוחת עלינו אסון מחריד, שבת שחורה, שמחת תורה שנהפכה לאבל.
מה זה? ועל מה זה? ככה נראית הגאולה?
ברשותכם, אני חוזר לרגע שעמדו רגלינו על שפת ים סוף, אני מדמיין לעצמי את נחשון בן עמינדב שקפץ לים והנה המים הגיעו לו עד הצאוור ("הגיעו מים עד נפש"), הוא כמעט נחנק.
האם נחשון ידע שבעוד רגע יבקעו המים?
האם בני ישראל שבאותו מעמד ידעו לומר שבעוד כמה דקות/שעות כל המצריים יצללו/יטבעו כמו עופרת במים אדירים?
האם משה רבינו ידע שהוא רק צריך להרים את המקל והים יבקע?
מסתבר, שהקב"ה אוהב להכין לנו הפתעות משמחות, הוא רק מצפה מאיתנו שנאמין בו ובמשה עבדו, ונבקש את משיחו, כמאמר: "ובקשו את ה' אלוקיהם, ואת דוד מלכם".
אכן, אין איתנו יודע עד מה, כיצד ואיך הדברים יתפתחו . . נסתרות הן דרכי הגאולה, כך פסק הרמב"ם "לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו".
אבל דבר אחד בטוח, הקב"ה מכין לנו הפתעות טובות, ובקרוב ממ"ש "תחזינה עינינו".
הנה הפתעה פרצה לה בחדוה, משבי החמאס יהודיה חזרה.
אך זה רק פרומו. יש לנו עוד הרבה חטופים ועוד בית מקדש בדרך אלינו.
השמחה שראינו אמש - בשחרור החטופה - הזכירה לי את המשך המדרש:
"ענוים, הגיע זמן גאולתכם" (וההמשך) "ואם אין אתם מאמינים, ראו ב'אורי' שזרח עליכם".
וכבר סיפרו ופירסמו בכל אתר ואתר, שאמא של "אורי מגידיש" קיבלה ברכה מהרבי שליט״א מלך המשיח באגרות קודש. וכל שנשאר לנו הוא:
להמשיך להאמין ולבטוח, בביאתו הקרובה של משיח.
והנה עוד הפתעה (הפוך על הפוך):
האנטישמיות פרצה לה במלוא עוזה העזתית המזוויעה, כמו בימים הגלותיים והחשוכים ביותר, והאנטישמיות מתרחבת כמעט לכל העולם.
כתוצאה מכך, מדברים כעת על גל של עליה, יהודים מרחבי העולם מדברים יותר ויותר על עליה לארץ הקודש.
אז נכון.
אינני יודע לומר - מה תהיה המכה הבאה שהקב"ה יביא על החמאס.
אינני יודע לומר - מה הלו"ז האלוקי-גאולתי לשבוע הקרוב.
אינני יודע לומר מה עלה/עולה/יעלה בגורלם של שאר החטופים בטווח הקרוב.
אינני יודע לומר - אם המנהיגים הפוליטיים-מפלגתיים ידעו לקבל החלטות נכונות (אני נוטה לחשוב שהם יקבלו החלטות לא נכונות, לצערי, אבל מעַז (אתם תרצו: מעזה) יֵצֵא מתוק, כי בכך הם יאלצו את הקב"ה לטפל במו ידיו בחמאס-ג'יהאד ושות').
אינני יודע לומר - מתי נכבוש את עבר הירדן, ועד הפרת, ארצות ה"קיני קניזי וקדמוני" שהובטחו לנו בברית בין הבתרים (כפי שקראנו בשבת האחרונה - פ' לך לך).
אינני יודע לומר - מתי יעלו שאר נדחי ישראל לארץ הקודש.
אינני יודע כמעט כלום.
אך זאת אדע ואודיע בבטחה, ע"פ דברי קודשו של רבינו, הרבי שליט״א מלך המשיח: אנחנו באמצע הגאולה, ורבים מבני ישראל התקבצו ובאו כבר לארץ הגאולה.
כן כן. אנחנו באמצע הגאולה. ואל תשאלו איך זה מסתדר עם המציאות העזתית הקשה? כי גם בתוככי היציאה מגלות מצרים, היו יהודים עם פסל (פסל מיכה). והיו גם כמה נקניקים מבני ישראל שרצו לחזור לגלות . . ואפילו היו הרבה ערב רב . . ובהמשך הגיע עמלק וזינב (הרג) בעם ישראל "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך, ואתה עייף ויגע".
וכל הערב רבים למניהים, וכל העמלקים למיניהם, על שלל גחמותיהם, כל אלו לא הפריעו אז, ולא יפריעו כעת, לתהליך הגאולה להתקדם תחת שרביט הנהגתו של "משה עבדו".
זאת נדע נודיע ונוודע שנביא הדור לא כיזב, ו"הנה הנה משיח בא".
ובקרוב ממ"ש "תחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" "בחסד וברחמים" "וקרנו תרום בישועתך".
והנה אנחנו כבר בתוך הים, והמים הזידונים כבר אמורים לבלוע ולהטביע אותנו. אבל אוּפְּס, הוֹקוּס פּוֹקוּס: "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" מימינם זו תורה ("מימינו אש דת") ומשמאלם אלו תפילין (שמניחים על זרוע שמאל), המים שומרים על בני ישראל שעוברים בתוך הים ביבשה.
מיד "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" ותיכף "אז ישיר", כולם פוצחים בשירה - שירה העשירית, שיר חדש - בזמרה ובריקודים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!!
יוסף יצחק , ט"ז חשון התשפ"ד, 12:47
ממש ממש מיוחד, מנחם כותב באליפות רבה